שלל דוד קכב

מיוחסין ולהכי הביא רבינו פסוק ראשון שהביאו בש"ס ודוק:

ואין מושיבין מלך ישראל וכו' כתב הכ"מ משום דכתיב לא תענה על ריב ע"כ ראיתי מקשים דמאי שנא גבי מופלא שבדיינין דשייך ביה לא תענה על ריב ואעפ"כ יושב בסנהדרין אלא דמתחילין בדיני נפשות מן הצד כמ"ש רבינו לקמן ע"כ. ולי ההדיוט נראה דאין הכי נמי דשניהם מקרא אחד נפקי אלא דסבירא להם לרבותינו ז"ל דטעמא דמלך הוה מידי דהוה למרות את דבריו גם בשאר דברים דעלמא דלהכי אתא קרא לומר דגם בדברי תורה אסור לחלוק על דבריו להכי אין מושיבין מלך בסנהדרין לגמרי משום דאף דמניחין אותו לבסוף והוא אומר שלא כדבריהם ואינם עושים דבריו הרי הם ממרין דבריו שהוא אומר צריך למות והם אינם ממיתין אותו או בהפך אין לך המראה גדולה מזאת אבל במופלא דליכא האי טעמא ודאי הוא דטעמא הוי דחששא תורה שאם יתחיל הוא שמא יסמכו השאר על דבריו ולא יחלקו עליו עוד להכי אמרה תורה לא תענה על ריב כדי להניח אותו לבסוף ויאמרו הם דעתם מתחלה ויאמר אח"כ הוא דעתו ואף על גב שהוא אומר הפך דבריהם לא מקרי חולקים על דבריו דדוקא אם הוא אומר תחלה מקרי חולקים על דבריו ואסור משום לא תענה על ריב כיון שהם אמרו מעיקרא והוא החולק עליהם לית ביה משום לא תענה על ריב אבל במלך דטעמא הוי משום המראה כנז' אין חילוק בין בתחלה בין בסוף כנז' וכך נראה ממ"ש רבינו ז"ל במלך שאסור למרות את דבריו ובמופלא שבסנהדרין כתב שמא יסמכו השאר על דעתו ובפירושו למשניות כ' שאסור לנשארים לחלוק עליו כמו שנאמר לא תענה על ריב ע"כ ולפי דברינו אלה אתו דברי רבינו בג' מקומות אלו על נכון

משנה למלך בד"ה אי מעמידן בסנהד' וכו' כתב רש"י בפ' שופטים וז"ל וכו' והיכי חשיב להו הכא שני תוארים ע"כ ונלע"ד דהא דכתב רש"י ולא מצא אלא שלשה הוא דמתחלה אמר קרא אנשים חכמים ונבונים וידועים שהם ד' מדות והכא לא כתיב נכונים להכי אמר רש"י ז"ל אבל נבונים לא מצא זו אחת מז' מדות קאמר יתרו וכו' דהיינו נבונים היא אחת מז' מדות שאמר יתרו למשה ששם כתיב ד' והכא כתיב הג' תשלום הז' דיתרו ולא מנה אנשים דהכא שהוא צדיקים שהם ח' מדות משום שודאי לא אצטריך יתרו לומר לו צדיקים שכיון שאמר יראי אלהים שהוא יותר מצדיקים דצדיק הוא שרובו זכיות דוקא אבל יראי אלהים הוא לא חטאו ולפי שרוצה לומר ונבונים הוא ממדות של יתרו להכי אמר ז' דיתרו לא אמר כי אם ז' ואח"כ אמר ולא מצא אלא ג' דהיינו מהד' שאמר הכתוב למעלה הבו לכם ומעתה לא נשארה שום קושיא לא על רש"י ז"ל ולא על הרא"ם ז"ל ואע"ג שכתב רש"י שהם נכרים לכל אדם אעפ"כ נקראת מדה משום דהא שמכירין אותם הוא משום שיש להם טוב עד שמכירין אותם הכל

מש"ל בד"ה אין מעמידין בסנהדרין וכו' והיכי חשיב להו הכא ב' תוארים ע"כ נלע"ד דלא קשה מידי לא על רש"י ז"ל ולא על הרא"ם משום דמתחלה אמר קרא אנשים חכמים ונבונים וידועים שהם ד' מדות ואח"כ כתיב ואקח וכו' אנשים חכמים וידועים ונבונים לא אמר להכי אמר רש"י ז"ל אבל נבונים לא מצא זו אחת מז' מדות שאמר יתרו למשה ששם כתוב ד' והכא כתיב ג' דכך כתוב בספרי ועל זה כתב הרא"ם דהג' דהכא חכמים נבונים וידועים ולא מנה אנשים במקום ידועים אף ע"ג שפירש רש"י דאנשים הוי צדיקים הוא משום דמצא כך בדברים רבה אמר רבי ברכיה בשם רבי חנינא צריכין הדיינין שיהיו בהן שבע מדות ואלו הן חכמים ונבונים וידועים וארבע כמו שכתב להלן ואתה תחזה ע"כ והא דלא מגו בדברים רבה מדה שמנית שהיא אנשים לדעת רש"י ז"ל שהיא צדיקים הוא משום כיון דאמרי שצריך להיות בו המדות שאמר יתרו ומצינו שאמר שם יראי אלהים שוב לא צריך לומר צדיקים דצדיק הוא שיש לו זכיות יותר מעברות אבל ירא אלהים לא עשה עבירות ואע"ג שאמר רש"י ולא מצא אלא ג' אנשים צדיקים וחכמים וידועים שהם דברי ספרי דמשמע שחולקים על דברי דברים רבה הנז' שלדברי דברים רבה ידועים הם מז' מדות ומדברי ספרי משמע דאנשים מז' מדות והרא"ם פירש דברי רש"י כדברי דברי' רבה וגם יקשה על פשט דברי ספרי שהביא רש"י ז"ל דהו"ל זו א' מח' מדות וגם יקשה על רש"י ז"ל דהיכי חשיב להו לשני תוארים וע"כ חד מינייהו לא הוי תואר וכמו שהקשה הרב ז"ל לא קשה דודאי ספרי ודברים רבה לא פליגי ופירוש ולא מצא אלא ג' לאו ג' מז' מדות דקאמר אלא הכי פירושו הלך ולא מצא אלא ג' מהארבעה שאמר הכתוב למעלה דהיינו אנשים חכמים ונבונים וידועים וכיון שכן לא קשה כלל והא שחזר וכתב אנשים שהם בכלל יראי אלהים דיתרו הוא לומר לן דמ"מ צריך להיות צדיקים דאע"ג שאם לא נמצאו מג' מביא מאחת על כל פנים צריכים להיות צדיקים דרשע פסול לדון ואע"פ שכתב רש"י ידועים שהם נכרים לכל אדם אעפ"כ היא מדה מז' דיתרו משום דמה שמכירין אותם הוא משום שיש להם שם טוב עד שיודעים אותם כולי עלמא ודוק

כ"מ בד"ה כשם שב"ד מנוקים וכו' ויש סעד לדבר מדאמרו גבי משה ואילו נבונים לא אשכחן עכ"ל ראיתי מקשים על זה דמה ראיה מהתם דאיירי בב"ד של ג': ונלע"ד דלא קשה מידי דהכ"מ כוונתו היא להביא סעד לדבריו דסבר דאע"ג דאמר אין מושיבין היינו היכא דמשתכחי אבל אי לא משתכחי לא מעכבי ממה שמצינו כך גם בב"ד של ג' שצריך להיות בה נבונים ואשכחן כיון דלא מצא נבונים לא עכבו ג"כ כאן אף על גב שאמרו שצריך להיות כך וכך היכא דלא משתכחי לא מעכבי וק"ל

הלכה ט' ב"ד של ג' וכו' היה א' מהן ממזר וכו' הרי אלו כשרין לדין ע"כ קשה לי דהא דדרשו בש"ס דבעו מיוחסין הוא מוהקל עליך ונשאו אתך האמור גבי יתרו והתם ב"ד של ג' הם דעדיין לא נעשו סנהדרין באותה שעה ואם כן היכי מכשרינן ממזר: ואפשר לומר דאמר קרא מקרב אחיך משמע אפי' ממזר וא"כ ודאי דלא מוקמינן הא קרא דבעי מיוחסין אלא בסנהדרין של