שלל דוד מ

לו ר' ירמיה עד דבעי מר' וירא דמפרש לה ה"ה דבעיא זו בלא בעטה איירי ולהכי בעי רב אשי יש שינוי לרביע נזק דוקא ואם הוה פשיטא ליה באורחיה דתולדה דרגל מקרי אם היה בבעיטה ודאי דנכנס בכלל הבעיא אם יש שינוי לצרורות גם לענין רשות הרכים או לא יש שינוי וכיון שפשיט ר' זירא דאורחיה תולדה דרגל א"כ בביעוט נכנס בכלל הבעיא דרב אשי אם לענין רשות הרבים ולהכי פסק רבינו שהוא ספק ודוק

מש"ל בד"ה היתה מהלכת וכו' ודעת הראב"ד וכו' וקבעו אמתני' ע"כ דבריו הם מבוארים שדעת הראב"ד היא שמוכרח לומר שפירוש הבעיא של רב אשי היא אם יש שינוי לצרורות וכו' הוא אם לחייבו בבעיטה רביע בלבד גם בר"ה שהוא חצי נזק שמשלם הצרורות דאורחיה או לחייבו גם בשינוי חצי נזק כמו באורחיה כמו זה דלא אשכחן בתם דמשלם בציר מפלגא אבל מ"מ ודאי דלפחו' משלם רביע בר"ה דיש שינוי לצרורות ובהא ליכא בעיא כלל שאין לפרש כמו שפירש רבינו אם יש שינוי לצרורות הוא אם חשבינן ליה כמו קרן או אין שינוי לצרורות דחשבינן כמו אורחיה דהוא של מינה ונפקא דבר"ה פטור מכלום משום דאם תפרש כך משמע דהספק הזה יחול בין לרבנן בין לסומכוס דלא נחלקו כי אם בצרורות כאורחיה דלרבנן חצי נזק דבאה הלכתא לכך וסומכוס ס"ל דמשלם נזק שלם דלית ליה הלכתא אבל בצרורות דבעיטה אם יפול הספק אם יש שינוי לצרורות או אין שינוי יפול גם לסומכוס וא"כ כיון דבעי אח"כ בש"ס היכי קאמר היתה מבעטת והזיקה וכו' ורבנן היא או דילמא היתה מבעטת והזיקה בביעוטה או צרורות מחמת ביעוט משלם חצי נזק וכו' ומני סומכוס היא ע"כ אמאי לא פריך הש"ס דמתני' מוכרח דרבנן היא דאי סומכוס הוא דמשלם חצי נזק בשינוי א"כ מאי בעי רב אשי יש שינוי לצרורות או אין שינוי הא בהדיא מצינן במתני' דיש שינוי שאמר סומכוס דאם בעיטה בצרורות משלם חצי נזק דוקא וכיון דלא פריך הש"ס הכי ודאי דס"ל לש"ס דבעיא דרב אשי היא אם לחייבו רביע נזק דוקא שהוא חצי נזק דצרורות משום דיש שינוי לצרורות לרביע נזק או דחייב חצי נזק משום דאין שינוי לצרורות לרביע נזק דהיינו דלא אשכחן בתם דמשלם בציר פלגא דלעולם משלם חצי נזק אבל ודאי דיש שינוי בצרורות לחייבו לפחות רביע בר"ה ווה לרבנן אבל לסומכוס דס"ל דמשלם נזק שלם בצרורות באורחיה ליכא בעיא בבעיט' דודאי משום חצי נזק בר"ה דיש שינוי לצרורות דליכא ספיקא כי אם ברבנן משום דלא מצינן בתם דמשלם בציר מפלגא וכיון דבבעיא קמייתא מוכרח לפרש כך תו לא מצינן לפרושי דהא דמספקא ליה במתני' דהיינו הבעיא ברייתא הוא אם יש שינוי לצרורות ונפקא מינה דחייב בר"ה או אין שינוי לצרורות דחשבינן ליה כמו אורחיה דהוא תולדה דרגל ומשלם חצי נזק ונפקא מינה דבר"ה פטור דא"כ אמאי לא פריך הש"ס דע"כ יש שינוי לצרורות דאם אין שינוי לצרורות מאי בעי רב בבעיא קמייתא אם משלם חצי נזק או משלם רביע נזק דהיינו שלפחות רביע נזק משלם בר"ה דיש שינוי אלא שהבעיא אם לחייבו חצי נזק כאורחיה כנז' דמשמע דיש שינוי אלא ודאי שהבעיא תניינא היא כמו קמייתא דקבעה אמתניתין זהו דעת הראב"ד ז"ל ע"כ

ונלע"ד דריהטא דש"ס דהבעיא דרב אשי היא אליבא דרבנן דוקא דקאמר סתמא הלכת' בצרורות דמשלם חצי נזק דוקא א"כ יפול הספק כיון דבאורחיה מצינו חידוש דאינו משלם כי אם חצי נזק אפשר לומר שבאה הלכתא לכל מדי דצרורות אף שינתה בצרורות כגון אם בעטה והתיזה בצרורות דחשבינן לה כאורחיה ומשלם חצי נזק או נאמר שלא באה הלכתא כי אם לצרורות דאורחיה לגרועי אבל אם שינתה היא תולדה דקרן והיא ענין אחר אבל לסומכוס דלא ס"ל הלכתא דחצי נזק בצרורות ליכא ספיקא כלל אם יש שינוי בצרורות או לא יש שינוי דמהיכא תיתי לא יש שינוי בצרורות דמאי שנא הוא משאר נזקים וכיון שכן רבינו ז"ל יפרש הבעיא אם יש שינוי לצרורות כפשטא דהיינו אם חשבינן לה כמו תולדה דקרן ומשלם החצי ממה שמשלם באורחיה דהוא רביע נזק ונפקא בר"ה חייב רביע נזק כמו קרן או אין שינוי בצרורות דלעולם חשבינן ליה כמו אורחיה ומשלם חצי נזק ובר"ה פטור שהוא תולדה דקרן דפשטא דיש שינוי או אין שינוי לכל מדי קאמר וליכא פרכא עוד על דברי רבינו ז"ל מש"ס ודבריו חיים וקיימים ודוק

פרק ב' מגיד משנה בד"ה תרנגול שהושיט ראשו וכו' ובהלכות כשיש תבלין בכלי מחייב נזק שלם ובאין תבלין חצי נזק ולא ירדתי לסוף דעתו ז"ל באמת ע"כ וכבר כתב הרא"ש על זה וז"ל תני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע ושברו משלם נזק שלם והוא דחזי ביה ביזרני אבל לא חשיביה ביזרני משונה הוא וחצי נזק הוא ומשלם אמר רבי יוסף אמרי בי רב סוס שצנף וחמור שניער ושיברו את הכלי משלם חצי נזק כ"ז כתב רב אלפס בהלכותיו וכתב עליו בעל המאור ולא הוא בין דהוי ביזרני בין דלא הוי ביזרני אינו משלם אלא חצי נזק דהא אוקימנא ליה כסומכוס ולית הלכתא כוותיה וצ"ל שלא עמד בעל המאור על דעתו של רב אלפס כי גם רב אלפס מודה לזה דאין הלכה כרמי בר יחזקאל דאי לקבוע הלכה כמותו הביא דבריו לא היה לו להביא דברי רב יוסף אאמרי בי רב אלא הביא דברי כלם להודיענו דבכל כה"ג חשיב כחו כגופו והוי צרורות וממילא ידענא דהלכה כרבנן עכ"ל

בא"ד ודעת רבינו הוא דכי הקשו והא משונה הוא לסומכוס בלבד הקשו דאי לרבנן מאן לימא לן דיש שינוי לצרורות שיקשו להדיא והא משונה הוא ע"כ: ואני אומר שמלבד זה מוכרחים אנו לומר דלסומכוס קא מקשה דאי לרבנן משמע דפשיטא ליה לש"ס דיש שינוי לצרורות והא אח"כ בעי ליה רב אשי ועלתה בתיקו

וכתב הרל"מ על דברי הרב המגיד ז"ל וז"ל שאין הכרח זה מספיק לאפוקי שמעתתא מפשט' דמשמע דפריך לרבנן נמי דהיינו שכך כוונתו שתפשוט בעיא דאין שינוי לצרורות ע"כ ולדעתי שזה אין משמע דריהטא משמע דמקשה והא משונה הוא ואמאי משלם חצי נזק דלא היה לו לשלם כי אם רביע דוקא כמו דמפרשינן בסומכוס דהוא אמאי משלם נזק שלם אלא חצי נזק הוא דמשלם משום דמשונה כך מפרשינן כרבנן