שבט סופר חלק א קמב

שמלעיטים אותן בחיטין הנקראים חטי התוגרמא (קוקורוץ) ופעמים נכנס דרך הקנה ודוחקים להוציא הבלועה דרך הפה ואם לא עלתה שוחטים מיד בלי שום בדיקה אם הלכה ולפעמים ניכר גם איזהו רושם ושינוי בקנה וחייש מעלתו נ"י משום ריסוק אברים ומפלפל אי אמרינן סימנים קשים אצל נפולה דווקא אבל אם פגע בסימנים עצמן או נגד סימנים שהכה בכח יש לחוש נמי בסימנים משום ריסוק

והנה מ"ש בדבריו ששוחטים אותו בלי בדיקת הלכה משמע דבהלכה אין לחוש כדפסקי' דהלכה אינה צריכה בדיקה זה אינו דהא הר"ן הביא בשם י"א דאי מחי' אפסקי' דחיישינן משום חוט השדרה לחוד דבכה"ג דאין לחוש רק על אבר א' אפילו הלכה לא מהני וצריך בדיקה וכן פסקו כל. האחרונים להחמיר כדברי י"א אלו יע"ש בב"ח ופר"ח ודג"מ סימן ל"א שמקשה מש"ס זבחים על י"א אלו ועיין בפלתי סי' נ"ח שמיישב שב דברי הי"א אלו

ובחידושי לחולין תמהתי על דבריו מכמה טעמים תחלה מ"ש דלר"מ יש לחוש וצריך לבדוק בריאה וא"כ שייך בכל בהמה משום הקריבהו לפחתך ומכח זה יצא לחלק בין אבר אחד לכל הבהמה לא תברתי מה שכתב דלר"מ צריך לבדוק הריאה דהוא מיעוטא דשכיח דהא אפילו לדידן צריכה בדיקה במיעוטא דשכיח וכן פסקינן להלכתא שצריך לבדוק כל הריאה, ועוד לר"מ שאר י"א טריפות נמי צריכים בדיקה דהא ר"מ חייש למיעוטא מדאורייתא או מדרבנן לחוד כמ"ש תוס' בסוגיא דרוב אלא משום דלא אפשר שאני אבל בדיקה דאפשר וודאי בעי ר"מ דחייש למיעוטא רק לדידן לא בדקינן אע"ג דבאפשר לברורי לא סמכינן על הרוב היינו כמ"ש בפר"ח משום דהוי טרחא או כמ"ש המג"א או"ח תל"ז סק"ד אבל לר"מ דחייש באפשר למיעוטא בוודאי צריך לבדוק גם שאר אברים משום י"ח טריפות וזה ברור ופשוט אם לא שנאמר כמ"ש במהרש"א בסוגי' דרוב דטריפות מיעוט דאינו מצוי' ולא שכיח הוא ולא אמרי' סמוך לחזקה ואם כן גם לר"מ אין לחוש אלא שכבר תמה עליו בראש יוסף שם דא"כ האיך בעי למילף מרישא של עולה דאזלינן בהר רובא דילמא שאני טריפות דמיעוט דלא שכיח הוא, וכן מה מקשה לר"מ היכא אכל בישרא, ובחידושי שם ישבתי דברי מהרש"א אלו ואכ"מ להאריך, ועוד יש לתמוה דלא שייך משום הקריבהו לפחתך אלא שאם יש בבהמה זו שמקריב מה שאין בשאר הבהמות וא"כ יש מום בבהמה זו אבל אם כל הבהמות צריכי' בדיקה וא"א להכשיר שום בהמה בלי בדיקת הריאה א"כ מה שייך משום הקריבהו כיון דבכולם הכי אית בהו ולא יכולתי להולמן דברי פלתי אלו

והקשתי לפי מה שכתבתי דלר"מ כל בהמה צריכה בדיקה משום י"ח טריפות אם כן מאי מקשה לר' ינאי ור' ירמיה דלא אמרו כר"ל דמיירי מתני' בנפולה שנתערבה עם שאר בהמות דהא באמת לר"מ לא שייך בבדיקת אברים משום הקריבהו לפחתך דהא בלא"ה צריך לבדוק ג"כ משום דילמא טריפה אלא שבדרוסה גם לר"מ שייך לפי מש"כ בפמ"ג בכמה מקומות אף דר"מ חייש משום שאר טריפות אבל בשביל דרוסה אין לחוש דיש לכל בהמה ג"כ חזקת הגוף דלא נדרסה במעי אמו וברוב וחזקה גם ר"מ מודה דלא חיישינן ועיין בראש יוסף חולין כ"ח ע"ב שמיישב בזה קושי' מהרש"א דנקט תוס' דילמא יש חולה שיאדים כמו דרוסה וא"כ אם מקריב בהמה שיש בו ספק דרוסה נשתנה בהמה זו משא"כ בשאר בהמות דלא צריך לבדוק משום דרוסה אבל בנפולה שצריך לבדוק משום קרועה או ריסוק אברים לא שייך הקריבהו לפחתך כיון דבלאו הכי צריך לבדוק גם כן, ור' ינאי רצה לאוקמי מתני' כר"מ ג"כ ומכ"ש התם מתני' ר"מ ומשו"ה קאמר שנתערב ספק דרוסה

ולפי שיטת הרמב"ם יש ליישב דהא הרמב"ם סובר דכל נפולה אע"ג שעמדה או שהתה מעת לעת מ"מ צריכה בדיקה ג"כ משום ריסוק ולא משום פסוקי לחוד אם כן גם לר"מ שייך בנפולה הקריבהו לפחתיך כיון שלענין נפולה ג"כ יש לכל בהמה חזקת הגוף שלא היתה נפולה וריסוק אברים בלא נפולה לא הוי טריפה כמ"ש בש"ך סי' נ"ח דלא כב"ח שם וגם בית רחם אין בו משום ריסוק אברים כלל ומכ"ש באין ריעותא דלא חיישינן כלל ואפילו מיעוט ליכא דכל דינו של ר' נחמן הוא דווקא ביש ריעותא וא"כ גם בנפולה א"ש נמי מתני' כר"מ דנשתנה בהמה זו שצריך לבדוק ג"כ משום ריסוק אבל לרש"י שכתב דלאחר שעמדה לא צריך בדיקה כלל עוד משום ריסוק ורק משום רסוקת אברים קשה מאי מקשה על ר' ינאי דלמא רוצה לאוקמי מתני' גם כר"מ ולר"מ אפי' משום ניקב צריך לבדוק ומשום נפולה לא צריך לבדוק רק משום קרועה ולא משום ניקב ועיין ברשב"א ור"ן ולא שייך הקריבהו לפחתך, וישבתי קושי' זו ע"ד פלפול התלמידים וגם קושי' הפלתי על י"א שבר"ן ולא רציתי להאריך בפלפולים ולא באתי רק כמעורר ועיין

והנה לפי שיטת י"א שבר"ן שגם הלכה לא מהני באבר אחד וכן פסק ב"ח ופר"ח לחומרא יש לחקור נמי בהני אווזות אפילו הלכה אח"כ אלא מה שכתב שיש לחקור אי חיישינן לריסוק סימנים אם פגע בסימנים עצמן והנה בגוף הדין אם ראינו שינוי מחמת ריסוק בסימנים כבר עמד על המחקר בפרמ"ג בסי' נ"ח במשבצות סק"ה ותלי' בשיט' הרשב"א והרא"ש לקמן לענין ריאה בעוף בנחמר. וכ' הרשב"א אם ראינו שנשתנה ריאה העוף מחמת שנפלה לאור טריפה דהא חזינן שלא הגינו הצלעות, והרא"ש מתיר שתולין השינוי בדבר אחר וא"כ גם לרא"ש כאן כיון שהסימני' קשי' אצל נפולה ואפי' ראינו שנתרסקו הסימנים תולי' הריסוק מחמת דבר אחר ולא מחמת נפולה ולא נטרפה בריסוק שלא מחמת נפולה ועיי' בב"ח סי' נ"ב שכתב דמשו"ה לא פירש המרדכי דלא לנפל קאי על נפולה משום דכבר בשיט' הרר"ש לענין נחמר ובנפולה בוודאי ריסוק טריפה והוא אזיל לשיטתו דריסוק אפי' בלא נפולה טריפה, משמע מדבריו דלשיטת הרא"ש גם בנפולה תולין בדבר אחר וכן בסימנים נמי כן הוא, ועיי'

אלא שבאמת י"ל שבסימנים גם הרשב"א מודה דתולים בדבר אחר, דהרשב"א כ' בנחמרו דהוי טריפה בעוף, ומ"מ בסימנים מסופק הרשב"א סוף ד"ה לענין הלכה, אי הוריק הסימנים טריפה לפי שהן קשין אצל האש משמע דסימני' עדיפא לפי שהן בעצמותן קשין ולא שלטה המכוה בו כ"כ יע"ש, ותמהתי על הפרמ"ג נ"ב ס"ק ה' בשפתי דעת שחקר בזה אי גם בסימנים פוסל משום נחמרו וכ' שלא מצוי גילוי לדין זה והדבר מפורש כאן ברשב"א, וסיים וזו צריכא עיונא, וא"כ גם לענין ריסוק י"ל דאפי' שלטא הריסוק בסימני' לא הוי טריפה משום דסימנים קשין ולא מזיק הריסוק כמו בבית רחם משום דרכיך כן בסימנים דקשין הן

ובאמת יש להביא ראי' לשיט' הרא"ש דתלינן בדבר אחר אפי' חזינן דנחמרו וכן בריסוק דיש להבין דהא גם לענין דרוס' אמרינ' דסימנים קשין הן אצל דרוסה ועד שיאדימו הסימני' ופי' רש"י דרוב אין ארס שולט בהן, ואפ"ה פסקינן שצריך לבדוק בסימני' עצמן, ועיי' בח"ש סי' ל"ג שכ' דהוי רק מדרבנן ומשום דאיכא לברורי ובוודאי בדרוסה פסקינן דאין תקנה לבהמה דלמא במקום דרוסה קשחיט, וא"כ אמאי לא צריכים נמי לבדוק בריסוק וכן בנחמרו בריאה של עוף דהא בריסוק נמי לא אמרינן רק קשין אצל נפולה, וע"כ בנפולה או בנחמרו אפילו חזינן שנתרסק נמי לא מטרפה בו דתלינן בדבר אחר ולא צריך לבדוק אבל בסימני' בדרוסה שניכר הארס דוודאי טריפה ומשו"ה צריך לבדוק משום דאיכא לברורי, אלא עדיין צ"ע למה בדיעבד בבהמה אין תקנה אצל דרוסה משום דילמא במקום ארס קשחיט ומ"ש נפולה דלא חשינן כלל, ודוחק לומר שנפולה יותר לא שכיח שנתרסקו הסימנים וכן בנחמרו וצ"ע ולא מצאתי מי שעמד בזה

וראיתי במכתבו שרצה להביא ראי' שבסימנים עצמן יש לחוש נמי לריסוק אם הגיע בסימנים או הכה נגד הסימנים ממ"ש הש"ך נ"ח סק"ג דאם הנה נגד הריאה של עוף טריפה ואין לו בדיקה אף שאין ריאה לעוף לנפול, ופרמ"ג רצה לומר בדברי הש"ך שסבר כמרדכי דלא קאי חזקי' אנפולה כלל רק בנחמרו וע"ז תמה הול"ל סתם שיש לריאה