שלל דוד עט

בענבים כפשוטו בלא מודלה הא במודלה י"ל דגם בתאנים וענבים מותר וכיון דלא איפשיטא הבעיא אזלינן לקולת הנתבע א"כ דאם עוסק בתאנה המודלה בענבים דלא מפקינן מיניה וגדולה מזו ראיתי להסמ"ע בסי' של"ז דדעתו הוא ז"ל דלא מפקינן אפי' באינה מודלה הגם שזה אי אפשר דלאו דינא הכי כנראה להדיא מהסוגיא כמו שיראה להמעיין ובודאי שט"ס נפל בסמ"ע מ"מ במודלה נראה דלא מפקינן ואמאי לא כתבו רבינו וכבר השיגו הראב"ד דלא כתב כן בענין ההבהוב וגם בענין היה עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר יוקשה ג"כ וכבר תירץ שם הרל"מ יעו"ש אבל בזה לא נתעורר אחד ומכ"ש שתקשי לדעת הטור והרא"ש שהם כתבו דין זה בענין היה עושה בגפן זה וכו' ולא כתבו כן בדין זה: ונראה לדעתי דעת הדיוט שודאי היא שכ"ע סוברים שדין תאנה מודלה על הענבים לא נכנס בכלל ספק דאינו תלוי בבעיא ואסור לאכול משום דהא דנסתפקו בבעיא הוא אם בעינן ממין שאתה נותן לבעל הבית דוקא או דילמא בעינן ג"כ ממה שאתה נותן לבע"ה וכמ"ש שם רש"י ז"ל בד"ה אמר רב ששא וכו' וזה הדין של המודלה לאו ממין שאתה נותן הוא וכמ"ש רש"י ז"ל בדיבור הנ"ל בפי' יעו"ש ולא נכנס בכלל הספק נמצא דאף אם נאמר העושה בגפן זה מותר בגפן אחר אפ"ה תאנה המודלה על הענבים אסור לאכול דטעם ההיתר בהאיך הוא משום דלא דרשינן ג"כ הדרשה השנית דממה שאתה נותן לבעל הבית בעינן אבל דרשינן דבעינן ממין שאתה נותן לבעל הבית וזה לאו ממה שאתה נותן לבעל הבית כנ"ל ולא מפרשינן להא דקתני היה עושה בתאנים לא יעשה בענבים דלא מודלה איירי דלפי טעם האיסור ליכא חילוק כנ"ל דכך נראה מהש"ס לפי פי' רש"י ז"ל וגם רבינו ז"ל ודאי כך ס"ל דבמודלה אסור משום דדרשה זו מוסכמת בש"ס אלא שכתב דרשא פשוטה בכאן שנאמר בכרם ואכלת ענבים ושמעינן מינה ג"כ דגם במודלה אסור כיון דהיה עוסק בתאנים אלא דהענבים היו מודלים על התאנה אע"ג דצריך להגביהם כדי לחתוך התאנים אפ"ה לא מקרי בכרם ואכלת ענבים דהעבודה צריך התאנה היא ולפ"ז אם אכל הפועל מהמודלה ודאי הוא דמשלם דומיא דמבטל ממלאכתו ואכל בשעת מלאכה שכתב רבינו למעלה דחייב לשלם ודוק

מש"ל בד"ה והעושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת וכו' וצ"ע עכ"ל. ונלע"ד דאפשר לומר דס"ל לרבינו ז"ל דאם דרשינן הדרשא דממה שאתה נותן לבעל הבית בעינן יצא לנו דגם בתאנה המודלה על הענבים או איפכא אסור דלא נקרא ממה שאתה נותן דאם היה עוסק בתאנים אלא דהענבים היו מודלים על התאנה אע"ג דצריך להגביהם כדי לחתוך התאנים לא מקרי ממה שאתה נותן כיון שאינו נותן לבעל הבית אלא מהתאנים ודלא כפי' רש"י ז"ל דפירש בד"ה אמר רב ששא וכו' דממה שאתה נותן מקרי כיון שהוא עסוק בשניהם יעו"ש דליתא לדעת רבינו כיון דסוף סוף אינו נותן ממנו לבעל הבית לא מקרי ממה שאתה נותן לבע"ה וכיון דבמסקנא אמרו לעולם עושה בגפן זה וכו' וראוי לפשוט כן כמו שכתב הרל"מ בד"ה ולא יהיו בניו או אשתו וכו' יעו"ש וטעמא דאיסורא הוא כמו שאמרו בש"ס דממה שאתה נותן לבע"ה בעינן אם כן גם במודלה ע"ג חברתה אסור ולפיכך סתם רבינו ואמר והעושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת בכל ענין אלא דנשאר לנו לפרש הסוגיא לדעת רבינו לפי זה דכפי פשט הסוגיא דבגפן המודלית על גבי חברתה מקרי ממה שאתה נותן לבע"ה דאמרו שם תא שמע היה עושה בתאנים וכו' ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת היכי משכחת לה אמר רב ששא וכו' במודלית משמע דאף שנאמר דדרשינן ממה שאתה נותן לבע"ה ועושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת אפ"ה עדיין דייקינן הא תאנים ותאנים דומיא דתאני' וענבים אוכל והיכי דמי הוא במודלית שמותר משום דמקרי ממה שאתה נותן וזה הפך ממה שפירשנו בדברי רבינו דלא קשה מידי דמפרשינן כך לדעת רבינו שמעיקרא רצה להוכיח דעושה בגפן זה מותר בגפן אחר מדיוקא הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אסור בגפן אחר היכי משכחת לה ועל זה השיב רב ששא ואמר שאין זה הוכחה פי' דמוקמינן להא מתניתין במודלית ואפ"ה אסור משום דלאו ממין שאתה נותן לבע"ה והדיוק הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל במודלית ג"כ דהיינו שלטעם המתני' הזה שהוא משום דלאו ממין שאתה נותן לבע"ה יצא לנו דתאנים ותאנים במודלה יאכל כיון שהוא ממין שאתה נותן לבע"ה וכיון שכן ליכא למפשט הבעיא דהבעיא היא אם דרשינן ג"כ דבעינן ממה שאתה נותן לבע"ה כדי לאסור אם עושה בגפן זה שלא יאכל בגפן אחר זה כוונת דחיית רב ששא ודלא כפי' רש"י ז"ל וכשאמרו במסקנא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר דדרשינן ממה שאתה נותן לבע"ה בעינן יצא לנו דגם במודלה אסור דלאו ממה שאתה נותן לבעל הבית כנ"ל ואע"ג דמוכרח לנו לדייק מהאיך מתני' דתאנים ותאנים אוכל ולצד הפחות מוקמינן לה במודלית ליכא שום קושיא משום דהאיך מתניתין קתני האיסור היוצא מהדרשא דממין שאתה נותן לבע"ה בעינן דהוא תאנים וענבים הא תאנים ותאנים המודלית לדרשא זו לא יצא לנו שום איסור כיון שהוא מין שאתה נותן לבע"ה ואח"כ הכריח הש"ס ממתני' אחרת דדרשינן ג"כ ממה שאתה נותן לבע"ה והוא שאמרו במסקנא לעולם אימא לך וכו' דנמצא דהמתני' מילי מילי קתני ולא פליגי מתני' ראשונה קתני דין הדרשא דממין שאתה נותן ומתניתין אחריתי קתני דין ממה שאתה נותן לבעל הבית ולא תקשי מתני' אהדדי מדיוקא

לח"מ בד"ה אפי' חסמה בקול וכו' אלא כדמות קושיא ותירוץ כדכתיבנא ע"כ. ולפעד"ן דמ"ש דרבינו כיון שראה בשבועות ובמכות שהובאה המימרא והוזכר ממר משמע דאית ליה לגמ' דהא דאמר ר"י לא תתני ממר לאו קושטא היא ע"כ זה אינה ראיה שתאמר דלא ס"ל לש"ס כך משום דמה שהביא הש"ס המימרא והזכיר ממר הוא משום כשהוצרך בש"ס להביא המימרא הביאה בצורתה כמו שנאמרה מעיקרא שאפי' בדברי הפוסקים אומרים כך כמו שכ' הרב המגיד על תירוץ המפרשים על