שבט סופר חלק א קכט

לכם מ"מ ושופר שאול וגזול כשר וגם מצהב"ע לא הוי בשופר גזול משום דאין בקול דין גזל ועיין בסי' תקפ"ו בט"ז סק"ב שהסביר למה דרשינן תרועה יהיה לכם מ"מ ובלקחתם לכם דוקא משלכם ובשופר של שלמים דלא יצא משום דמעל והוי מצהב"ע ועיין בטורי אבן שם אבל לא משום תרועה יהיה לכם כאשר עלה בדעתו ושפיר יש להקשות למ"ד הזיד במעילה בלאו דידחה עשה את ל"ת וממילא לא הוי מצהב"ע כמו בכל שאר עשה דוחה ל"ת ולא מצאתי קושי' זו בשעה"מ רק בגליון של טעם המלך ובנקל יש לדחות די"ל דמעילה הוי גזל גבוה וכמו דלא שייך לומר בגזל דהדיוט עשה דוחה ל"ת שיגזול ממון של אחרים כדי לקיים עשה כמו כן י"ל במעילה דהא מחייב נמי בתשלומין והוי כמו גזל בהדיוט ומה שהביא בשם שג"א אני לא מצאתי ולא ראיתי קושי' זו שם על לולב הגזול רק על קושי' התוס' ממצה של טבל האריך בענין עשה דוחה ל"ת אבל לא בלולב הגזול דלא קשה כלום כאשר כתבתי ואולי טעה בדמיונו ומצא קושי' זו בשאר ספרי אחרונים אשר אין דרכי לחפש אחריהם כי אין הזמן מספיק ותמיהתו בזה אינו תמיה די"ל דהקושי' על יו"ט ב' במקדש דלא בעי שלכם ואפי"ה לא יצא משום מצהב"ע וליתי עשה ולדחי אבל ביו"ט ראשון בודאי לא קשה דהא לא יצא העשה כלל אם אינו שלו והאיך ידחה הלאו דגזילה אבל לא קשה כאשר כתבתי ובפרט עיקר המצוה הבאה בעבירה בגזל משום עשה דהשיב את הגזילה דבכל שעה עובר עליו דמה"ט צריכין לומר לשיטת הר"י דסבר דהיכי דכבר עבר עבירה לא שייך תו מצהב"ע וע"כ בגזל משום עשה דהשיב את הגזילה דעדיין בעמוד והחזיר קאי ולא דחי העשה דהשיב את הגזילה ובעיקר הדבר נכון אשר דיבר ועיין בתוס' מנחות מ"ט דהיכא דאיכא פסול לא שייך עשה דוחה ל"ת ומה"ט הוכיחו ע"כ העשה דעליה השלם כל הקרבנות לאו לעיכובא ולא מפסיל הקרבן שמקריב אחר התמיד דאל"כ האיך אמרינן דעשה דפסח דוחה עשה דהשלמה בר"פ תמיד נשחט ועיין בראש יוסף חולין ר"פ אותו ואת בנו בתוס' ד"ה מנין לאו"ב שנוהג במוקדשין ועיין ג"כ בטורי אבן חגיגה דף ד' על הא דאמר אלא טומטם אצטריך קרא למעוטי ספיקא וכתב בתוס' שם דלמא אשה הוה וממילא פטרינן דלא לייתי חולין בעזרה והקשה בטורי אבן שם דלמא אצטריך קרא לפטרה מראיית פנים ולתוס' דאף אם לא הביא קרבן מ"מ מצות ר"פ קיים א"כ אי לאו קרא דפטר טומטום הוי מחייבינן מצד ספק דממ"נ אם אשה פטורה מקרבן ואם איש ולא יביא קרבן ויעבור על לאו דלא יבואו ריקם מ"מ הו"א ליתי עשה דר"פ ולדחי ל"ת דלא יראה ריקם ולשיטת הרמב"ם דלא קיים ג"כ מצות עשה דר"פ בלא קרבן לא שייך עשה דוחה ל"ת כיון דהתורה הקפידה דוקא דהעשה יהיה ע"י הקרבן ועיין ג"כ בטו"א דף ז' ע"א בד"ה וא"נ ריקנים וכו' ומתוך דברי טו"א אלו למדנו אף שהתורה אמרה שאם יקיים העשה לא יעבור על לאו דלא יראה ריקם בכ"ז אמרינן עשה דוחה ל"ת ולא כן סברת הצל"ח פסחים דף מ"ט שהאריך בדברי המג"א תמ"ד סקי"א דאם הוא משש שעות ולמעלה דאין יכול לבטל צריך לחזור אפילו באין שהות בהולך לשחוט פסחו ולמול את בנו דעשה דתשביתו חמירא דכל שעתא עובר עליו והאבן העוזר חולק דבהולך לשחוט פסחו בודאי אפילו אינו יכול לבטל אינו חוזר דהוי עשה דכרת ודחה עשה דתשביתו וממילא הה"ד הולך למול בנו ואידך דמתניתין דכייל בחד בבא וחכם א' כתב והשיב על דברי האה"ע דבהולך לשחוט פסחו א"א לשחוט דהא עובר על לא תשחט על חמץ ולא שייך עשה דוחה ל"ת דל"א כן בדבר דהתורה אמרה דהעשה דשחיטת פסח לא יהיה על חמץ דלא דמי לשאר מקומות שלא נאמר הל"ת על דבר הזה רק שאירע דמזדמנים יחד העשה והל"ת יעיי"ש ועיין בפירוש משניות מאאמו"ז ר"ע איגר על הגליון במתניתן ז' פ"ג דפסחים שהביא ומעורר על זאת והביא ג"כ שם דלא שייך לומר משום דאין עשה דמקדש דוחה ל"ת כמו שתי' בטו"א קושיתו משום דשאני עשה דפסח דחמור דיש בו כרת ודחי אפי' במקדש כמוכח מש"ס זבחים דף ל"ג וכן מפסחים דף נ"ט דעשה דפסח דוחה עשה דהשלמה

ובזה ישבתי דברי תוס' עירובין דף ק' שהקשו דליתי עשה וידחה לאו דבל תוסיף ותירצו משום דעל ידי פשיעתו בא דהא יכול לקיים העשה בלא דחיית הל"ת ובראשונים תירצו משום דאין עשה דוחה ל"ת במקדש ועיין בטו"א ר"ה כ"ח שתמה אמא לא תירצו תוס' כן דהא ש"ס מפורש בזבחים דף ל"ו וגם שאר גדולי אחרונים תמהו כן עיין בשעה"מ פ"ג מה' נדרים ולדברינו י"ל דכבר הקשה מהרש"א דעדיפה הו"ל להקשות על מה דקאמר ר"י דעשית מעשה בידים הא עכ"פ מקיים תרתי עשה ול"ת ע"ש וא"כ העשה אלים משום דהוי ג"כ בהדה ל"ת דבל תגרע וכה"ג י"ל דדוחה אפילו במקדש וכמו עשה דכרת דדוחה אפילו במקדש ואע"ג דתוס' בקושיתם לא נקטו רק עשה משום דלא צריכין לדחות הל"ת רק עשה, לחוד אבל לא יכלו לתרץ משום עשה דמקדש משום דלאמת יש ג"כ ל"ת עם עשה

והנה בטו"א בר"ה שם רצה לומר בתוך דבריו די"ל דמשום הכי לא דחי משום דלא דמי לכלאים בציצית ולמילה בצרעת דעיקרת הלאו וקיום העשה הוא בדבר אחד בהאי חוט של צמר שעובר משום כלאים מקיים העשה של תכלת וכן במילה בצרעת וכדומה משא"כ במתן ד' דהל"ת הוא בדם הבכור וקיום העשה הוא בדם מתן ד' שנבלל עמו אלא שמדחה זאת מסוגיא דזבחים דמקשה גבי יקדש דאם פסולה היא תפסל דליתי עשה ולדחי ל"ת הא אינו בד"א דהא העשה הוא בכשירה והל"ת הוא בפסולה שנבלעת בו אלא ודאי אפילו כה"ג אמרינן עשה דוחה ל"ת

ואני אומר אי משום הא לא ארי' ויש לקיים תירוצו וחילוקו ומש"ס זבחים אין ראיה משום דברייתא דהתם איירי בחצי זית בשר שנפסל שנבלע בבשר קדש כשר דאתי קרא לומר היתר מצטרף לאיסור כמבואר שם ובפסחים פרק ג' בסוגי' דהיתר מצטרף לאיסור וא"כ שפיר מקשה ליתי עשה ולדחי ל"ת ואמאי אמרינן היתר מצטרף לאיסור וחשוב זית כולו איסור דהא מקיים ג"כ העשה בבשר הכשר שנצטרף לאיסור דבודאי לא נהפך לאיסור לגמרי ודמי לסדין בציצית דבמה שעבר הלאו היינו שכשר שמצטרף לאיסור מקיים ג"כ העשה ועיין

ותמהתי על הצל"ח פסחים שם שמחזק בדברי המג"א לדחות דברי האבן העוזר ומחלק דלא שייך לומר בלאו דלא תשחט על חמץ עשה דוחה ל"ת כמו שהבאתי סברתו דהא בלא"ה לא דחה לפמש"כ תוס' בעירובין כיון דע"י פשיעותו בא דהא היה יכול לבטל החמץ מקודם או לבערו והיה יכול לקיים עשה דפסח בלא דחיית לאו ולאחר החיפוש מצאתי בנוב"י תנינא א"ע סי' קמ"א בסופו שעמד בזה ותירץ בדוחק ויש להאריך עוד בענין זה אבל אין הזמן מספיק ולא באתי רק לשעשע עמו קצת בשעשוע דאורייתא וד' שנותיו יאריך בטוב ובנעימות ואת חג המצות הבעל"ט יחוג בחדוה ודיצות כנפשו ונפש ידידו דוש"ת פרעסבורג ד' ויקהל פקודי תרמ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה פ

שלום לידידי הרב הגאון המופלג חו"ב בע"פ בנש"ק יפ"ה המפורסים כש"ת מו"ה אהרן שמואל אסאד נ"י אב"ד ור"מ דק"ק סערדאהעל יע"א

אחדש"ה מכתבו הטהור קבלתי ע"נ והנני אומר תודה על טרחתו וכבר השבתי להתם ובשולי מכתבו שדר לן מעט צרי בעניני דיומא דחנוכה בהא דש"ס שבת כ"ב בסוגיא דקנסא דקאמר הש"ס א"ב לטעמא אכחושי מצוה ובין לטעמא דביזוי מצוה והקשה מע"כ נ"י לדעת מהרש"ל במג"א סי' תרע"ב דגם אחר שיעור מצוה אסור לשמש לאורה אבל יכול לכבותה א"כ לימא הש"ס הא איכא בינייהו אם עבר זמן מצותו למ"ד מחמת ביזוי מצוה אסור ע"י קנסא כמו שאסור לשמש לאורה ולמ"ד משום אכחושי שרי והניח