שלל דוד לט

הספק ופריק אביי משום דהוא ספק של דבריהם ומשמע דכל ספק של דבריהם דמכ"ש הוא דהוא בכלל דברי אביי ורבא חלק על דברי אביי כשעיקר תקנתו על הספק דוקא אבל בספק אחר מודה לאביי שאין מברכין וזהו שכתב הרב המגיד ודעת רבינו והגאונים ז"ל לפרש דרבא לא פליג אהאי טעמא דאביי וכמש"ל ודוק

דין ט' ומותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה ע"כ. הנה הראב"ד השיג על זה ואמר אפי' על ידי קנסא שרי משום דהוא סבר כדברי התוס' שם בד"ה מאי הוי עלה וכו'. ומסיק חזינן דאיבעיא לו ואפשיט דהדלקה עושה מצוה ומדליק לרב מנר לנר ולשמואל אפי' על ידי קנסא שרי יעו"ש. אבל רבינו סובר כמו שכתב הרא"ש וז"ל להני תרי שינויי מדליקין משרגא לשרגא אבל לא ידי קנסא וכן דעת רי"ף לכך לא הביא אלא לשון מחלוקתם מדליקין מנר לנר דמשמע בנר עצמו אבל לא על ידי קנסא ע"כ דמשמע דכך ס"ל דזה הוא דנפיק מן הש"ס דעל ידי קנסא אסור והוא משום ביזוי מצוה וזה דעת הרמב"ן שכתב הרב המגיד דס"ל הוא והרשב"א דע"י קנסא אסור דהיינו דכן הוא המסקנא וכן כתב הב"י וז"ל ולא כן דעת הרמב"ן שכתב דלמסקנא ע"י קנסא אסור ע"כ דמשמע דכן הלכתא לפי המסקנא וכפשט דברי שמואל שאמר מדליקין מנר לנר דמשמע בנר עצמו והא דכתב רבינו בפ"ג דמעשר שני משום שמא יכוין ממנו במשקולות והיה לו לומר דטעמא משום בזיון מצוה דהוא דמי לקנסא משום דנקט טעמא דרבא הכי הוא משום דסברא הוא דלא דמי לקנסא ממש דהכא המעות הם עצמם מצוה ועדיף האי טעמא ונקיט לה רבינו ודוק: הלכות נזקי ממון

פרק א' לח"מ בד"ה או בדריסה וכיוצא וכו' ואיכא למידק מנא ליה האי דכיון דחייב בר"ה ראוי הוא שיתחייב בתחלה חצי נזק ע"כ ולעד"ן דטעמא דרבינו משום דקתני במתניתין אחר מה שאמר חמשה תמין וכו' הבהמה אינה מועדת וכו' ואה"נ קתני הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין משמע דלעולם הן מועדין בין במדי דאורחיה בין במדי דלאו אורחיה ופי' מועדין לענין להתחייב נזק שלם בכל נזקין בין בדאורחיה בין בדלאו אורחיה אבל בענין הרשויות ודאי דחלוקין הן כמו שכתב הרב המגיד משום דכך משמע בגמ' דמקשה על הא דאמר שמואל טרף ואכל חייב בר"ה משום דלאו אורחיה טרפה לאו אורחיה הוא והכתיב וכו' משמע דבא לומר דצריך להיות דפטור בר"ה דאורחיה הוא אלמא משמע דחילוק הרשויות שוין לדין הבהמה ודוק

לח"מ בד"ה משלם מן היפה שבנכסיו וכו' וכו' וצ"ע עכ"ל נלע"ד דלא קשה כיון שאמר רב פפא יש מהן שאין כיוצא בהן דהיינו על התולדה ואוקמה בש"ס שהוא קאי על חצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה משמע שדברי רב פפא שאמר שאין כיוצא בהן הוא על מה שמשלם חצי נזק דוקא אבל בכל ענין שוה לאב שהוא הרגל כיון שקרי ליה תולדה משמע שדומה לאב בכל מלי ומה שאמר שאין כיוצא בהן הוא דוקא על דבר הנמצא בפי' שאינו משלם כי אם חצי נזק אבל על דבר שלא נמצא בפי' הוא כאב כנז' ולהכי קאמר הש"ס דמה שקרי ליה הוא לשלם מן העלייה דהיינו ומכ"ש לפוטרו מר"ה שהוא קולא שאתייא הלכתא להקל עליו דאינו משלם אלא חצי נזק לרבא דמבעיא ליה אמאי קרי ליה תולדה דהיינו כיון שאמר רבא לקמן דף י"ז ע"ב לעולם כגופו דמי וחצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה משמע שגם הוא מודה דתולדה דרגל הוא אלא דהלכתא גמירי לה א"כ למאי הלכתא נקרא תולדה דרגל ואינו כמ"ש הרל"מ דלא בעי בגמ' דליפלוג רבא על רב פפא אלא במ"ש והשיב לו לפוטרו בר"ה דהיינו שלזה נקרא תולדה דרגל אלא דמבעיא ליה אי משלם מן העלייה משום שהוא חומרא וכמ"ש התוס' אבל לרב פפא דלא מבעיא ליה ודאי שפשיטא ליה כנז' ודוק

השגת הראב"ד היתה מהלכת בר"ה וכו' דאי לא יש שינוי בצרורות לרביע נזק היכי משכחת לה ע"כ הנה הדקדוק בכאן הוא מבואר במה שאמר שינוי בצרורות לרביע נזק היכי משכחת לה דמשמע דרבינו מודה לזה והלא כתב רבינו בסמוך דהוא ספק דמשמע דבהא איירי הבעיא דרב אסי ועלתה בתיקו דמשום כך כתב דאם תפס הניזק אין מוציאין מידו דכן דרכו של רבינו בכל תיקו דשמו' ואם כוונת הראב"ד היא על מה שאמר רבינו בסמוך בעטה בארץ הניזק וכו' חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות דמשמע דזה דעתו ז"ל זה אינו שהרי כתב ואם תפס הניזק וכו' אלמא שספק הוא

וראיתי להרל"מ ז"ל שכתב שהראב"ד ז"ל ס"ל דודאי צרורות בר"ה חייב רביע נזק כיון דהוא שינוי ודאי דאינו תולדה דרגל ובעיא דיש שינוי ואין שינוי היא דאע"ג דהביעוט הוי שינוי מ"מ מעלי ההוא שינוי לחייבו רביע בלבד או דילמא לא אהני וכו' יעוש"ב. וקשה לי על זה דאכתי לא היה לו לומר כך דמשמע שרבינו מודה בזה והלא מוכרח דרבינו חולק על זה שהוא פסק שהוא ספק דמשמע דמפרש לבעיא דרב אשי יש שינוי בצרורות או אין שינוי ודלא כמו שמפ' הוא: ומה שאמר אח"כ הרל"מ ז"ל ודייקא לישנ' דבעיא דקאמר יש שינוי לרביע נזק וכו' דאם כדברי רבינו ז"ל לו היה לו לומר לענין רביע נזק אלא היה לו לשאול ביעוט בצרורות הוי שינוי או לא הוי שינוי ע"כ אפשר לומר דהא דתפס בלשונו הבעיא שכך הוא משום דאפשר דמספקא באורחיה בר"ה אם הוא חייב הואיל וחצי נזק הוא בקרן או פטור דכי אורחיה הוא ברגל כמו שנסתפק