שבט סופר חלק א קנה

ואגב אכתוב מה שיש לדקדק בדברי תוס' שהביאו ראיה דליכא דפליג על לוי מהא דלעיל דמקשה על רב ושמואל ולא הביאו הסוגי' במקומו דפריך על חזקיה דאמר אין ריאה לעוף אי דלא מטריף ביה והתני לוי וצ"ל בדוחק דתוס' רצה להקשות יותר דמשמע שם דלא פליגו על הא דאמר יתר עליהן עוף ולא על תחילת דבריו כל מה שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ועל חזקיה לא פריך רק על תחילת דברי לוי כל מה דטריפה בבהמה ג"כ בעוף ודוחק והדרן לדברינו דתוס' כתבו דא"א לומר דבלא עיכול איירי בעוף מהא דלוי ומפני מה לא הביאו תוס' ראי' דאי בסוגי' כאן אזלי בלא עיכול ניבי' א"כ גם מאן דמכשיר שמוטת ירך בעוף י"ל ג"כ דוקא בלא עיכול ניבי' א"כ מאי מקשה רב אבא דאשכחי לרב ירמיה דבדיק בצומת הגידין והא אמר רב הונא שמוטת ירך כשרה וצריך לחלק בין שמוטה לחתוכה דהא בלא עיכול ניבי' אמרינן דלא לנטולי דמי' ומה"ט חולק ר"י על רב מתנא וגם ר"ל סבר דלא דמי לנטולה ממש וצריך למעט מאלו כשרות בהמה אבל דרב מתנא טריפה וא"כ בודאי לא דמי לחתוכה דניטל הצומות הגידין אלא האי בעיכול ניבי' איירי וכבר כתב הרשב"א לעיל בעיכול ניבי' דמי' לנטולה ממש ושפיר הקשה למה ליה למר כולי האי דהא שמוטת ירך כשר אף בעיכול נבי' דהוי כנטולה ממש אלא ע"כ סבר תוס' דאף אי אמרינן בעוף דטרפה אף בלא עיכול ניבי' היינו לא משום טרפות שמוטת ירך לחוד אלא משום דניבי' להתעכל בסוף ודוקא בעוף דחיותי' זוטר חיישינן דסוף להתעכל ניבי' ע"י שמוטה אבל בבהמה לא אמרינן דסוף להתעכל ומשו"ה מכשיר ר' יוחנן בבהמה ולא בעוף ורב אבא סבר איפכא דעדיף יותר עוף מבהמה אף דבהמה טריפה דסוף להתעכל כן אבל לא בעוף כמ"ש תוס' בד"ה למה ליה למר וכו' כמו שאמרינן באמת אי בעיכול ניבי' איירי הסוגי' דאף דכ"ע סברו בבהמה טריפה מ"מ בעוף סברו רב הונא ורב ירמיה דכשר לרב משום דעדיף עוף מבהמה כמ"ש הרשב"א דבהמה נשען על ירכה משא"כ עוף דיש לו אגפים לסמוך עליהן משו"ה צריך תוס' ע"כ להביא ראיה דסוגיא בעיכול איירי מהא דתני לוי אבל כל הטעם אם היינו מטריפים אף בלא עיכול ניבי' ולהני הגאונים דהביא הרשב"א והר"ן דסברו באמת דסוגי' זו בלא עיכול ניבי' ומחלקים בין בוקא דאטמא דשף מדוכתא ובין שמוטת ירך הטעם משום דסוף להתעכל ניבי' וכן סבר רב מתנא ומטריף בשמוטה לחוד משום דסוף להתעכל כיבי' ומשו"ה הקשה שפיר רב אבא לרב ירמיה כיון דעכ"פ סוף ניבי' להתעכל בעוף כמו בבהמה אלא דמ"מ כשר בעוף משום דלא נשען על ירכו ומה"ט אף בעיכול ניבי' נמי כשר א"כ כיון דהוי כניטול ממש לא יטריף נמי מחמת צומת הגידין ומוכח עכ"פ מדברי תוס' דאי היה אמרינן בעוף טרפה אף בלא עיכול ממש מ"מ צריכין אנו לומר דכל הטרפות דשמוטת עוף לא מחמת עצמו הוא אלא משום דסוף לעכל ניבי' ור' אבא היה סובר דאף דסופו לעכל מ"מ כשר דעוף אינו נשען על ירכו וכמ"ש הפוסקים בפשיטות דטעמא דרב מתנא משום דסבר דסופו להתעכל כיבי' ור"י סבר דהדרי בריא וא"כ קשה לפי מה שהוכיח הנוב"י מתוס' דמשו"ה לא אמר לוי נמי יתר עליהם עוף דנטרף בצ"ה אף בחוט אחד משום דהטעם דסופו לפסוק כולן וזה גם בבהמה טרפה ומה"ט כתב דא"א לומר נמי דטעמא דעוף המים משום דסופו לנקוב הקרום א"כ קשה מאי מדייק' תוס' דע"כ בעיכול ניבי' איירי ר"י בעוף דאל"כ ניתני לוי נמי יתר עליהן עוף דטרפה אף בלא עיכול כיבי' דהא ע"כ הטעם משום דסוף ניבי' להתעכל ואי אתעכל ניבי' גם בבהמה טרפה וע"כ צ"ל כמו שכתבתי דכונת תוס' נמי דוקא בצוה"ג דנטרף ע"י צוה"ג כמו בבהמה אלא בעוף כשנפסק אחד סוף לפסוק כולן דלא אלימי כ"כ כמו בבהמה והכל באותו אבר וחד טרפות הוא אבל בעוף המים דיש עצם לבהמה ולעוף ובבהמה עצם זה לא מעלה ולא מוריד והכל תלויה במה שנתהוה בקרום ובעוף תלוי' בעצם ג"כ מה דליתא בבהמה כלל ושפיר שייך על זה יתר עליהן עוף וא"כ גם בשמוטת ירך כן הוא כיון דבהמה הכל תלוי' בעיכול כיבי' ושמוטת עצם לא מעלה ולא מוריד ובעוף תלוי' בעצם ג"כ שפיר הקשה תוס' דלתני לוי יתר עליהן עוף אלא דזה א"ש אי באמת בבהמה הכל תלוי' בעיכול ניבי' לחוד ושמוטת הירך לא מעלה ומוריד ולא שייך להטרפות כלל כמו עצם הגלגולת בבהמה אך אי בעיכול לחוד גם בבהמה כשר רק צריך להיות שניהם יחד שמוטת ירך וגם עיכול ניבי' ובעוף טריפה בשמותת ירך משום דסופו להתעכל א"כ דמי ממש להא דצומת הגידין

והנה הרמ"א בסי' נ"ה כתב דעיכול ניבי' בלא שמוטת כשר והפר"ח שם חולק ואוסר אף בעיכול ניבי' לחוד ולפי דברינו יש ראיה מתוס' לדברי פר"ח דשמוטת ירך בבהמה לא שייך להטרפות רק עיקר הטרפות עיכול ניבי' לחוד ובאמת צ"ע קצת על הש"ע דבסי' מ"ד פסק דאם הגיע הלקותא בלובן הכולי' במקום החריץ לבד נמי טרפה והראב"ד בספר תמים דעים כתב מדקאמרו במערבא והוא שיגיע הלקותא עד מקום החריץ ולא נקט מקום החריץ לחוד משמע דבמקום חריץ לחוד לא מטרפה רק צריך להיות הלקותא בכליות נמי ובעיכול ניבי' נמי דייק המרדכי דינו דעיכול ניבי' לבד כשר משום דקאמר עד דעיכול כיבי' משמע דשניהם צריכי והפר"ח כתב דאינו ראיה דאי היה אומר דעיכול ניבי' לבד טריפה הוי קס"ד דגם שמוטה לבד טריפה וקמ"ל דשמוטה לבד כשרה עד דעיכול ניבי' אבל עיכול ניבי' לחוד י"ל באמת טרפה וכן כתב בסי' מ"ד לדחות כן ראיית התמים דעים להראב"ד דמשו"ה נקטו במערבא עד שמגיע למקום חריץ לאשמעינן אבל בכליות לחוד כשר וכיון דהמחבר פסק לעיל דחריץ לחוד טריפה ולא דייק הא דקאמרי במערבא עד וע"כ צ"ל כדחיות הפר"ח א"כ גם בעיכול ניבי' יש לנו לומר כן ועיין בבכור שור בחדושיו ותמוה שלא הביא מהא דכליות ועיין

וראיתי להביא ראיה דלא קחשיב לוי ביתר עליהן עוף רק בטרפות אבר מחמת עצמו דאל"כ קשה דלחשוב נמי שמוטת היד דבהמה כשר ובעוף טרפה כדאמר רב א"כ יתר עליהן עוף שמוטת הגף דהא שמוטת יד בבהמה כשירה וצ"ל ע"כ כיון דטעמא משום נקובת הריאה לא קחשיב דגם בבהמה ניקב הריאה טרפה אלא דיש לדחות דבשמוטת הגף הטעם דכבר ניקבה הריאה ובהמה דיש לה כתף לא חיישינן לניקב ובנקובת הריאה שניהם שוים אבל מה שהוא טרפות חדש משום דסופו לנקוב כמו בעצם דעוף המים דכאב נקובת העצם יגרום אח"כ נקיבת הקרום בזה ודאי שייך יתר עליהן עוף שוב מצאתי במרדכי שהקשה ותירץ כן משום דבנקובת הריאה שניהם שווים והנאני ועוד י"ל דלא קחשיב לוי ביתר עליהן רק מה שהוא ודאי טרפה משא"כ טרפות מחמת ספק וכיון דקאמר רב דטרפה חיישינן שמא נקבה הריאה משמע דספק הוא ולא ודאי ומשו"ה לא שייך למתני ביתר עליהן דלאו טרפה ודאי הוא רק ספק אע"ג דלית ליה בדיקותא לרב ואולי סובר המרדכי דטעמא דרב דסבר דלא מהני בדיקה הוא משום דסבר דעכ"פ רוב שנקב הריאה ומשו"ה לא מהני בדיקה דאמרינן מכח הרוב דנסתם הנקב ורב ושמואל סברו דמהני בדיקה דלא הוי רק ספק ניקב הריאה ובזה יש לדחות נמי חד מהיתרים שכתב הפלתי בסי' ל' די"ל דגם בעוף המים יש ראיה מביצים ויב"ח דלוי לא אמר דהוי ודאי טרפה משום דסוף הקרום לינקב אלא ספק הוי משום דקרומו רך אולי אח"כ ינקוב הקרים וכיון דהוי ספק מהני שיהוי יב"ח וביצים ולפמ"ש א"א לומר כן דמה שהוא ספק טרפה בודאי לא חשיב לוי ועיין בנקודת הכסף סי' נ"ב על הט"ז סק"ה בסוף דבריו שכתב נמי די"ל דלא קחשוב לוי רק מה שהוא טרפות ברור ולא מה שהוא משום סופו לנקוב משו"ה אף דלגאונים נחמרו ריאה בבהמה טרפה ובעוף כשר וכן מראה כרתי געלב טרפה בבהמה ובעוף כשר מ"מ לא קשה עליהם מהא דלוי דכל מה שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יע"ש

ואציע לפניך מה שאמרתי דיש לדייק לכאורה בהא דהביא הש"ס הא דר"י ונחמיה חד בדיק בידא וחד בדיק במחטא מאן דבדיק בידא א"ל עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל א"ל מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא עד מתי אתה מאכיל טרפות לישראל וראיתי בחדושי אבא מאוה"ג זצ"ל