שלל דוד קכא

וכו' דהא לעיל איבעיא לן בגמ' או אינו צריך ע"כ נראה מדברי רבינו דסובר שהשאלה היא אם מהני בכסף או דוקא בשטר והשיב להם דבעינן שטר דוקא כיון שנפקע שעבוד רבו ולא מהני כסף ואין פירוש השאלה היא אם צריך גט שחרור או לא דלא היה לו להשיב אין לו תקנה אלא בשטר דהיה צריך להשיב להם דצריך גט שחרור ומדאמר אין לו תקנה אלא בשטר משמע שבעי למימר דבעי שטר דוקא ולא כסף כנז' וכך נראה מהש"ס שאמר אמר מר אמר להן אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר והתניא רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא וכו' למא דמשמע דפירות אלא בשטר הוא למעט כסף וזה שבא רבי לאשמועינן ולהכי הקשה והתניא וכו' דמשמע דמהני כסף לדברי רבי דאם פירוש אין לו תקנה אלא בשטר הוא לומר דצריך גט שחרור וזה הוא שבא לאשמועינן מנין לו להמקשה לומר שסובר רבי ממה שאמר אין לו תקנה אלא בשטר הוא דאין עבד ניתר בכסף דאימא הא דנקט בשטר הוא לומר אע"ג שהפקירו בעי גט שחרור ואה"נ דעבד ניתר בכסף ועוד אמאי לא הקשת כך למעלה על רב חייא שאמר וצריך גט שחרור אלא ודאי לשון זה דצריך גט שחרור לא נמעט מיניה דלא מהני כסף בעבד אלא שבא לומר אע"ג שהפקירו בעי גט ואה"נ דעבד ניתר בכסף אבל לשון דאין לו תקנה אלא בשטר הוא משמע דבא למעט כסף ולהכי הקשה והתניא ותירצו ה"ק או בכסף או בשטר ופי' כמו שפירשה רבינו בתשובה ומה שכתב בתשובה א"כ מאי אתא לאשמועינן וכו' אע"ג שרבינו השיב להשואלים המסופקים אם מהני כסף או שטר דוקא כנז' כוונתו היא על פי מה שתירצו בש"ס ה"ק או בכסף או בשטר וכו' דמשמע דהא דאמר רבי אין לו תקנה אלא בשטר שבא לומר ג"כ דעבד יש לו שני דברים שקונה עצמו בהם וזה שאין לו כסף דפקע מיניה קונה עצמו בשטר וע"ז הקשו מאי אתא רב לאשמועינן בהא דאמר בכלל דבריו דעבד יש לו שני קנינים הלא זה דבר ידוע וא"כ היה לו לרבי להשיב בלשון הצריך לשאלתם של השואלים דוקא ולומר כך זה פקע ליה כספיה ולמה ליה לתפוס לשון דמשמע מיניה הבא לחדש לנו דין קנין העבד שהוא נקנה בכסף ולהכי קאמר לאפוקי מדרבי שמעון וכו' זה כוונתו של רבינו. ומעתה לא יקשה עוד מה שהקשה עוד וז"ל ועוד דאם ר' בא לומר דכסף מועיל וכו' איך הודיענו זה בדברים הפכיים במה שאמר בנתייאשתי דאין לו תקנה אלא בשטר וכו' כיון ששאלו לו אם מהני הכסף גם בהא או דוקא שטר מוכרח להשיב להם שלפי סברתו בעי שטר ולא כסף דבשלמא אם לא שאלו לו והוא מעצמו רצה לומר לנו דכסף גומר ודלא כרבי שמעון אה"נ תקשה למה לו לתפוס דבריו בדברים ההפכיים אבל כיון ששאלו לו אם בעינן שטר או כסף ג"כ מהני בהא דאמר נתייאשתי ומוכרח להשיב להם דבעי שטר לפי שפקע כספו אלא מדתפס לשון הנשמע ממנו שבא לומר דעבד עברי ניתר בכסף להכי הקשו ואמרו הלא זה דבר ידוע דעבד ניתר בכסף והיה צריך להשיב דבר הצריך לשאלת השואלים דוקא ותירצו שבא לומר לאפוקי מדרבי שמעון וכו' ודוק:

בא"ד וע"ק שכתב שם והמחלוקת וכו' וצ"ע עכ"ל נלע"ד דהא דאמר רבינו והמחלוקת השנייה דר' ור"ש במפקיר עבדו לאו שחלק ר' שמעון על ר' במפקיר עבדו אלא הכוונה מחלוקת רבי ור"ש בכסף גומר או שטר גומר שהובאה בש"ס גבי מי שהפקיר עבדו ודוק: הלכות סנהדרין

פרק א' הלכה ב' אין אנו חייבין להעמיד ב"ד וכו' אבל בחוצה לארץ בכל פלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטך ע"כ פי' מקרא זה משמע דאין חייבין להעמיד בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך אלא בארץ ישראל דוקא מדקאמר לשעריך אשר ה' אלהיך נותן לך דוקא דמשמע דאין חייבין להעמיד בשניהם אלא בשעריך אשר ה' אלהיך נותן לך אבל בח"ל ודאי דצריך להעמיד באחת מהן מקרא דכתיב והיו אלה לחוקת משפט לדורותיכם וכך אמרו בש"ס וקצר רבינו בלשונו ומה שכתב רבינו דבח"ל מעמידין בכל עיר ועוד ולא נתמעט אלא בכל פלך ופלך ודאי שכך היתה הגירסא אצלו בש"ס וכמו שכתב הרב המגיד וכך הסברא נותנת כגי' שיש לו לרבינו דבח"ל מעמידין בכל עיר ועיר כדי שלא יצטרכו ללכת אנשי כל עיר ועיר שיש להם דין אצל ב"ד שיש בפלך דטריחא מלתא כולי האי ודאי לא מיעטה תורה בח"ל אלא בכל פלך ופלך שהוא נוסף דלא כהרל"מ ז"ל שכ' דהסברא בהפך יעו"ש ודוק

פרק ב' כ"מ בד"ה אין מעמידין בסנהדרין וכו' ואפשר לומר דס"ל לרבינו דהאי קושיא ודילמא משום שכינה לא הוו אלא אליבא דרבי יהודה ולא אליבא דרבנן ע"כ קשה לי על זה דהא התם אמרי בפירוש דרבנן מונשאו אתך נפקא יעו"ש ועוד קשה דאיך שייך לומר דהאי קושיא היא אליבא דר' יהודה והא רבי יהודה מפיק למיוחסין מונשאו אתך במשא העם דהוא כתיב אצל שבעים זקנים ולא חייש לדילמא התם משום שכינה דסבר דמשום שכינה הוא דאצטריך להיות עמהן משה דוקא דלהכי קאמר ורבי יהודה עמך משום שכינה דהיינו דמשום שכינה דצריך להיות עמהן משה דוקא כמו שמבואר שם להדיא אבל הפסוק שהביאו מעיקרא בש"ס דאע"ג שדחו ואמרו ודילמא משום שכינה כיון שהביאו פסוק אחר שאפי' בסנהדרין של יתרו דליכא משום שכינה בעי מייחסין א"כ הדחייה שדחו ודילמא משום שכינה ליתא שהרי גם בסנהדרין של יתרו בעי מיוחסין וא"כ מה שאמר הכתוב עמך מיוחסין כמותך לאו דוקא התם משום שכינה דבלא טעם דשכינה בעי