שבט סופר חלק א קמח

בפיהם כן יעזרינו ד' ע"ע, ועכשיו שמצאתי קצת פנאי זה תחלת מעשי לעיין בשאלתו אשר שדר לן בדבר שבא לפניו טחול שהי' נפוח הרבה וחתך הטחול ומצא שהי' הבשר מבפנים לקוי ושחור עד שלא נשתייר כעובי דינר זהב אמנם מבחוץ הי' שלם ובריא רק נפוח והרבה פעמים בא לפניו כזאת והטריף, והטבחים מתרעמים עליו כי קרוב כי חולי הזה שלטה בכל העדר צאן כערך מאה שתחת ידם ויעלה להפסד מרובה, וטעמי דיל"י לאסור מפשטות דברי הרמ"א בהג"ה סי' מ"ג סעי' ב' דלקתה בשינוי בשר דיני כנקובה ומראה שחור לקותא הוא ותפס לעיקר דברי התב"ש בשינוי מראה לחוד נמי אסור כיון דאין אנו בקיאין בבשר שהרופא גורדו. והנה בדבר הזה לא אאריך כי כבר הלכו בו נמושות בספרן של גדולי אחרונים לחלק על דברי התב"ש דכתב דבשינוי מראה לחוד טריפה וכבר האריך בפרמ"ג במשבצות סק"ה והביא כמה פוסקים להקל דשינוי מראה לחוד לא מטריפינן רק אם ניכר ג"כ לקותא ורקבון קצת בבשר וכתב דכן המנהג להכשיר אלא שקשה דא"כ כיון דצריך להיות ג"כ קצת לקותא ממש בבשר א"כ לאיזה צורך כתבו ג"כ שינוי מראה וזה הוכחת התב"ש לדחות דעת הפוסקים דתרתי צריך לקותא ושינוי מראה ונדחק בפרמ"ג דאולי בקצת לקותא נמי הי' מתירין אם לא שיש ג"כ שינוי מראה ודוחק

אלא שראיתי בנוב"י קמא סי' י"ג שהוא ג"כ מן המתירין שינוי מראה לחוד רק תרתי צריך קצת לקותא ושנוי מראה, אלא אם לא שלטה הלקותא בכל האבר רק מבפנים ובחוץ שינוי מראה אז השינוי מראה מעיד ששלט בכל האבר וגם המראה לקותא הוא ובזה מישב דברי המרדכי הובא בב"י סי' נ' שכתב להחמיר בנשתנה הבשר וכתב לפי דמשמע דלאו כל מראה פסול רק לפי הענין אם יש בו קצת לקותא וא"כ קשה למה צריך תרתי כתמיהת הפרמ"ג אלא דכוונת המרדכי דאם לא שלט הלקותא מעבר לעבר ושינוי מראה נראה מבחוץ אז טריפה ועיין ג"כ בפרמ"ג בשפתי דעת ס"ק ד' שהעלה ג"כ כדברי הנוב"י ובמשבצות ס"ק ה' ובזה נ"ל לפרש ג"כ בעובדא שבא לפני הראב"י בטחול שהיה נפוח שחתכו לפניו ויצא מים זכים וגררו מבפנים והיה בשר שלם סביבו והכשיר ועיין בב"ח ובט"ז וש"ך כונת הראבי' ובפלתי העלה בכונת הראבי' לפי מה שכתב הט"ז להכשיר אם הבשר מבחוץ שלם רק מבפנים לקה עד שלא נשתייר כדינר זהב כשר משום דזה לא מקרי ניקב כיון דשלם מבחוץ וכן כתב הפר"ח ובפ"ת בפשיטות להכשיר ובתב"ש מדחה פירש זה דא"כ כיון דשלם מבחוץ א"כ למה קרע ולמה גרר מבפנים ואמאי צוה לפתחו כלל כיון שראה שהעור שלם מבחוץ ולפי דברי הני גאונים יש לומר כי בוודאי קרוב הדבר מחמת הנפוח ומים שהי' בתוך הנפוח וגם הלקוי בפנים א"א שלא ישנה מראות הבשר קצת מבחוץ ולפ"ז אפילו לא הגיע הלקותא לחוץ נמי טריפה מחמת המראה שהוא מעבר לעבר אלא דאם כל המראה הוא רק מפני לקוי הבשר ומפני המוגלא ומים שבתוכו וכשמסיר המוגלא והלקוי סר המראה חזינן דלאו שינוי מראה הוא רק מחמת המוגלא וכשר כן אם נשאר עוד המראה טריפא כיון שהסיר המוגלא ועוד נשאר המראה עיין בפרמ"ג שם וא"כ במעשה דראבי' נמי י"ל דהוי שינוי מראה עכ"פ מבחוץ אע"ג דהי' שלם מלקותא ומשו"ה קרע וגרר והוציא את המים לבדוק אם עדיין ישאר המראה וכיון שראה שהכל הי' סביבו שלם הכשיר כנ"ל בדברי הראב"י

והנה בעיקר הדין אם הלקותא רק מבפנים ובחוץ הבשר שלם מכל סביבו כתב הט"ז לולא דמסתפינא הי' מכשיר והפלתי והפר"ח ופ"ת הסכימו בפשיטות להתיר רק מע"כ חשש לדברי התב"ש שהאריך להחמיר ומעלתו רצה לומר ולהסביר קצת דמשו"ה טריפה בטחול אע"ג דנשתייר ולא ניקב במפולש כיון דהבשר הטחול ספוגי' הוי כאלו ניקב לגמרי ודינו כמפולש ממש ובזה יצא להציל דברי הד"מ בסי' מ"ו שהקשה על האו"ה שכתב דלא מהני סתימה בטחול כיון שגם לנקיבתו שיעור ובט"ז כתב דלא ירד במחכ"ת לסוף דעת האו"ה ומע"כ כתב בטחול כיון דלא נשאר כדינר זהב הוי כמפולש ממש ובשר הטחול כמאן דליתא אלו דבריו ולא נראה לי כלל ולא מסתבר מה שהחוש מכחיש שלא יהי' בשר הטחול אף בפחות מדינר זהב יותר הגנה מכל האיברים שנקובתן במשהו ובמפולש דמהני רק אם נשאר מקצת מן העור הדק וע"כ צריכן לומר בטחול צריך הגנה יתירה כעובי דינר זהב דוקא ושפיר כתב כיון דצריך כ"כ הגנה כדינר זהב לא מהני סתימה דמנ"ל דסתימה מגין כ"כ כעובי דינר זהב והא דצריך דינר זהב דוקא בטחול אין אנו אחראין וערבאין ליתן טעם לטרפות דאין מדמין טריפות אהדדי וגוף טריפות הטחול חדוש הוא דהא ניטל כשר וניקב טריפה ויצא מכלל שאר איברים גם בזה נאמר בו שצריך הגנה יותר משאר איברים והנה אף שאיני כדאי להכריע בין האחרונים אלו מ"מ נ"ל ראיי' דכשר אם נראה מבחוץ הכל שלם ואין זה מקרי ניקב כמ"ש בפלתי ממה שפירש רש"י אי אשתייר כדינר זהב ולא יצא מחט לחוץ ועיין בב"ח ובש"ך ס"ק א' שכוונת רש"י כגון שהמחט נתחב לפנינו דליכא למיחש לנקיבת איברים בפנים ועיין בפלתי שתמה דמי הכריח רש"י לפרש כן ולא כפשיטא דניקב על ידי חולי ועיין שם ולפי דעתי יש לומר דרש"י רצה בזה דלא נטעה לומר דאף אם ניקב רק בפנים של הטחול ולא נשתייר כעובי דינר זהב טריפה כיון דאין הטריפות תלי' בעור דליתא דאין זה מקרי ניקב רק חסרון ומשו"ה פירש רש"י דוקא במחט דודאי ניקב עכ"פ מצד אחד מבחוץ ולא נשאר שלם מבחוץ וכה"ג דוקא טריפה משא"כ אם ניקב ע"י חולי דיכול להיות דניקב רק מבפנים ומבחוץ שלם סביבו וכדי שלא נטעה דגם כה"ג טריפה כתב רש"י מחט וזה נ"ל ראיי' נכונה לדברי הפוסקים דמכשירין

היוצא לנו מכל זה לדינא אם הלקותא מבפנים ובחוץ רק שינוי בשר גם בהפסד מרובה אין בידינו להתיר אבל אם מבחוץ הוא שלם מבלי שינוי מראה רק מבפנים הוא לקו עד שלא נשתייר כעובי דינר זהב אין בידי להכריע ומי שאין לבו נוקפו יכול לסמוך על הפלתי ופר"ח ופ"ת שהתירו אבל בהפסד מרובה כנדון שלו נ"ל המיקיל לא הפסיד וכן אם מבפנים לא ניקב הבשר רק שינוי בשר אפילו במראה שחור ומבחוץ שלם ג"כ יש להתיר אפילו בלא הפסד מרובה דכבר כתב הפרמ"ג דבמראה שחור לא אמר לא איסור ולא היתר והיכא דיש לנו לצרף היתר של אחרונים כיון דמבחוץ שלם בודאי יש להתיר אפילו בלא הפסד מרובה, ע"כ בנדון שלו דעתי להתיר כיון דכתב דהוי הפסד מרובה ואין שנוי מראה ניכר מבחוץ וליתר שאת יוכל לעשות ולשום עצות בנפשו להשליך הטחולים ושלא לבדוק אחרי' כלל כמו שכתב עצה זו בס' משנת דר"ע ז"ל שקבל מרבותיו בטחול שניקב ונראה שהוא כן מתחלת ברייתו שהאריכו כל האחרונים להחמיר או להקל להשליך הטחולים ושלא לבדקם כלל וכן יוכל לעשות בעדר זה שאמרו הטבחים שקרוב הדבר שכל העדר יהי כן שלא לבדוק אחריהם כנ"ל לדינא ומעכ"ת כחכמתו יעשה הנני ידידו הדורש שלום תורתו חותם בחפזון. פ"ב יום ג' לסדר תשא תרמ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה יג

שלום לכבוד המופלג בתורה ויראה חרוץ ובקי בע"פ כש"ת מו"ה רפאל סג"ל ציממעטבוים נ"י רכ"ד דק"ק גארליטץ יע"א במדינת גאליציען

אחדש"ה לא ידעתי אכנהו כראוי וכבודו מחול והנידן אשר בא לפניו בריאה שהיה בועא בשיפולי וחוט בשר מקיף אבל לאחר הנפיחה לא היה בשר מקיף רק לאחר המישמוש של הטבח אבל לאחר שסילק הבודק את ידו מהמישמוש ונשארה נפוחה נשארה מבלי היקף בשר והיו דיעות שונות בין הדיינים יש אוסרין ויש מתירין ורצה לחוות דעתי בזה,