שבט סופר חלק א קצה

כחזקיה דאסור אפילו בהנאה להראב"ד הכל אסור בהנאה ולא ימכר חוץ מדמי יי"נ שבו כיון דאסרו בדבר של נכרים ים אפילו בליכא נתינת טעם לא הניחו בו שום שיור היתר ותקנתא וזה אם רק שכיח החשש שמערבין אע"פ שאין עיקר תיקונו כך משא"כ בעיקר תיקונו מטעם אחר נאסר משום דהוי כמו דבר המעמיד או כדברים דלטעמא עבידא דלא בטלו וכן נראה בעליל מדברי שו"ת הרשב"א שהביא הב"י ססי' קל"א דמתחילה דן על המשקים שנעשין מיין וחומץ של נכרים ודבש וכתב תחילה דלא בטל משום דעיקר תיקונו כן והוי כמו ד' מיני מדינה ואח"כ כתב דאפילו בכבשין אף שרק רגילין ליתן לתוכו דבר איסור לא בטל משום טעמא דהראב"ד דכל שאסרו להתרחק מהם בכל ענין אסרו משמע מדבריו דדבר שעיקר תיקונו כך אפילו בלא סברת הראב"ד נמי לא בטיל כיון דכל המאכל והמשקה כך נעשו ע"י דברים אלו כמו ד' מיני מדינה דמאכל כותח כך נעשה ע"י שמערבין בו כמה מינים כמו שאמרו בש"ס פסחים פרק אלו עוברין ואח"כ כתב דאפילו בלא האי טעמא נמי אסור משום סברת הראב"ד והארכתי בזה משום דראיתי בספרים שעירבבו דברי הרשב"א ובאמת הם ב' סברת שונות וממילא דלא קשה נמי על דברי צ"צ בתשובה פ' הובא במג"א סי' המ"ז שחקר אי מותר ליתן חלב בהמה וחלב חטה ביין עכור כדי לעשות אותו צלול ולבן והקשה בח"מ דהא עיקר תיקונו כן ולא בטל כפ"מ שהביא המג"א דברי הרשב"א ברסי' תמ"ב ומחצית השקל מחלק בין עיקר תיקונו לטעמא או לחזותא ובאמת לפענ"ד לא דמי כלל לד' מיני מדינה שהמאכל נעשה ונתחדש ע"י דברים אלו משא"כ ביין כיון שהיין הוא המשקה רק שמתקן אותו שיהיה צלול ולבן עי"ז לא נתחדש משקה חדש רק שמתקן הטעם והמראה ובמהש"ק מחלק בין חזותא או טעמא ומדברי הצ"צ לא משמע כן דנידון שאלתו הוא כיון דבשנה ההוא היה הענבים נרקבים ועי"כ היין עכור כיון שמעורב בו מהענבים הנרקבים וע"י חלב בהמה וחטה נעשה צלול ולבן משמע דמתקן ג"כ הטעם ולא המראה לבד וכן משמע נמי ממה שכתב באותו תשובה דאין להתיר מטעם דחלב ביין הוי נותן טעם לפגם לפמ"ש בש"ע סי' ק"ג דהגדיל מידתו אסור כיון דהו משביח יותר ע"י גודל מידתו ממה שהוא פוגם בהפסד טעמו והה"ד נמי אם משביח מחמת דבר אחר כגון בנידון דידן שמשביח טפי מחמת צלולתו ובמראה לבד כתב הרמ"א ססי' קל"ד דאם הוא לפגם מותר כמש"כ בהג"ה שם דאם נותנין יין או דם במלח ללבנו מותר משום דהוי לפגם אע"ג דמלבנו עי"כ וע"כ לחלק בין דמשביח הטעם ע"י צלילותא שנפרד ממנו הרקבון בענבים ועומד בשולי הכלי או מראה לבד אף דבאמת קשה לחלק לפ"מ שהסביר הר"ן דכל הטעם דנוטלפ"ג מותר משום דלא ניחא ליה בהאי טעמא משום הכי אף דאינו נפגם עד שאינו ראוי לגר מותר ומכח זה המציא דאם הגדיל מדתו אסור א"כ אף בליבון מראה יש לאסור לפי סברת הר"ן כיון שהוא מערב ורוצה בכך וצריכין לומר דהרמ"א בסי' קל"ד נקט לעיקר סברת הרשב"א בנטלפ"ג דלא כר"ן עי"ש בב"י ק"ג א"כ בלא"ה יש להתיר במעשה דצ"צ משום טעם זה דמצדד לאסור אי לאו משום טעמא אחרינא שכתב שם וי"ל מדברי הרמ"א קי"ד אין ראיה די"ל דהיין והדם במלח נפגם ונסרח בעצמותיו כמו נבילה מוסרחת וכן משמע דהא המלח מותר לערב אח"כ בכל תבשילין ואם אינו נפגם רק במלח דלמא בשאר תבשיל יהיה היין או הדם לשבח ואסור כמבואר בש"ך שם

אלא דלא ידענא מה דהקשה הח"מ ומה שהכריח למחצית השקל לחלק בין טעם למראה דהא גם בדבר המעמיד אם הוא מעמיד באיסור ובהיתר מותר משום זוז"ג עיין בסי' פ"ז יו"ד ובסי' תמ"ב במג"א סק"ט א"כ במעשה דצ"צ נמי כיון דא"א שיצלל היין אם לא דנותנין לתוכו חלב בהמה וחלב חטה כדמשמע שם ולא דן שם אלא אי מותר לאכול בפסח משום חלב חטה או משום חלב בהמה כשאוכלין בשר אבל עיקר תיקונו נעשה ע"י שניהם א"כ הוי זוז"ג ומותר אפילו בדבר המעמיד ואע"ג דגם זוז"ג לכתחילה אסור מ"מ כה"ג בנדון דצ"צ בודאי אין לאסור כמובן ועיין

בהא נחתינן דודאי בציגאניע כיון דאפשר לעשותו בלי תערובות שומן דבר אחר כיון דידוע דכמה בעלי מלאכה עושין בלא זה א"כ אין תיקונו כך רק דרגילים לערב משום שחרורות או משום רטיבותו וממילא אם מערבין בפחות מס' אין לאסור רק מטעם הראב"ד דכל שאסרו בדברים של נכרים משום תערובות אף בלי נתינת טעם אסור משום הרחקה דלא יפרוצו אלא דכבר כתב הנוב"י שם באותו תשובה כיון דרבנן הוא ורוב ראשונים דנותנין טעם בגבינה משום דבר המעמיד וגם מתירים בחמאה שנתבשלה משום דנתבטל מיעוט חלב טמא שנשאר ש"מ דעיקר דלא כהראב"ד ובמילי דרבנן אזלינן להקל

אלא לפ"מ שנאמר יש בו חשש תערובות שומן ד"א יותר מס' ויש לצדד לפמ"ש הרמ"א בס' קי"ד דאם יש נכרי ידוע שאינו מערב אז תלינן לקולא כמו במחבואה אחת שמצלת על כולן אלא שכתב שזה דוקא באיסור דרבנן כמו בשבוי' דהקילו אבל לא בדאורייתא ומע"כ הביא דהרמ"א בתשובה נ"ד מקיל אפילו בחשש דאורייתא וכן בשומן חזיר מצדד שם משום דמאיס והוי לפגם אבל בהגה נקט לעיקר דוקא בדרבנן סמכינן ע"ז ובכ"מ דבריו בהגה עיקר ועיין בפרמ"ג בפתיחה ליו"ד בהקדמה שכתב הרמ"א חיבר הגה' ות"ח וד"מ ולא הביא השו"ת הרמ"א מ"מ דבריו שבהגה' עיקר דדוקא בדרבנן סמכינן ע"ז וגם משום דמאיס אין לסמוך דכבר כתב כן הפרמ"ג סי' ק"ג ס"ק י"ג אלא די"ל כיון דודאי לאחר שמערבין הציגאריע עם קאפפע השומן ד"א הוא פחות מס' בטל אלא דיש לדון דכבר נעשה הציגאריע נבילה וגוף האיסור ע"י ד"א ומע"כ הביא הא דמצדד שם הנוב"י משום דבלח בלח לא אמרינן נ"נ כמ"ש בסי' צ"ב א"כ גם הציגאריע שנפרד דק דק הוי כמו קמח ונקרא לח בלח ולא אמרינן נ"נ אלא דלא צריכין אנו לזה כיון דכל האיסור חנ"נ בשאר איסורים הוא רק מדרבנן משום לתא דבשר בחלב דלא כמהרי"ק דהביא דיעה דהוא מה"ת וכיון דאפילו אי אמרינן דנעשה הציגאריע נבילה מ"מ לא הוי רק מדרבנן ואם נתערב אח"כ במשקה הוי השומן ד"א ודאי בס' ואין לדון רק משום נ"נ וכיון שזה רק דרבנן שוב הדרינן להיתר הרמ"א דאם יש נכרי אחד דידוע שאינו מערב הוי כמחבואה דמצלת על כולן ועיין בנוב"י קמא סי' ל"ד ועכשיו שנודע לנו שיש כמה אומנין שעושין בהכשר גמור בלי שום תערובות ד"א יש לסמוך על הרמ"א ובפרט שלא נודע לנו בבירור אם רובן עושין כן יש לצדד מכמה טעמים להקל ומאחר שבאו אלי כמה מכתבים בענין זה קראתי לאומן יהודי פה אשר עשה כמה שנים ליגאריע ובקי בטיב התיקון ואמר שלא נודע לו מאומה מתערובות ד"א וגם קראתי לביתי מי שבקי בחכמת כעמיא ועשה לפני אומנתו ולא מצא בו מאומה ואח"כ אני בעצמי הייתי מערב טיפה שומן והיה אחד באלפי רבבות בכל זאת ע"י אומנתו הוציא הטיפה אבל בכל זאת מאחר שכמה רבנים העידו וכן ממדינת רוסלאנד שיודעין בודאי שמערבין בו שומן דבר אחר ראוי להזהיר שלא לקנות רק ממקומות שנודע בבירור שאינן מערבין כי עכשיו יש כמה אומנין שעומדים תחת השגחה שלא יערבו אבל בודאי אין להכריז איסור בפומבי וטוב יעשה מעכ"ת שלא היה מן המכריזין איסור רק להודיע כזאת ליראים ושלמים וכן אנו עושין פה וכך השבתי לכמה רבנים אשר שואלים אותי אם יאסרו וראיתי ג"כ בספר דברי החיים מה"ג דק"ק צאנז ז"ל וסיים אף שיש למנוע מלשתות מ"מ אין בידינו לאסור רק בע"נ יחוש לעצמו ותו אין להאריך וזה שמנה שנים אשר נשאלתי ג"כ על החמאה שנולד החשש שמערבין בו חלב וכתבתי תשובה ארוכה וכעת מקום לקצר וראיתי ג"כ בספר תשובה מאהבה או"ח קצ"מ שדן אודות ציגאריע בפסח יען כי מיבשים השרשים בתנור שאפין בו לחם ומשמע שם דלית בו בשאר כל ימות השנה שום חשש איסור והוא היה בקי בטיב תיקונו וגם לפי החשש הנאמר שמערבין שתי ליטרות שומן ד"א בצענטנער ציגאריאוואורש צעל א"כ לפי מה שאמר לי האומן יהודי שלא נעשה לבד משרשים רק עם תערובות ממינים שונים א"כ בודאי יש פחות מס' והנני ידידו הדש"ת פ"ב יום עש"ק לסדר תרומה תרמ"א לפ"ק ה"ר שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.