שלל דוד עד

סתם אין לו אלא י"ב חדש והקשה הוא עליו דא"כ מתני' הוה ליה לאשמועינן הכי ולא הוה ליה למימר לחדשים ע"כ דהשתא טובא אשמועינן מתניתין במאי דתנן השכיר לו לחדשים לגלויי דרישא אפילו בהשכיר לשנה סתם ומר"ר פאלק בש"ע סי' שי"ב וכו' קמ"ל וכו' והוא דוחק עכ"ל

פרק ח' הלח"מ בד"ה השוכר או המקבל וכו' כתב הרב המגיד ואפשר שהוא סבור וכו' וזה א"א כדכתיבנא ע"כ ולעד"ן דמה שכתב ה"ה ואפשר שהוא סובר כמו שפי' הרשב"א ולא אמר כמו שפי' רש"י הוא משום דאע"ג דמצינו שאמר כך רש"י ז"ל מ"מ בהא דלא יזרענה פשתן העמידה הוא ז"ל דבחכירות איירי ולא כמ"ש רבינו ז"ל דבכל גוונא איירי ובשביל כך לא אמר דרבינו יפרש כרש"י משום דבהא הוא חולק על רבינו לפיכך כתב דהוא יפרש כהרשב"א דהיינו שכ' הרשב"א דיש מהם דדינא לא אשתני סתם וסובר רבינו דזה מדינא דלא אשתני הוא ודוק

בא"ד ותו קשיא דהא וכו' הא איירי בתרווייהו ע"כ. ולי ההדיוט נלע"ד דרב פפא לא איירי אלא בהיכא דקתני המקבל סתם דשם זה כולל ג' שמות שוכר וחוכר ומקבל ושוכר וחוכר אחד הם על זה קאמר מכאן ואילך דאיתיה וכו' דחידש לן דלא קתני מקבל על שניהם וכראשונים אלא על אחד מהם הוא דקתני אבל בהא דקאמר בשבע מאות זוז דהיא בשוכר איירי לא קאמר דהיא מפורשת להדיא בשוכר ואנן הוא דאמרינן דשוכר לאו דוקא דדין זה איירי גם בחוכר ומקבל משום דמאי שנא תו היא דקאמר ה"ה וז"ל ובודאי שהיא בין בחכירות בין בקבלנות ע"כ

הלכה ד' החוכר או המקבל וכו' ולא אמר לו הזה אלא כמי שאומר כמות שהיא עתה אני משכיר לך ע"כ משמע מדאמר לו הזה והוא עומד בתוכה הוא דקא דייק לה אבל מלשון הש"ס משמע מדקאמר בית השלחין והוא עומד בתוכה קא דייק לה ואפשר דרבינו הגירסא שלו בגמ' מהזה קא דייק לה וכן הרי"ף העתיק בית השלחין זו למה ליה ע"כ אבל ממה שאמר רבינו לפיכך אם לא היה עומד בתוכה ואמר לו בית השלחין אני משכיר לך ע"כ משמע דאם היה עומד בתוכה ואמר לו בית השלחין דוקא מהני וא"כ קשה דיוקא דבריו אדבריו. ונראה לומר דהא דקאמר רבינו היה עומד בתוכה לאו דוקא עומד בתוכה דהוא הדין אם עומד חוצה לה ורואה אותה ורואה אותה ואומר בית השלחין הזה דמהני כיון דהוא רואה אותה ועלה קא מדכר למה ליה למימר הזה וכיון דאמר הזה עם בית השלחין משמע כמות שהיא עתה וא"כ בסיפא דאמר לפיכך אם לא היה עומד לאו דוקא לא היה עומד בתוכה אבל היה חוצה לה ורואה אותה אלא דגם חוצה לה ורואה אותה לא היה וכיון שכן בשביל כך כתב רבינו ואמר לו בית השלחין שלא היה אפשר לומר בדבריו רבינו ז"ל ואמר לו בית השלחין הזה כיון דאפי' חוצה דיכול לראותה משם אינו עומד שם היאך אפשר לומר הזה לזה אמר לפיכך אם לא היה עומד ואמר לו בית השלחין דוקא דהיינו שלא היה עומד בתוכה או חוצה לה דיכול לראותה משם שהוא כאילו עומד בתוכה ואמר בית השלחין משמע בית השלחין סתמא השכיר או החכיר לו לפיכך אינו מנכה לו מן חכורו ולא תדייק דאם היה עומד בתוכה ואמר לו בית השלחין דוקא דמהני דלא תדייק כי אם על לישנא דהיה יכול לאומרו ולא אמרו אבל לישנא דלא היה יכול לאומרו לא תידוק בכי האי גוונא דלא היה יכול לומר כאן הזה ואמר בית השלחין דוקא לא תידוק דאם עומד בתוכה דמהני אע"ג דלא אמר הזה דודאי בעינן הוה דעומד בתוכה והא דכתב רבינו לפיכך באופן זה ולא כתב רבותא דאפי' עומד בתוכה שאם לא אמר הזה דלא מהני הוא משום דזה הוא מובן מעצמו מדבריו אלא דרבינו כתב לפיכך דחזר אתחלת דבריו שאמר אם היה עומד ואמר הזה דמהני כיון דהוא עומד דודאי כוונתו בהזה כך הוא לזה המר אם לא היה עומד בתוכה וכו' דהיינו כיון שאינו עומד בתוכה א"כ אי אפשר להיות בה צד דנאמר דמהני ודוק

לח"מ בד"ה היה עומד בתוכה וכו' תמיהא לי טובא דעדיין קשה להרמב"ן והרשב"א ז"ל וכו' ממני קאמר ע"כ. ואני ההדיוט נלע"ד דמנכה לו מן חכורו גרע מיעמיד לו אחר שכך כתב רבינו למעלה בפרק ה' הלכה ו' וז"ל בית זה אני משכיר לך ואחר שהשכירו נפל אינו חייב לבנותו אלא מחשב על מה שנשתמש בו ומחזיר לו שאר השכירות ע"כ דזה דומה למנכה לו מחכורו שכתב כאן ובהל' ז' שם כתב השכיר לו בית סתם ואחר שנתן לו בית חייב לבנותו או יתן לו בית אחר ע"כ וזה דומה לכאן דיעמיד לו אחר הרי לך להדיא דיעמיד לו אחר חשיב טפי מינכה לו וכיון שכך אי אפשר להעמיד רבינא המשנה כפשטא כיון דבלא זו הוי קפידא דיעמיד לו אחר דהוא חשיב טפי לא אתיא מתניתין בחכור לי לפי דרישא דקתני דאינו מנכה לו מן חכורו משמע גרוע הוא מדקאמר אם אמר לו בית השלחין זה מנכה לו מן חכורו דהיינו דעבדינן ליה חשיבותא יותר מן הסתם וזה אי אפשר דהא גרוע הוא לפיכך קאמר רבינא דמתניתין איירי בדאמר מחכיר לחוכר ושם בדאמר זה חשיב טפי כיון שאם לא אמר זה שמא הוא דקאמר ליה אבל אם אמר זה הרי הוא קפיד ועבדינן דין דאמר זה כמו בבית זה דאם נפל דמנכה לו מן שכירותו וכמו דאמר חוכר למחכיר זה דמנכה לו שכירותו ואה"נ דאם אמר חוכר למחכיר סתם בדלא אפשר לומר שמא הוא דאמר ליה כמו בדאמר מחכיר לחוכר עבדינן ליה כמו בשכר בית סתם דחייב להעמיד לו אחר ואתו דברי הרמב"ן והרשב"א על נכון וכדברי התוספתא וכמ"ש הרב המגיד ודוק

בא"ד וראיתי מי שרצה לתרץ קושיא זו ולומר וכו' דמנכה לו מן חכורו ע"כ. ואנכי איש צעיר נלע"ד דמלבד מה שכתבתי לעיל והכרחתי דמנכה לו מן חכורו הוא גרוע מיעמיד לו אחר עוד נראה שהראש ג"כ כך הוא סובר שכך כתב והא דתנן מנכה לו מן חכורו ואינו חייב להעמיד לו אחר משום דאמר לו בית השלחין זה אבל אם אמר חוכר למחכיר וכו' חייב להעמיד לו בית השלחין ע"כ שלפי הסברא הנ"ל היה לו להרא"ש ז"ל לומר כך והא דתנן מנכה לו מן חכורו ואינו חייב להעמיד לו אחר משום דאמר לו בית השלחין זו אבל אם אמר חוכר למחכיר בית