שבט סופר חלק א קנא

כמו סברת הרשב"א גבי סמפונות יע"ש והפרמ"ג מחלק בין חסר בתולדה או חסר אח"כ דהדרא בריא וקושי' הב"י משום דסבר דמסקנא כיון שנתרוקן הריאה ואין סמיכה מהבשר בודאי נעשה קמט וגומא על הריאה ומשו"ה מחלק בין הריאה בריא ויש קמט ובין נעשה הקמט ע"י התרוקנות ומלשון הרמ"א שכתב בסעי' ח' אבל אם היא מבחוץ כשאר ריאה אלא שנחסר מבשרה מבפנים אפילו מחזיק החסרון רביעית כשירה משמע דוקא שלא ניכר קמט מבחוץ וכן כתב הט"ז ס"ק י"ב דחסרון מבפנים כשר ודוקא אם לאחר הנפיחה העור קיים ולא נראה חסרון מבחוץ וכן כתב בשמלה חדשה סעיף כ' ריאה שנתרוקנה מבפנים ומבחוץ הוא כשאר ריאה ובת"ש שם ס"ק מ"ה כתב בחסרון מבחוץ וגם מבפנים יש לדון משום תרתי לריעותא אלא שתמוה דבסעי' מ"א בדיני תרתי לריעותא כתב דחסרון מבפנים לא מקרי ריעותא אם לא דנתרוקן כרביעית אף להמתירין מ"מ ריעותא הוא משמע אבל בפחות מרביעית לא הוי תרתי לריעותא ודבריו סותרין ומצאתי לאחר החיפוש שכבר הרגיש בזה בספר פרי תבואה וכתב דיש להכשיר בהפסד מרובה ע"כ לדינא בחסרון יותר מרביעית ויש חסרון ככף כפופה יש להטריף אף בהפסד מרובה אבל ככף פשוטה וכדומה שאר קמט יש להקל לעת הצורך בהפסד מרובה עכ"פ ולפי מה שראיתי שתירצו על קושי' הב"י מנתרוקן דזה לא מקרי חסרון מבחוץ כיון דלא נעשה הקמט מעצמותו רק ע"י שנתרוקנה הריאה ממילא נעשה גומא א"כ לא הוי ג"כ תרתי לריעותא אבל מאחר שכבר הורה זקן קדוש זקני בח"ס ביותר מרביעית ויש קמט אף בכל צורה שהיא דיש להטריף אף בהפסד מרובה לא מלאני לבי להקל בפרט דמאחר דמת"ש יראה דיותר מרביעית בנימוקה הוי בודאי תרתי לריעותא אבל מ"מ אם יש עוד צד להקל ונתערב כבר יש להקל אף כה"ג והנני דודך ורבך חפץ בהרמת קרנך פה פ"ב יום ג' לסדר וארא תרמ"ט לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה טו

שלום וברכה לתלמידי חביבי הרבני המופלג בתורה ויראה מורץ חריף ובקי כש"ת מו"ה מרדכי מאיר בנעט נ"י בק"ק מיאווא יע"א (כעת הוא אבדק"ק שמיינאמאנגער

אחדש"ה מכתבך קבלתי ע"נ ביום משתה ושמחה והנני אומר לך ברכה חיי וחמרא לפום רבנן ותלמידיהון ואודות ספיקתו אם נולד ספק טריפה באבר שצריכין לבדוק אם גם כל האבר במקום דליכא ריעותא צריך בדיקה כיון דכבר נולד ריעותא באבר אי דומה לריאה שתקנו בדיקה משום דשכיחי סרכות והביא הפמ"ג בשם כנה"ג דגם משום שאר טרפות צריך לבדוק הריאה וכדמשמע מש"ך סי' ל"ט סק"ב וכן כתב בת"ש דצריך לבדוק הריאה גם משאר טריפות כיון דכבר נחית לבדיקה משום סרכות א"כ גם בשאר ספק טריפה כיון דכבר צריך לבדוק צריך ג"כ בדיקה בכל האבר משום שאר ריעותא או דוקא בריאה תקנו כן ולא בשאר איברים ואתה מצדד להקל כאשר הוא האמת כי אינו דומה לריאה כלל כי בריאה מצד גזירת חכמים הוא בכל ריאה משום דשכיחי סרכות או שאר טעמים שהביא הרשב"א בסוגי' דרוב ומשו"ה תיקנו ג"כ שיבדוק משאר טריפות ועיקר הטעם משום דהרבה טריפות נאמרו בריאה מה דלא שייך בשאר איברים כגון אטום ומראה ובועות וכדומה ואף דכל חדא לחודא לא שכיח כמו סירכות מ"מ אם מצרפינן יחד כל הני טריפות שכיחי קצת ואף בריאה יש חילוק דאי לא בדק משום סרכות בנאבדה טריפה לכמה שיטות וכן פסק בסי' ל"ט אבל אי לא בדק משום שאר ריעותא כ"ע מודו דכשר בדיעבד כמו שכתב הת"ש לדינא בסי' ל"ט דאין החיוב מצד גזירות רבנן רק משום סרכות ומשום שאר ריעותא הוא רק לכתחלה מטעם שכתבתי אבל בשאר איברים דלא שייך טעמים אלו לא ראינו ולא שמענו שיצטרך לבדוק כל האבר מלבד מקום הריעותא ולהביא ראיה לדבר אך למותר, אבל ראיתי עוד בדבריך שמצד הסברא נראה לך דעכ"פ באותו מקום שנולד ריעותא צריך לבדוק גם משאר טריפות כיון שנולד ריעותא במקום ההוא ובזה רצית ליישב דברי הראב"ן התמוהים שהביא ראיה דמ"ד בקרום של מוח עד דאנקב תתאה שצריך שניהם דוקא מהא דהכתה חולדה על ראשו דקאמר הש"ס למ"ד עד אנקב תתאה ניחא ואם איתא דתתאה לחוד טריפה יש לחוש דילמא אינקב תתאה ולא עילאה ולא מבצבץ וכבר תמהו כל הראשונים דהא בהכתה חולדה אי אינקב תתאה ע"כ גם עילאי אינקב

ותרצת התמיה רבה לפי דבריך כיון שנולד ריעותא במקום ההוא צריך לבדוק ג"כ אי לא ניקב מחמת חולי ישוב זה לדברי ראב"ן אף לפי דבריך ליתא דבמקום שנעשה ריעותא מחמת חולי וכדומה יש לחוש דילמא גם שאר ריעותא איכא מחמת טריפות אחרת מחמת חולי אבל בריעותא שנעשה ע"י הכתה חולדה וכדומה ע"י מעשה אחרים מנ"ל לחייש לשאר ריעותא מחמת חולי בבהמה זו וזה ודאי אינו אבל עיקר דבריך לא נראין כלל וכי אתה בא להוסיף על הטריפות מה שלא מצינו ולא נראה מכל הפוסקים וכ"ש לאסור אף בדיעבד לפי דבריך ומה שכתבת שהדין זה מפורש בסי' נ"ז סט"ז שכתב המחבר כיצד היא הבדיקה שוחטין את הנדרס ובודקין את כל החלל שלו אם נמצא כולה שלימה מכל מיני טריפות ולא נמצא בה רושם הדרוסה וקשיא לך כל מיני טריפות מאי בעי דהא אין כאן רק ריעות' דדרוסה וע"כ כיון שצריך לבדוק משום דרוסה גם משאר מיני טריפות צריך בדיקה דבר זה שגיאה היא לפניך דכבר כתבתי דבמעשה טריפה ע"י דבר אחר בודאי אין לחוש גם לשאר טריפות והא דכתב המחבר מכל מינ' טריפות היינו כגון פסוקת הגרגרת ולקתה בכולי' או ניטל צומת הגידין דלא תימא דוקא משום ניקב בני מעיים חיישינן בדרוסה דבאמת יש פלוגתא בש"ס אי צריך בדיקה דוקא נגד החלל או מכפא דמוחא עד אטמא ואנן פסקינן מכפא עד אטמא משום דהארס שורף ולא מנקב לחוד ומשו"ה קאמר השו"ע לשון מכל מיני טריפות היינו משום פסוקה ונטילת צומת הגידין ולא משום נקבים לחוד ועיין בטור דנקט שצריך לבדוק מכל י"ח טריפות היינו נמי משום פסוקה ולקותא ונטולה וזה כוונת המחבר ג"כ מכל מיני י"ח טריפות ואין שום רמז ראיה כלל לדבריך וכ"ש שאינו מפורש מה שליתא לדינא כלל

ובאמת צל"ע לפי מה שהאריך הת"ש סי' כ"ט לתרץ דברי הד"מ במים במוח וספק אם מקיף או לא דלא אוקמינן אחזקה דרוב בהמות כשרות משום דבהמה זו כבר יצאה מרוב כשרות דאין להם מים במוח ע"כ חיישינן נמי דילמא מקיף המוח וטריפה יע"ש דא"כ אמאי באמת לא צריך לבדוק בנולד ספק טריפה בבהמה כל שאר האיברים דהא דלא בדקינן מטרפות כתב רש"י חולין בסוגי' דרוב משום דסמכינן על הרוב דכשרות הם אבל באיכא ריעותא בבהמה אף דכשר כמו ניקב קרום אחד מוושט וריאה וכדומה למה סמכינן על הרוב שלא לבדוק כיון לפי דברי הת"ש עכ"פ כבר יצאה בהמה זו מרוב כשרות דלא מקיף אפילו קרום אחד ודלמא בהמה זו ממיעוט טריפות הוא ובחות דעת הקשה על הת"ש דא"כ בהמה שהיא חולה ונולד לה ספק טריפות נימא נמי רוב בהמות כשרות בריאות הן וזו הואיל ואינה בריאה איתרע לה רובא דכשרות והא ודאי ליתא וכתב דכל בהמה יש לה תרי רובא רוב אין להם מים במוח ורוב כשרות וכי משום שיצא מרוב אחד שיש לה מים במוח נוציאה ג"כ מרוב השני ולא דמי לרוב דבתולה נשאת דיש לה קול יע"ש

ובשו"ת פרי תבואה מגאון בית אפרים תמה על תמיהת של החו"ד דמאי ענין בהמה שהיא חולה לכאן דחולה אינו ענין טריפות כלל ואין זה מוליד ריעותא בכשרות משא"כ מים במוח שהוא ענין להטריף על ידו אם לא המוח מקיפו לא שייך בה רוב כשרות דלא על אותן שיש מים במוח נאמר אלא על רוב בהמות שבעולם דאין להם מים במוח כלל וכשנסתלק מהרוב אותן שאין להם מים במוח ולדין על בהמה שיש מים במוח פשיטא שאין לומר שהרוב