שערי בנימין צז

שמכירו ויודע בטיבו של זה אבל גיטין יד כולן שוה בהן למסור לה הגט ולא איפשטא עכ"ל. הרי ישב כבר הפ"מ על מדוכה זו ועיין בשירי קרבן שכתב וז"ל כתב המרדכי ר"פ האיש מקדש פסק הקדוש מרדו"ש העושה שליח כו' כו' הנה דברי הקדוש אלה ה"ה דברי הירושלמי וכן פסק בש"ע אע"ז סימן ל"ו ס"ה אבל הרמ"א כתב סימן ל"ה ס"ו י"א שליח עושה שליח שני כו' עיי"ש וג"ז מדברי המרדכי ס"פ התקבל והב"ח כתב סוף סימן ל"ה ויש לתמוה כו' ודבריהם תימה שלא עיינו בירושלמי ונ"ל דגם ה"ה והר"ן סוברים בקדושין אין שליח עושה שליח שכתבו כו' עכ"ד לעניננו הרי דהשירי קרבן ידע וחקר וראה והבין כל זה וסייע לדעת הקדוש מהה"מ וש"פ וגם המראה פנים עשה כמתכונתו אלא שהוסיף מלות אלו בחדושיו וז"ל ובהגהות רב אלפסי פרק ב' דגיטין נמצא כתוב דאם מסר לו שטר לקדשו בו יכול לעשות שליח אחר עיי"ש ומביאו הד"מ שם ולטעמא דפסק הקדוש אפילו בשטר נמי לא וכ"מ מהכא דקאמר לא ביד כ"א מצוי לקדש ולא ידעתי אם נעלמה מהם סוגיא דהכא שלא הזכירו מזה כלום והב"ח שם הקשה על פסק הקדוש וכתב דד"ז לא אשכחן בתלמוד ומשמע דלגמרי הוקשו קדושין לגרושין עכ"ל ותלמוד ערוך הוא כאן וע"ל ר"פ ד' דמשמע שאין יכול לעשות שליח אחר בקדושין עכ"ל מראה הפנים הרי הוא עצמו שפירש בפ"מ כחילוקו של בן המחבר בנו"ב דאין ביד כ"א לפייסה כמ"ש בשמו למעלה מ"מ בספרו מראה הפנים אין מחלק שום חלוק בין אירושלמי להקדוש מרדכי וכתב דדברי המרדכי הקדוש והירושלמי שפה אחת ודברים אחדים אמנם הקרבן עדה פירש שם דברי הירושלמי בענין אחר והיינו כהמרדכי שהרי כתב שם וז"ל ביד כ"א מצוי לגרש דהא יכול לגרשה בע"כ ולא הוי מסירת הגט כמו מילי אבל קדושין בדעתה תלוי ואם לא תאבה האשה אינה מקודשת הו"ל מילי ולא מימסרן לשליח עכ"ל ועיין לקמן בירושלמי ר"פ השולח כתב עוד דין זה והביא שם שני פרושים. א' כמו שכתב הפ"מ שם משמע דאין שליח עושה שליח בקדושין ולא חילק בין מנה אותו סתם או בין שנותן לו רשות לעשות שליח שני

ו) והנה פלפלתי בדבריו לדעת כי ערבים עלי דברי קדשו ועתה הנה כבר הבאתי לעיל מאי דאיתא בש"ע אע"ז סימן ל"ה ס"ו בהג"ה פלוגתת המרדכי והקדוש דהקדוש סובר דבכ"ע א"י לעשות שליח שני והמרדכי עצמו מחלק בין אם מסר לו הקדושין ללא מסר והתוספת רי"ד סוברים ג"כ כדברי המרדכי כמש"ל ועב"י שם סקט"ו שהביא החלוק בין כסף לשטר עיי"ש ולדעה זו הולך ג"כ הח"מ בהלכות גיטין סימן ק"כ ס"ק כ"ג שכתב על דברי המרדו"ש וז"ל ובאמת יראה טעם קלוש לחלק בין קדושין לגרושין בכה"ג ודברי תוספת רי"ד הם נכונים ביותר כו' ומסיים שם דבשליח להולכה בין בקדושי כסף בין בקדושי שמר יש להחמיר ולדון דין מקודשת וכן הב"ח השיג על המרדכי דמחלק בין קדושין לגירושין והקשה דהא ויצאה והיתה כתיב דלכל מילי איתקש קדושין לגרושין וכמו דבגיטין קי"ל דשליח עושה שליח ה"ה קדושין

ועתה חדשות אני מגיד וטרם תצמחנה אשמיע אתכם כי דברי המרדכי ודעת הקדוש והשגת הב"ח יוצגו לפני כ' מבוארין בפירוש והוא דאיתא בריש פרק שני דקדושין (דמ"א ע"א) שליחות מנ"ל דתנינא ושלח שהוא עושה שליח ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלח ושלחה שהשליח עושה שליח אשכחן בגירושין כו' מה לגרושין כו' ועיי"ש בתוס' ד"ה מה לגרושין שהקשו מדוע לא משני שכן ישנן בע"כ ויש ליישב קושית התוספת בתירוץ נכון דהנה באמת צריכין אנו להבין סברת הגמרא בריש דבריה דקאמרה מה לגרושין שכן ישנן בע"כ דלהכי מהני שליחות מה שייכות זה לזה אמנם הדבר נכון מאוד דהנה הפ"י הקשה דהא המקשה מנ"ל ע"כ ידע המשנה דהאומר לשלוחו לא יתרום א"כ ידע המקשה דבתרומה יש שליחות רק דפריך מהיכן ילפינן זאת אבל ידע דבתרומה יש שליחות א"כ מאי מקשה בקדושין נילף מתרומה וגרושין עיי"ש וכן הקשו התוס' לקמן אליבא דאמת ל"ל ויצאה והיתה נילף מתרומה וגרושין וי"ל דהנה אנן קי"ל בהלכות גיטין סמ"א דשליח להולכה יכול לעשות שליח שני משום דהגט בידו לא הוי מילי אבל שליח קבלה אין יכול לעשות שליח שני משום דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח וא"כ ה"ה בתרומה צריך להיות הדין דלא יוכל לעשות שליח משום דהוי מילי ולא דמי לגט שהגט בידה אבל בתרומה אין בידו כלום והוי מילי לכן אין שליח יכול לעשות שליח בתרומה ולפ"ז א"ש כונת הגמרא באופן זה דאין המקשה פריך על השליחות עצמה מנ"ל דזה ידע המקשה מתרומה וגרושין אלא דפריך בעיקר על הדין דשליח עושה שליח מנ"ל ופריך וכ"ת דיליף מגרושין ר"ל כמו בגרושין שליח עושה שליח מטעם שהגט בידו לא הוי מילי א"כ ה"ה בקדושין כיון דכסף או שטר קדושין בידו לא הוי מילי כדעת המרדכי ומשני שאני גרושין דישנן בע"כ והיינו כדעת המרדו"ש בגרושין כיון דישנן בע"כ ע"כ לא הוי מילי משא"כ בקדושין הגם שיש כסף או שטר בידו אעפ"כ הוי מילי משום דשמא לא תאבה האשה ולא הוי גמר המעשה והיינו ממש כדברי המרדו"ש ולכך משני א"ק ויצאה והיתה כו' והיינו כקושית הב"ח על המרדו"ש כיון דמקיש הויה ליציאה לגמרי מקשינן וכמו בגרושין שליח עושה שליח ה"ה בקדושין והיא ראיה נפלאת לדברי המרדכי ומעתה מיושבת שפיר קושית התוס' דבאמת מעולם לא הקשה המקשה על עיקר השליחות דזה ידע מתרומה וגרושין רק עיקר קושיתו הוא על הדין דשליח עושה שליח אי מהני בקדושין וזה לא נוכל ללמוד מתרומה משום דהא גם בתרומה אין שליח עושה שליח כדאמרן והבן וא"ש קושיתם אמאי לא משני מה לגרושין שכן ישנן בע"כ ולמה קאמר מה לגרושין שכן ישנן חול אבל לפמ"ש א"ש מאוד דהא דפריך מנ"ל גבי תרומה עצמה אין כונתו כמו בקדושין אלא דהתם פריך על עיקר השליחות דבה באמת אין שליח עושה