שבט סופר חלק א קנ

הל' ט' ריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלי נקב כשירה וכתב הלח"ם ופשוט הוא דאל"כ ניקב קרום של ריאה יע"ש וגם בר"נ דאמר ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים וכן בברייתא דקאמר וקרום שלה קיים יש לדקדק כן מאי קמ"ל ולכאורה י"ל דקמ"ל דוקא בידעינן דקרום שלה קיים דצריך בדיקה מצד הדין אבל בלא בדיקה חיישינן שמא ניקב העור ועל הא דאמר רבא ריאה דאגלוד כאהינא סומקא כשירה כתבו הראשונים דכשירה סתם משמע בלי בדיקה וכתב הרשב"א בתו"ה משום דאין דרך של אמוראים לסתום אלא לפרש רק שבה"ג כתב והוא דלא מפקי זיקא משמע דגם באיגלד צריך בדיקה וכתבו דאין להקל משום דכל דבריו דברי קבלה אבל מ"מ הקילו בהפסד מרובה היכא דנאבד ומשום ה"ט סמכינן נמי על הבדיקה אף שאין אנן עכשיו בקיאין היכי שצריך בדיקה מדין הגמרא עיין בט"ז וש"ך סי' ל"ו ובת"ש שם ובריאה שנפשך כקיתון אמר סתם כשירה משמע דלא צריך בדיקת קרום ויש ליתן טעם לפי מה שכבר העיר הרשב"א על הא דקאמר רבא והוא דקיימי סמפונייהו ובדקינן במנא דקוני' ושפכינן בגוה אי אית ביה שורייקי חיורי דמאי מהני בדיקה זו דלמא ניקב סימפון ולא מינכר' ותירץ בטוב טעם דכיון דשלנה הלקותא כ"כ עד שנימק הריאה אי איתא דשלטי גם בסימפונות בודאי נימח גם הסימפונות יע"ש וא"כ גם אצל הקרום י"ל כן אי איתא דמחמת הלקותא של נשפך כקיתון שלטי בריאה בודאי לא נקבה הקרום לחוד והיה נימוק הקרום ומשו"ה לא צריך בדיקה ע"י נפיחה משא"כ בנימוק ברביעית או ביותר דלא הוי לקותא כ"כ וכתב הב"ח דמה"ט ביותר מרביעית טריפה בנימוק משום דיש לחוש לנקיבות סימפון ולא ניכר ויש לחוש ג"כ שמא ניקב הקרום וצריך לראות אם הקרום קיים ע"י נפיחה ועוד י"ל לפמ"ש הנה"כ דנימוק יותר מרביעית טריפה משום דסוף הקרום לינקוב כיון כרבעית כשר ע"כ לאו משום חסרון טריפה רק משום דסוף הקרום לנקוב ומישב בזה קושי' הט"ז יע"ש וא"כ מה"ט צריך בדיקת קרום כיון דבאמת אם נתרוקן יותר מרביעית טרפה מצד הקרום גם ברביעית חיישינן לקרום משא"כ בנשפכה כקיתון דלגמרי כשר אין חשש על הקרום כלל אלא דהרמב"ם כתב דגם בנשפוך כקיתון צריך שידע שקרום העליון קיים וצ"ל דלמד זה מהא דריאה שנימוק והרמב"ם לטעמו דלא הביא הא דנימוק הריאה דכשר וכתבו דיליף מהא דנשפך כקיתון דהיינו נימוק א"כ כמו שהתם צריך שידע דוקא שהקרום קיים ה"נ בנשפוך כקיתון וזה אתי הרמב"ם וגם הברייתא לאשמעינן דצריך דוקא לידע שהקרום קיים אבל בלא בדיקה אם נאבדה טריפה והנה רבא אמר והוא דקיימי סמפונייהו וצריך בדיקה לסמפון וצ"ע לכאורה מאי קמ"ל רבא בזה דהא ידעינן דניקב הסימפון טריפה וע"כ לאשמעינן דצריך בדיקה ואע"ג דר' יוחנן סתם קאמר כשירה מ"מ צריך בדיקה דוקא וכשירה בבדיקה משמע ומזה ראיה לבה"ג אע"ג דקאמר כשירה סתם י"ל בבדיקה דוקא אף בדברי אמוראים ותמוה על הרשב"א והרא"ש שכתבו בדברי האמוראים כשירה סתם משמע בלי בדיקה דהא גם ר' יוחנן קאמר כשירה סתם וצריך בדיקה בסמפונת

אלא שיש לדייק עוד בדברי הרמב"ם שקאמר וקרום העליון שלה קיים ולא קאמר סתם וקרום שלה קיים וראיתי מי שירצה לומר דבנשפכה כקיתון אף אם ניקב העליון לבד טריפה משום דיש ג"כ חסר מבפנים ולא נראה כן מכל הפוסקים דחידוש כזה היה צריכין לאשמעינן דבנשפכה גם בחד קרום טריפה ועוד דא"כ גם בניקב התחתון לחוד ג"כ טריפה והאיך אפשר לבדוק בנפיחה דקרום קיים דלמא ניקב התחתון ולא העליון אם לא שנקלוף העור העליון לבדוק התחתון וזה לא מצינו שיאמר ויכוין הרמב"ם לזה ונ"ל אדרבה דלרבותא קאמר הרמב"ם אם קרום העליון קיים דכשר לפמ"ש הט"ז בסי' ל"ג לחלק בין וושט דטריפה בלקוי עור אחד ובריאה כשר באיגלד דניטל יותר עדיף מאם העור עליו לקוי דסוף שישלוט הלקותא גם בהתחתון והת"ש כתב לחלק משום דוושט אין לעור אחד סמיכה א"א להתקיים משא"כ בריאה דאיגלד דיש לקרום סמיכה על בשר הריאה יכול להתקיים גם בעור אחד יע"ש וא"כ בנשפכה הריאה כקיתון דחסרה הריאה מהבשר כמ"ש רש"י דחציה ריקנות ואין לעור סמיכה כלל דהא נשפך הבשר כקיתון והוא דוקא אם שני הקרומים קיימים אבל אם ניטל הבשר וגם קרום התחתון של הריאה הו"א דלא מהני אם קיים קרום העליון כיון דאין סמיכה כלל דנימוק הבשר וגם הקרום התחתון קמ"ל הרמב"ם דאף אם הקרום העליון לבד קיים שלם בלי נקב נמי כשר ומדויק נמי לשון הברייתא וקרום קיים דהא שני קרומות יש לריאה אלא דרצה לאשמעינן דאף אם קרום אחד לבד קיים נמי כשר ועיין בחדושי הר"ן שכתב הא דלא מבעי בקרום של מוח למ"ד קרמא תתאה אי דוקא תתאה קאמר או תתאה ועילאה כדבעי גבי ריאה משום דנקבה הריאה תנן ואיכא לספוקה דלא מקרי נקבה הריאה עד דמנקבא תרי קרומי דידי' אבל הכא ניקב קרום של מוח תנן משמע חד וליכא לספוקי בתרתי יע"ש וא"כ ה"נ בברייתא דנקט וקרום שלה קיים דמשמע חד הא אתי לאשמעינן דאפילו בחד לחוד כשר והרמב"ם מפרש הרבותא ביותר דכוונת הברייתא על העליון דאף שנימוק גם התחתון עם הבשר כשר וא"ש נכון

ויש להקשות על דברי הט"ז שהבאתי שהעלה שגם בריאה דוקא איגלוד כשר אבל אי לקוי עור אחד ודבוק בעור שני יותר גרוע משום דסוף שישליט הלקותא גם בתחתון אם נלקה רוב העור כמו בושט א"כ מאי פריך רבינא על רבא דאמר ריאה שהאדימה מקצתה כשרה כולה טריפה מקצתה מ"ט דהדרא בריא כולה נמי הדרא בריא ומאי קושיא דאף אי במראות פסלות גם במקצתה טריפה היינו טעמא משום דהוי כנקובה אבל האדומה אף דאינה כמראה פסולות מ"מ לקותא הוא כמו בעור הושט שנהפך ללובן או לאודם ומה"ט במקצתה כשר כמו בושט אבל ברוב טריפה וראיתי אח"כ בת"ש סי' ל"ח שהקשה על הט"ז דסבר בסי' ל"ח דכל מראות פסולות אפילו בעור אחד נמי א"כ מאי הקשה בתוס' על ר"ח דסבר דוקא ברובו או בכולו אבל במקצתה אין טרפה במראות פסולות דהא כיון דלקותא הוא מה לי כולו או מקצתו דהא לדברי ט"ז דאפילו בעור אחד שפיר יש חילוק יע"ש ובאמת גם על דברי הש"ס יש להקשות כן מאי פריך רבינא דאף שי"ל לפי שיטות הט"ז דבמראה פסולות בעור אחד טריפה משום דהוי כמו זיהרא דמקלי קלי כמו שהביא הט"ז בסי' ל"ח מדרוסה לנחמרא בני מעיה מ"מ שפיר מקשה רבינא כיון דהוי כמו זיהרא וסופו לנקוב גם השני מה לי כולו או מקצתו מ"מ הא גופא קשיא מנ"ל לרבינא דרבא סבר דהאדימו הוי כמו שאר פסולות זיהרא דמקלי קלי דלמא לא הוי רק כלקותא דעור הושט ומקצתו כשר וכולו או רובו טריפה וע"כ מוכח דלא כט"ז דבריאה אפילו לקוי העור העליון כשר והחילוק בין ושט לריאה כמ"ש בדרישה או כת"ש

ובזה יש לישב קושית הר"ן שמדייק הא דהביא הא דאמר רבא עוד הפעם דריאה דאיגליד כשר ונדחק ולפי דברינו א"ש דודאי אי בנגלד העור אחד היה טריפה לא היה קשה קושית רבינא על רבא די"ל דגם בעור אחד אם ניטל רובו טריפה כמו בושט ויש חילוק בין מקצתו וכולו אבל מאחר שאמר ריאה דאיגלוד כשר ממילא גם בלקה עור אחד כשר ומשום שהגמרא הביא הא' דרבא ריאה שהאד' מה מקצתה וקושית רבינא ע"כ היה צריך להקדים תחלה הא דרבא ריאה דאגלוד דכשר ומהאי דינא דרבא סובב והולך הקושי' של רבינא דמה לי כולו או מקצתו וא"ש

וראיתי בח"ס יו"ד סי' ל"ה שמצדד להחמיר בחסרון ניכר מבחוץ וגם מבפנים בחסרון יותר מרביעית כשיטת אוהל מועד אף בהפסד מרובה ומפרש שזה דקמ"ל הברייתא ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים היינו שאין ההתרוקנות ניכר מבחוץ שאין קמט מבחוץ אבל אי יש קמט ע"י התרוקנות טריפה ע"כ ביש קמט והתרוקנות אף בהפסד מרובה טרפה יע"ש ובאמת יש לצדד גם להקל לפי מה שכתב הב"י הא דמטריף הרמב"ם קמט מבחוץ והא נתרוקנה כשר וכתב משום דטעמא דרמב"ם דקמט מבחוץ טריפה משום דסופו לנקוב אבל בנרקב אלו סופו לנקוב כבר היה נקוב