שמות רבה לה
Shemos Rabbah 35 (Shemot Rabbah 35) · שמות רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →ועשית את הקרשים למשכן - הה"ד (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, וגנזן הקב"ה מן העולם. ואיזה? זה אור שנברא ביום ראשון. דאמר רבי יהודה בר סימון: האור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש, ובדור המבול, ובדור הפלגה, שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן, שנאמר (איוב לח): וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו? לצדיקים, לעתיד לבא, שנאמר (בראשית א): וירא אלהים את האור כי טוב. מהו כי טוב? שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה. והיכן גנזו? בגן עד, שנאמר (תהלים צז): אור זרוע לצדיק. והרבה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולם, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, והיו ראויין להגנז ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה. ואיזה? זה זהב. אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו בזהב, יש אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות, שנאמר (בראשית ב): וזהב הארץ ההיא טוב. ומהו טוב? טוביה דהוא בביתיה, טוביה דהוא בלוייתיה. אמר רבי שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר: וזהב הארץ ההיא טוב, כמה דאת אמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון. שבעה זהבים היו בבית המקדש: זהב טוב, זהב טהור, זהב שחוט, זהב סגור, זהב מזוקק, זהב פרוים, זהב מופז. זהב טוב, כמשמעו. וטהור, שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום. זהב שחוט, שהיה נמשך כחוט, והיו סכין בו כשעוה הנתונה על גבי פנקס. זהב סגור, שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם. זהב מזוקק, שהיו טוחין בו את הכתלים, והרי כתוב (ד"ה א כט): כסף מזוקק לטוח בו קירות הבתים. למה קורין אותו כסף? שהיה מכסיף כל הזהבים שהיו שם. זהב מופז ר' פטריקי, אחיו של ר' דרוסאי אומר: שהיה דומה לגפרית הזו, שהיא מוצתה באש. זהב פרוים ארשב"ל: שהיה דומה לדם הפרים. וי"א שהיה עושה פירות, ואף הארזים היו ראויין להגנז ולא נגנזו. אמר רבי חנינא: לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, אלא לא נבראו אלא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר (תהלים קד): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע ואין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון. אמר רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: כ"ד מיני ארזים הם, ואין לך משובח מכולן אלא שבעה, שנאמר (ישעיה מא): אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן וגו'. ולמה נגנזו? שצפה הקב"ה שהן עתידין לעשות בהן מלאכת המשכן, במקום שהשכינה עתידה לשכון, שנאמר (תהלים קד): אשר שם צפרים יקננו. וכי תעלה על דעתך ששם צפרים היו מקננות?! אלא הצפרים שהיה כהן שוחט ומקריב בבהמ"ק. ומהו חסידה ברושים ביתה, וכי חסידה בארזים ביתה?! ומהו חסידה? זה כהן גדול, שנאמר (דברים לג): תומיך ואוריך לאיש חסידך:
דבר אחר: ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים למה עצי שטים? למד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות, אומר לו: ומה מלך מלכי נמלכים הקדוש ברוך הוא, שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן, אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם עאכ"ו!
דבר אחר: ועשית את הקרשים מה כתיב למעלה מן הענין? וראה ועשה, וכי משה עשה את המשכן, והלא כתיב ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב?! אלא משה לתלמוד ובצלאל למעשה. מכאן אמרו רבותינו: ליתן שכר למעשה כעושה, שכן מצינו במשה, שעשה בצלאל למלאכת המשכן, והעלה עליו הקב"ה כאלו הוא עשאו, שנאמר (ד"ה א כא): ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר:
דבר אחר: ועשית את הקרשים לא היה צריך לומר, אלא ועשית את הקרשים משכן, מהו למשכן? אמר רבי הושעיא: על שום שהוא עומד לְמַשְׁכֵּן, שאם נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה, יהא מתמשכן עליהן. אמר משה לפני הקב"ה: והלא עתידים הם, שלא יהיה להם לא משכן ולא מקדש, ומה תהא עליהם? אמר הקב"ה: אני נוטל מהם צדיק אחד וממשכנו בעדם, ומכפר אני עליהם על כל עונותיהם. וכן הוא אומר (איכה ב): ויהרוג כל מחמדי עין:
דבר אחר: ועשית את הקרשים מה כתיב למעלה? וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת זהב, זו בבל, שנאמר (דניאל ג): הוא צלמא ראשה די דהב טב. וכסף, זו מדי, שנאמר (שם): חדוהי ודרעוהי די כסף. נחושת, זו יון, שנאמר (שם): מעוהי וירכתיה די נחש. אבל ברזל אין כתיב כאן, לא במקדש ולא במשכן, למה? שנמשל בו אדום, שהחריבו בהמ"ק. ללמדך, שמכל המלכיות יקבל הקב"ה דורון לעתיד לבא חוץ מאדום. והרי בבל אף היא החריבה אותו?! אלא על שלא קעקעה אותו, אבל אדום מה כתיב בה? (תהלים קלז): האומרים ערו ערו עד היסוד בה. עד עכשיו היסוד בה, לפיכך לא נכתב ברזל במשכן ובמקדש, שמשולין בו אדום. וכן אתה מוצא לעתיד לבא, שכל האומות עתידין להביא דורון למלך המשיח, ומצרים מביאה תחלה, וכסבור שלא לקבל מהם, ואומר לו הקב"ה: אכסניא נעשו לבני במצרים, שנאמר (שם סח): יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים. מיד מקבל מהן. נשאה כוש קל וחומר, ומה מצרים ששעבדו בהן קבל מהם, אנו שלא נשתעבדנו בהן על אחת כמה וכמה! מיד, כוש תריץ ידיו לאלהים. מיד כל המלכיות שומעות והן מביאות, שנאמר (שם): ממלכות הארץ שירו לאלהים. ואח"כ מלכות אדום נושאת ק"ו בעצמה ואומרת: ומה הללו שאינן אחיהם קבלו מהם, אנו עאכ"ו! ואף היא מבקשת להביא דורון למלך המשיח, ואומר לו הקב"ה: גער חית קנה שכולה חיה מן הקנה. דבר אחר: געור חיה הדרה בין הקנים, שנאמר (שם פ): יכרסמנה חזיר מיער, עדת אבירים בעגלי עמים. אותה שאוכלת שמנן של עמים, ובאה בכחו של אברהם ואומר: מהם אני! עשו בן יצחק, בן אברהם. מתרפס ברצי כסף, אע"פ שחטא אדם וכועסת עליו מתרת את הפס ונוטלת את הכסף, והיא מתרצה לו. ומהו בזר עמים קרבות יחפצו? שהיא מפזרת לישראל מתלמודה של תורה, ומכנסת אותן במה שיצר הרע חפץ בו. דבר אחר: בזר עמים קרבות יחפצו שפיזרו את ישראל מן העולם. דבר אחר: בזר עמים שעשו את ישראל זרים לי, והם מביאין קרבנות:
דבר אחר: ועשית את הקרשים למשכן אמר רבי אבין: משל למלך, שהיה לו איקונין נאה. אמר לבן ביתו: עשה לי כמותה. אמר לו: אדוני המלך! איך יכול אני לעשות כמותה?! אמר לו: אתה בסממניך ואני בכבוד. כך אמר הקב"ה למשה: וראה ועשה. אמר לפניו: רבון העולם! אלוה אני, שאני יכול לעשות, כאלו?! אמר לו: כתבניתם, בתכלת ובארגמן ותולעת שני. וכשם שאתה רואה למעלה, כך עשה למטה, שנאמר: עצי שטים עומדים, כנתון באיסטרטיא של מעלה. ואם תעשה כאותה של מעלה למטה, אני מניח סנקליטין של מעלה ומשרה שכינתי ביניכם למטה. מה למעלן שרפים עומדין, אף למטה עצי שטים עומדים. מה למעלה כוכבים אף למטן כן. אמר רבי חייא בר אבא: מלמד, שהיו קרסי זהב נראין במשכן, ככוכבים הנראים ברקיע:
Meforshim on this section
- חידושי הרד״ל על שמות רבה Chidushei HaRadal on Shemos Rabbah
(א) כשמש הזה. שהוא מזיק כמ"ש יומם השמש לא יככה ואמרו בשבת (קכ"ט.) בישא מי הוי טבא כו':
- עץ יוסף על שמות רבה Etz Yosef on Shemos Rabbah
הה"ד ישבעו עצי ה' כו' דייק לשון הקרשים בה"א הידיעה שכבר הוכנו הארזים מששת ימי הבריאה. וכן מלת עומדים פי' שעומדים ומוכנים לכך מימי עולם. וכמו שמסיים אלא שהאריך תחילה בדרשות אחרות ובתנחומא דריש כן בהדיא ע"ש:
- מתנות כהונה על שמות רבה Matnot Kehunah on Shemos Rabbah
צופה ומביט בו כו'. עיין מזה בב"ר פרשה י"ב:
- פירוש מהרז״ו על שמות רבה Perush Maharzu on Shemos Rabbah
הרבה בריות. שכתוב שיהיו לעתיד ואינם נמצאים היום לא שיברא בריות חדשות כי אין כל חדש תחת השמש אלא שנבראו ונגנזו והביא ראיה מאור הראשון. וע' ב"ר פ' י"ב ס"ו וש"נ לעיל פ' י"ח סי' י"א פ"ג ס"ו:
- ידי משה על שמות רבה Yedei Moshe on Shemos Rabbah
מהו טוב שפורט כמה פרוטות והלא מטבע של כסף ג"כ אדם פורט כמה פרוטות ומשני טוב בבית כדאמרן ועוד יש לו טיבותא יותר מן הכסף שקל לנושאם בדרך וגם מפני אחריות הדרך וק"ל:
- יפה תואר על שמות רבה Yefeh To'ar on Shemos Rabbah
הה"ד ישבעו עצי ה' וגו'. יתכן שבא לתרץ למה כתיב הקרשים בה"א ולא כתיב קרשים וכמ"ש בכל דבר ודבר בלי ה"א. ועוד מאי עצי שטים עומדים שמובן מאליו שיהיו עומדים וזקופים למעלה וביומא דרשו ע"ז שעומדים וקיימים לעולם ועוד שאר דרשות. ובתנחומא דרשו בשביל ב' קושיות אלו שקאי…