שלל דוד כח

אמר אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין ומדליקין בשמן דגים ואם איירי בשמן דגים דמתניתין למה פרט דמדליקין בשמן דגים והרי הוא בכלל השמנים שקתני מתניתין שמדליקין בשמן דגים וג"כ סומכוס דאמר כל היוצא ממין הכשר אין מדליקין בו אלא בשמן דגים למה פרט אותו מכל השמנים שקתני מתניתין מדליקין בהם ומשום זה פשיטא ליה לש"ס דשמן דגים זה הוא באופן של רב ברונא וקפריך הש"ס סומכוס היינו ת"ק לידע מאי כוונתם וכד אמר איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב הכוונה דחד מהנך תנאי כרב ברונא דחלב ניתר בתערובת שמן וא"כ החילוק שחלק בשמן דגים הוא אפי' בעיניה דמיקל על המתניתין דס"ל דלאו דוקא בשמן דגים הצלול. וחד סבר שומן דגים דהאי גוונא על ידי תערובת כמו רב ברונא. אבל חלב כלל וכלל לא וכמו הך תנא דמוזכר לעיל בדף כ"ד דסבר דחלב כלל כלל לא דודאי דלפי דמשמע מהברייתא דלא איירי בשמן דגים דמתניתין מוכרח פירוש מה שתרצו איכא בינייהו דרב ברונא הוא כמו שפי' רש"י כן נ"ל לפרש כוונת מרן הב"י הנז"ל ומעתה יתורצו הקושיות שהקשה הרב מש"ל ז"ל על דברי מרן הב"י הנ"ל יעו"ש

פרק א דין ו' עכ"ום שהביא חלילין בשבת למת אע"פ שהביאן מצד החומ' ימתין למוצאי שבת בכדי שיביאו ממקום קרוב ואח"כ יספדו בהן ע"כ משמע שלא ידעינן אם ממקום קרוב באו שהוא בתוך התחום או מחוץ לתחום ימתין למוצאי שבת בכדי שיבואו קרוב ואח"כ יספדו ואע"פ שנראה שלא הביאם בשבת מחוץ שהם היו מצד החומה של המדינה שהוא שם אעפ"כ צריך להמתין בכדי שיבואו ממקום קרוב שימתין איזה שיעור שלא יספדוהו בהם לאלתר שמא בלילה הביאום ממקום אחר עד החומה ובבקר נכנסו בהן דמ"מ הובאו בשבת מחוץ אבל בשביל שלא ידעינן אם הובאו מחוץ מתחום די כדי שיבואו ממקום קרוב שהוא שיעור בתוך התחום עד מקום המת. אבל אם ידעינן בודאי שבאו ממקום פלוני שהביאן בשבת שהוא רחוק ימתין בכדי שיבואו מאותו מקום אחר השבת וכן אם ידעינן שבאו ממקום קרוב צריך להמתין אותו שיעור כן נ"ל פי' דברי רבינו:

והנה הרב המגיד כתב בתחלה וזה פי' רבינו ז"ל לא יספוד בהן ישראל לאלתר אא"כ באו ממ"ק שהוא כמו שמפרש ואזיל ולדעת רבינו שאם באו ודאי ממ"ק ג"כ צריך להמתין כנז' דכן דייק דבריו אח"כ שכ' על דברי שמואל ולפיכך כיון שאינו יודע צריך להמתין כדי שיבואו ממ"ק וקי"ל כוותיה דשמואל דדייקא מתניתין כוותיה ע"כ ומ"ש ופי' רב שכוונתה לא יספוד בהן לאלתר אא"כ ראה אותן באין ממ"ק שא"א שלא יהא בשעת ההספד שיעור שיבואו משם שאין ההספד ממש בשעת חשיכה ואם באו ממ"ק מסתמא יש בו שיעור. וזה מה שאמר ממש כלומר כוונת המשנה כפשטה היא ע"כ הכוונה דלא אמרינן דמספידין לאלתר אלא אם רואין כשבאין הם באין ממ"ק שיעור מה שמאחרים הספד משעת שחשיכה שלא יהא יותר מזה שודאי מאחרים ההספד אחר חשיכה וזה שיעור הבאתן ממ"ק דודאי שיש שיעור זמן מהבאתן ממקום קרוב עד מקום המת וזה שאמר רב ממש שאותו שיעור ההבאה ממקום הקרוב דכשראינו שהן באין ממקום קרוב בזה דאמרינן היו במקום הקרוב וההספד מתעכב כשיעור זה ושמואל חלק עליו ואמר אין צריך לומר באו בחצי היום וראינו שהם באים ממ"ק דאין מספידין לאלתר דשמא היו עיקרם ממקום רחוק אלא אפי' דאינו בבקר השכם אין אומרים לולי שבאו ממ"ק לא היה נכנס בבקר אלא חוששין שמא באו בלילה וחוץ לחומה לנו. לפיכך כיון שאינו יודע צריך להמתין כדי שיבואו ממ"ק כן נ"ל לפרש דברי ה"ה אלא שלפי זה מה שאמר ה"ה וקי"ל כוותיה דשמואל דדייקא מתניתין כוותיה דמשמע דשמואל מקיל יותר מרב וכמו שנראה מהש"ס שאמרו דייקא מתני' כוותיה דשמואל וכו' הכא נמי שרי הוא דלרב דאם היה יותר משיעור זה שהוא שהיית ההספד אחר חשיכה לא יספוד בהן ישראל ולשמואל בכל גוונא שלא ידעינן אם באו מחוץ לתחום ימתין בכדי שיבואו ממ"ק ויספוד בהן ישראל דמספיקא שרי להספיד דאמרינן ממקום קרוב באו וימתין כדי שיעור הבאתן ממקום קרוב ורבינו פסק כשמואל

דין כ"ד פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו בשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו במזיד לא יאכלו עד מ"ש. כתב הרב המגיד שאין גירסת רבינו תנאי היא אלא ההיא בשבת היא: וקשה לי שלפי מה שהקשה מתחלה שהיה לו לפסוק כת"ק אחר שרב פפא סובר כמותו א"כ כ"ש דרב פפא אתי גם לר' נחמיא ולרבי אליעזר בן יעקב שלא אמרו אלא בהגבלת תחומין שכיון שיצאו ממקומן אם הוא במזיד אע"פ שחזרו אזדא להו מקומן. אבל לענין שבת כיון שיצאו וחזרו אם אוכל אותם הרי הוא אוכלם בתוך תחומין ולא מקרי הכא מחוץ לתחום ואם משום שנעשה בהם איסור שיצאו לתחום לא דמי למבשל בשבת משום שלא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו כמו שכתב רבינו זה הטעם כשחזרו בשוגג והרי הרי"ף הביא הא דרב פפא והשמיט להך דת"ק ור' נחמיא ור"א בן יעקב דנראה דלרב פפא מכ"ש בשבת. ועוד קשה דאיך הך פלוגתא דת"ק ור' נחמיא לענין שבת דהא אמר רבי נחמיא במקומן יאכל שלא במקומן לא יאכלו דמשמע שהוא לענין י"ט דאל"כ הוה ליה לומר אם חזרו לתוך התחום וכו' וממה שנקט במקומן ושלא במקומן דהוא משום תחומין אם יפסידו את מקומן וכדברי רב פפא שאמר לא הפסידו את מקומן. ועוד קשה לי על מה שאמר לבסוף ביצאו ע"י גוים והרי רבינו חלק בין שוגג למזיד וזה לא שייך בגוים

פרק ט' דין ד' אחד נתן את האור וכו' כלם חייבים משום מבשל וכו'. אבל אם שפת אחד את הקדרה וכו' שנים האחרונים בלבד חייבין משום מבשל ע"כ. הנה בלמדי ראיתי שרבינו אינו מפרש כדברי רש"י שפירש שהמביא את האור שחייב הוא משום מבעיר את הגחלת דכשהוא מוליכה היא מתלבנת מרוח הליכתו ומביא את העצים לאור משום מבעיר שרבינו כתב כלם חייבים משום מבשל. ונראה שמשום זה כתב רבינו אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ולא כתב א' מביא כדברי הברייתא שאפשר שהיה גורס הכי בברייתא ולא היה