שלל דוד קכג

כ"ג וע"א וק"ל

מש"ל בד"ה אחד שהיה מומחה לרבים וכו' וכן יש לתמוה על מוהרש"ל סי' ל"ה שכתב דאפי' בקבלוהו עליהם איכא מדת חסידות ע"כ וג"כ מכאן יש לתמוה על הרל"מ ז"ל בד"ה אחד שהיה מומחה וכו' שכתב שם שרבינו איירי בקבלוהו עלייהו ואעפ"כ כתב מצות חכמים הוא שמושיב עמו אחרים שהרי אמרו אל תהיה דן יחידי ע"כ

פרק ה' הלכה א' אין מעמידין מלך אלא על פי ב"ד של ע"א ע"כ כתב הרב לח"מ ז"ל דהוציא זה רבינו מהתוספתא דתנא אין מעמידין וכו' ולא ידעתי וכו' וכמו שכתב פ"ד מהל' כלי המקדש והעובדים בו כיון דנחית למנות כאן כל הדברים הנעשים בב"ד של ע"א עיין בספר לחם יהודה שתירץ על זה וראיתי בספר הנזכר שכתב וז"ל ותו איכא למידק טובא אמ"ש רבינו בהל' מלכים וז"ל אין מעמידין מלך בתחלה אלא ע"פ ב"ד של ע' זקנים ועל פי נביא כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו ע"כ דמנליה לרבינו להזכיר נביא הרי בתו' לא הזכירו נביא וע"ק דגבי כהן לא הזכיר נביא דכ"כ בפ"ד מהל' כלי המקדש וז"ל אין מעמידין כ"ג אלא בב"ד של ע"א ע"כ ומנליה לחלק ביניהם כיון דבתוס' קתני להו בהדי הדדי וע"ק קצת על הכ"מ דהכא כתב וז"ל ונשאר לנו לדעת מנין שאין מעמידין מלך אלא בב"ד הגדול ע"כ דמשמע דנעלמה ממנו התוס' ואלו בהל' כלי המקדש הביא התוספתא עכ"ל. ולי ההדיוט נלע"ד לתרץ על זה דמה שכתב רבינו בהל' מלכים דבעי נביא איירי במלך הראשון כמו יהושע שהעמיד אותו משה רבינו מלך ראשון לישראל וכמו שאול שהיו ישראל מקודם זה בלא מלך ודוד ג"כ נקרא מלך ראשון כיון ששאול חטא נטלה ממנו מלכות וכאילו לא היה מלך ודוד שנמשח אחריו הוא נקרא מלך ראשון וזהו שכתב שם רבינו אין מעמידין מלך בתחלה דהיינו המלך הראשון שיהיה אחר שהיו ישראל בלי מלך וזה בעי נביא כמו שמצינו ביהושע שמינהו משה וכשאול וכדוד שמינם שמואל הרמתי ורבינו הוא דהוציא דין זה אע"ג שלא הוזכר בגמ' כיון שמצינו שנעשה כך כמו שכתב למטה שם בהל' ח' בנביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל וכו' אע"ג שלא הוזכר בגמ' וכן מה שכתב שם בהל' ט' מלכי בית דוד הם העומדי' לעולם וכו' שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים שגם זה לא נזכר בגמ' אלא כיון שמצינו שדברים אלו מבוארים בפסוקים כתבם בחיבורו אבל בתוספתא לא איירי במלך הראשון כמו שאיירי רבינו אלא במלך שני והלאה ולהכי לא הזכירו בתוספתא דבעי נביא וכיון שכן הותרה גם הקושיא השנית דלמה גבי כהן לא הזכיר נביא וכו' דמלך דהזכיר בתוספתא לא בעי נביא ג"כ ועל הקושיא הג' נלע"ד דודאי דגי' בהתוס' לא היה גורס מלך אלא כ"ג דוקא ולהכי לא הביא התוספתא אלא בכ"ג דוקא ומה שתירץ הוא ז"ל על זה וז"ל ואפשר לזה כיון הרב בכ"מ דלא ידע מנין הוציא רבינו דין המלך דאי מהתוספתא הרי לא הזכיר שם נביא ואע"ג דהכא בהל' אלו לא הזכיר רבינו נביא מ"מ סמך הכ"מ על מה שכתב בהל' מלכים עד כאן אחר נשיקות עפר כפות רגליו זה דוחק גדול שלא היה לו להכ"מ לכתוב זה אלא בהל' מלכים ששם הזכיר נביא ודוק

לח"מ בד"ה ולמדידת החלל על פי ב"ד וכו' אין לפרש דשבעים ואחד היו יוצאים דומיא דאין מוסיפין על העיר וכו' דכולם היו יוצאים ע"כ נלע"ד דלא היו יוצאין כולם גם בהוספת העיר והעזרות אלא ב"ד מאן דהוא דוקא הוא שיוצאין אלא שהיו עושין ברשות ב"ד דע"א שכך דייקי דברי הרמב"ם בהל' בית הבחירה בפ' ו' שבתחלה בהל' י' כתב סתם ב"ד שרצו להוסיף וכו' ואח"כ כתב בהל' י"א אין מוסיפין על העיר וכו' אלא על פי המלך וכו' ועל פי סנהדרין של ע"א בפירוש ובהלכה י"ב כתב והולכין ב"ד אחר שתי התורות וכו' כתב ב"ד סתם דמשמע דהא דבעי ע"א הוא ליטול רשות מהם אבל בהליכה אחר התורות לא היו יוצאין אלא בית דין מאן דהוא ודוק

בא"ד ולא ידעתי מאין יצא לו לרבינו ז"ל דבר זה ע"כ נלע"ד דרבינו כיון שראה דהחמשה היוצאין בעי שיהיו מב"ד הגדול א"כ הוה ליה זה דבר גדול וכבר כתיב כל הדבר הגדול יביאו אליך דמשה במקום ע"א דהיינו דבעי ברשותו

כ"מ בד"ה אין דנין דיני נפשות וכו' ותניא כוותיה דריש לקיש ולפיכך פסק רבינו כוותיה ע"כ פי' דרבינו פסק כריש לקיש בהא דמפרש דדברי ר"א איירי בשהמיתו ממה שפסק רבינו כר"עק בנחש משום דר"א כוותיה כמו שכתב למטה וקאמר דבעינן שהמית וז"ל אבל נחש שהמית אחד הורג אותו והיא סברת ר"ל וק"ל

הלכה י"ב מפני מה אין מועד בח"ל וכו' לפיכך אם היו ב"ד בח"ל כשם שהם דנים דיני קנסות בח"ל כך הן מעידין את הבהמה בפניהם עכ"ל לפי הגירסא שהביא הכ"מ בגמ' וז"ל דאתו רבון דהתם ויעדוה הכא סוף סוף מלתא דלא שכיחא היא וכמלתא דלא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו ע"כ ודאי הוא דלא הוה גריס בדברי רבינו לפיכך אם היו ב"ד וכו' דאל"כ למה לא הקשה על רבינו מהגמ' וכן נראה מדברי הלח"מ בד"ה וכן בהמה שהזיקה וכו' ומ"מ קצת תימא אמאי לא אשמועינן רבינו דאפי' דאתו רבנן מהתם ויעדיה להכא דאין גובין נזקו דהוא שכיח טפי מהיכא דהועד בארץ ויצא לח"ל כדמשמע בגמ' ע"כ ועל פי הגירסא שלנו נראה דחלוקה זו דאתו רבנן דהתם ויעדוה לא הוה גריס לה רבינו בגמ' ורבינו דימה מעצמו כשם שהן דנים דיני קנסות בח"ל כך מעידים בפניהם כך נלע"ד לדעת רבינו לפי הגירסא שלנו וכך ראיתי למרן הב"י בסימן א' שהביא לסוגיא זו ולא הביא לחלוקה זו דאתו רבנן דהתם הכא וכך נמי ראיתי להרא"ש ז"ל שלא הביאה בספרו כשהביא סוגיא זו וראיתי למגדל עוז דגריס חלוקה זו בדברי רבינו וכתב שהיא תשובת הגאונים ז"ל ופליאה הוא דאיך לא השגיח בזה הכ"מ והרל"מ

לח"מ בד"ה מי שגנב או גזל וכו' וצ"ע עכ"ל ולפי תירוץ של הנמקי יוסף ותירוץ ר"י שהביא הכ"מ לתרץ לדעת רבינו מהקושיא שהקשה הוא ז"ל כך נפרש דברי רבינו שאמר למעלה הגזלות אם כדברי הנמקי יוסף שהוא כעין דגזיל את החנית