שבט סופר חלק א קסב

הר"ן דבלא"ה תולין וכיון דמחמת ביעתות' קמקרקרין בודאי יש לתלות שצמקה הריאה מחמת ארי וספק שני יותר מתיר שמהני בדיקה בצמקה הריאה ע"כ דבריו

ואף שדבר שכליי הוא מ"מ לא נראה לי מכמה טעמים כאשר אבאר דהנה הא דלא מהני בדיקה אי לא ידעינן אי בידי אדם או בידי שמים בחרותה זה דוקא משום דאנן לא בקיאים למבדק כמ"ש בש"ך ל"ו סק"ט משום דלא ידעינן אי הוי פושרי' מעל"ע או דלא ידעינן איזה נקרא הדרא לברייתא וא"כ י"ל כמו דאמרינן דס' חסרון ידיעה לא הוי ספק לצרף לס"ס א"כ הכי נמי כיון דשם אונס חד הוי כמו חד ספק ורק שע"י שאנן לא בקיאים למבדק הוי ספק השני והוי כמו חסרון ידיעה ולא מקרי ס"ס עי"ז וזה פשוט ונכון

אלא שיש מקום לקיים דבריו באופן אחר לפי מה דפסקינן דבידי אדם לא מהני בדיקה ואם ידעינן שנרתעה הבהמה ע"י אדם תו לא מהני הבדיקה אם נמצא אח"כ שצמקה הריאה ואף הרשב"א דסבר דלא תלינן להקל מ"מ בידוע בידי אדם כגון ששחטו אחר לפניה גם הרשב"א מודה להר"ן דלא מהני בדיקה להקל ועיין בש"ך סי' ל"ו ס"ק לא ובפרמ"ג שם וע"כ שפיר ספק אחד מתיר יותר מחבירו כגון שראינו מקודם שנרתעה הבהמה בידי אדם דלא מהני הבדיק' ע"י פושרין אם נמצא אח"כ שצמקה הריאה אבל אי גם אח"כ ראינו שנרתעה ג"כ בידי שמים כגון שרדף ארי אחריה או קול ברד ורעם ונרתעה הבהמה מהני בדיקה דהא יש ספק שקול לפנינו דילמא צמקה ע"י אדם או בידי שמים והוי כמו שנמצא שצמקה הריאה ולא ידעינן אי בידי אדם או ע"י שמים וה"נ כן כיון שראינו שע"י תרוייהו נרתעה הבהמה כן העלתי מסברא דנפשאי ומצאתי אח"כ בס' לבושי שרד שכ"כ ושפיר ספק אחד מתיר יותר מחבירו אף דבקיאים אנן בבדיקה היכא שחזרה קודם מעל"ע כפי מה שהעלה לבושי שרד לדינא

אלא שגוף הדבר שזה מקרי ספק א' מתיר יותר מחבירו לא נ"ל ואף שקשה לחלק חילוקי' בעניני ס"ס שכבר נעל בפנינו הש"ך דיני ס"ס בכלל ל"ו מ"מ הבאתי כמה ראיות כאשר נראה מהדברים בענין זה שזה לא מקרי ס"ס דהנה גוף החילוק היכא שספק אחד מתיר יותר נצמח מדברי ת"ה שהובא בש"ך כלל י"א בבהמה שילדה ולא ידענו איזהו משני שעירי' יצא ראשונה וכ' בשני זכרים בוודאי הוי ס"ס דספק שמא כבר ילדה מקודם מתיר טפי וא"כ י"ל דוקא אם ספק אחד מתיר יותר מחבירו באותו ענין שאנו דנין עליה להתיר כמו בבכור ויש בין השני הספיקות חילוק לענין בכור אבל אם שני ספיקות אין אחד מתיר יותר מחבירו באותו ענין שאנו דנין עליה רק בנדון אחר כמו כאן שלענין דרוסה אין ספק אחד מתיר יותר רק לענין צמקה הריאה וכיון בענין דרוסה שאנו רוצין להתיר עכשיו מכח ס"ס זו אין נפקותא בין הספיקות לא מקרי ספק אחד מתיר יותר כן הי' נראה לכאורה מסברא ישרה

אלא שראיתי בפלתי סי' ק"י בקונטרס הספיקות שמקשה על דברי ת"ה מתוס' כתובות בספק אונס דשם חד הוא ג"כ והקשה דספק אחד מתיר יותר מחבירו לענין כתובה דספק אונס או ברצון לא מהני רק להתירה לבעלה ולא ליתן כתובה וספק קטנה או גדולה מהני גם לכתובה משמע מדבריו אע"ג דמ"מ לענין להתירה לבעלה ליכא נפקותא בין שני ספיקות מ"מ כיון שנצמח חילוק בין הספיקות לענין דבר אחר לענין כתובה מקרי ס"ס וכן יש להוכיח ג"כ מש"ך כלל י"ב שכ' שגם באחד זכר ואחד מהן נקבה הוי ג"כ ס"ס אע"ג דלענין נקיבה אין נפקותא לענין בכורה מ"מ עתה לא יצא שום אחד מהן תחלה והוי רק ספק במציאות כמש"כ בפר"ח שם ואע"ג דלא הוי נפקותא לענין דינא מכ"ש היכא דיש נפקותא בדבר אחר לענין דינא, אלא שגוף דברי הפלתי תמוהים מ"ש דספק אחד מתיר יותר מחבירו לענין כתובה דהא באמת דגם אי אמרינן שהיא גדולה והיה באונס יש לה כתובה רק דלענין ממון אנו אומרים ספק ברצון ולא סמכינן משום חזקת ממון לומר באונס אבל מ"מ גם באונס אם האמת כן הוא אית לה כתובה וליכא נפקותא כלל בין שני הספיקות כיון שגם בספק ראשון לא הותרה לבעלה רק אי אמרינן אונס שפיר מקרי שם אונס חד ואין נפקותא לענין כתובה וצ"ע

וגם מה שהקשה שם מקדירה שאינן בני יומין דמתירין כלים סתם משום ס"ס כבר כתב הש"ך שם שספק אחד מתיר יותר לענין דברים שאין פוגמי' בעין ומ"ש בפלתי שזה דוחק משום דגם במעל"ע יש דברים כמו דבר חריף שאוסר אין לו מובן כיון שמ"מ בדברים שאינם חריפי' ואינם פוגמי' בעין יש נפקותא בין הספיקות תו לא מקרי ספק משם אחד לגמרי כיון שיש נפקותא ביניהם באיזה דברים ולא גרע משני שעירי' אחד זכר ואחד מהן נקיבה

והנה מדברי הש"ך שנדחק את עצמו ליתן טעם בדברי הת"ה שכ' גם בזכר ונקיבה לא מקרי שם אחד וכן בפלתי טרח ומצא טעם ע"ז כיון שת"ה לא גילה לנו סברתו דמפני מה לא מקרי שם אונס חד ולא אמרו כיון שמ"מ יוכל לצמוח חילוק בין שני הספיקות בשני זכרים ואע"ג דעל בהמה זו אין נפקותא מ"מ כבר לא מקרי משם אחד כיון שיש עכ"פ חילוק בין הספיקות בשני זכרים מוכח דעכ"פ צריך חילוק בין הספיקות באותו בהמה שאנו דנין עליה עכשיו וכן בקטנה שפיר מקשה הפלתי כיון שבאותו ס"ס שאנו דנין על אשה זו יש חילוק ג"כ לענין כתובה הוי ס"ס וכן בסתם כלים אינן בני יומן אנו דנין על הבלועה שיש בכלי זו אי אוסר התבשיל שנתבשל בו וכיון שאנו דנין על הבלועה שבכלי ויש נפקותא כמו שכ' בש"ך הוי ס"ס גמור אבל אם אנו דנין על דבר אחד להתיר מצד ס"ס ולא יצא לנו בנדון זה שום נפקותא רק אם יקרה ג"כ בדבר אחר יהיה נפקותא כמו שכ' מעלתו נ"י דלענין צמקה הריאה יהיה נפקותא מ"מ כיון שעכשיו אין נפקותא הוי שם אונס חד דמה לנו אם בדבר אחר יהיה לס"ס כיון שעכשיו הוי שם אונס חד ולא מקרי ס"ס והבאתי ראיה לזה מדברי הפלתי סי' ק"ג ס"ק ו' שכ' ומיישב דברי הש"ך שכ' דוקא אם עבר לילה בין בישור איסור לחימום מים מותר התבשיל משום דבלא"ה הוי ס"ס משם אחד אי לינת לילה פוגם או דהוי אינו בן יומו ורק אי הוחמו בו מים לאחר לינת לילה יש ג"כ נפקותא בין הספיקות לענין המים יע"ש ואי אמרינן כיון שיש חילוק בין הספיקות בנדון אחר שפיר מקרי ס"ס א"כ בפשוט לא מקרי ס"ס זה שם אונס חד דהא משום לינת לילה ספק זה מתיר יותר דאפילו לינת ליליה לחוד פוגם ואי אמרינן כספק השני מ"מ צריך מעל"ע מעת בישול האיסור וע"כ כיון שאין שנפקותא עתה בכלי זה שכבר עבר מעל"ע מעת בישול האיסור הוי משם אונס חד רק אם יש לנו לדון על המים ג"כ ומוכח בבירור כמו שכתבתי דלא מהני אם יכול להצמיח חילוק בין הספיקות בדבר אחר ולא בדבר שאנו דנין ביה ולפי"ז נדחו ג"כ דברי מעלתו נ"י ואף אם ימצא בבהמה זו שצמקה הריאה שלה י"ל הס"ס שכ' העט"ז כמו שהוכחתי מדברי הפלתי דגם לענין דבר אחר מהני דלא מקרי שם אונס חד אבל בבהמה שלא ידעינן שצמקה הריאה ואין אנו צריכין לחוש לזה כמו דלא חשינן לשאר טרפות אין לנו לומר ס"ס בשביל נפקותא בצמקה הריאה ועיין. ועיין בפרמ"ג סי' ט"ו על הט"ז שם שמוכח נמי כדברי שזה מקרי שם אונס חד

והנה בפר"ח ובפלתי הביאו כמה מקומות דלא הוי מתהפך וגם משם אחד ובחוות דעת כ' לחלק בין אם הריעותא ברירה כמו בפתח פתוח או בנשבר הגף שצריכי אנו להתיר מכח ס"ס אבל אם כל החשש הוא רק אם נמצא הריעותא ואנו דנין ואיכא ס"ס בריעותא גופא לזה לא צריך לא ס"ס מתהפך ולא משני שמות יע"ש ואף שהש"ך הקשה מדברי הרשב"א בנמצא צפורן בגבו מ"מ י"ל שזה מקרי ריעותא גמורה וצריכין ס"ס להתיר אבל על דברי העט"ז בלא ידעינן אם דרס ארי או לא שמקשה ג"כ הש"ך משם אונס חד או דלא מתהפך מוכח מדברי הש"ך דל"ל חילוק זה דהא גם בזה אנו דנין אם יש ריעותא שאולי דרס ארי והוי כמו מחט שנמצא בחלל הגוף וספק על ולא על.