שערי בנימין פט

והגיע הזמן יצאו אלו ויכנסו אחרים תחתיהן בין לחזן וכו' בין לשאר מנוים בין שנטל עליהן שכר וכו' אפי' לא קבעו להם זמן סתמא כפירושו מאחר שנהגו כך עכ"ל ומקור הסעיפים הללו הוא מתשובת הרשב"א הובא בב"י סי' נ"ג עיי"ש בהלכות והרשב"א למד זה מדגרסינן במס' גיטין ד"ס מערבין בבית ישן ומסיק שם בגמ' משום חשד עיי"ש וא"כ ה"ה נמי בש"ץ אין מסלקין אותו משום חשד דמשום דבר איסור מסלקין אותו ע"כ אין מסלקין אותו בלא שום פסול וכן העלה הריב"ש בתשובה ואחר שהאריך בדבר מסיים וז"ל שמעינן מהא שמי שמחזיק אפי' מעצמו באיזה שררה אין דין קדימה ואין נוטלין אותו הימנו ליתנו לאחר הגדול ממנו כיון שכבר זכה בו עכ"ל ומדברי הש"ע בסי' נ"ג סכ"ו הנ"ל למדתי שכתב דאם המנהג לקבל חזן על זמן ובא הזמן מותר לסלקו ולמנות אחר תחתיו אע"פ שלא התנו עמו וכו' א"כ לדידן דהמנהג לקבל חזן על כל ימי חייו א"כ אעפ"י שלא התנו עמו על זמן הוי סתמא כפירושו ולעולם משמע כיון דהמנהג הוא כן ומצאתי כן בשו"ת לחם רב סי' ס"ב שכתב כן להדיא וז"ל יראה מכאן דאע"ג דאין מסלקין אותו מ"מ כיון שנהגו כן ליכא חשדא ויכולין לסלקו ומ"מ אני חוכך דדלמא דוקא בזמן של הרשב"א שאפשר שהי' חזנים כגבאי צדקה וכפרנסים שממנים אותם מזמן לזמן אבל בדורינו זה כל ש"ץ שמסלקין אותו וכו' ובודאי כיון שמסלקין אותם מחזנים ודאי שום פסול מצאו בהו הרי מבואר ממש כדברינו וא"כ בשו"ב שיש ג"כ האי טעמא אם מעבירין אותו יש חשש דמהסתם נמצא בו איזה פסול שהאכיל נבלות לישראל ע"כ העבירו אותו ומעתה אפי' לא התנו עמו שמקבלים אותו לעולם הוי סתמא כפירושו וכיון דהמנהג הוא שמקבלים שו"ב בימים הללו על כל ימי חייו ואם יסלקו אותו בתוך הזמן יש חשדא כמ"ש הלחם רב הנ"ל. ומעתה מה שמפלפל כ"ת ומדמה זה לש"ע סי' ס' בחו"מ דשם יש דעות אם לעולם משמע נסתר מחמתו ואין הדמיון עולה יפה דכאן שאני דמטעמא אחרינא אין להעבירו משום חשדא כמ"ש דכיון דסתמא כפירושו אסור להעבירו ודו"ק. וסבור הייתי לומר לחלק בין שו"ב לש"ץ בכמה אנפא אך מצאתי בכה"ג בש"ע או"ח סי' נ"ג אחר שהביא דברי הרשב"א הנ"ל שאין מסלקין הש"צ וכו' כתב וז"ל ה"ה לכל שררה הן מלך הן חכם הן שו"ב וכן מוהל הן גבאי במקום שלא נהגו לקבלו על זמן אין מסלקין אותו וכן בסי' שס"ו כתב אין מסלקין את השוחטים מפני דרכי שלום מורי הרב עכ"ל הכנה"ג הרי מבואר בפירוש דאין מסלקין את השו"ב שמחזיק בכשרות לעולם אף שלא התנו כיון דהמנהג כן הוי סתמו כפירושו ואיכא חשדא אם מסלקין אותו באופן שדין שו"ב דומה לש"ץ ואסור להעבירו משום חשדא (אמנם ראה זה מצאתי בספר זכור לאברהם ח"ש באו"ח אות ח' חזקה הביא שם שו"ת כה"ג ח"ב חו"מ סי' פ' דשוחט אין לו חזקה ויכולין ליקח אחר עיי"ש וא"כ דברי הכה"ג סותרין זא"ז למ"ש באו"ח הנ"ל ואין בידי שו"ת לעיין טעמו ונמוקו ואולי י"ל דהכה"ג מיירי שם בשו"ב שיצא עליו שמץ דבר רע והיינו ממש כמ"ש אאמו"ר הגאון רבינו ז"ל בספרו טוטו"ד מהד"ק דהעלה דשו"ב שיצא עליו שם רע אין לו חזקה וכמו שאכתוב לקמן). וגדולה מזו כתב הרש"ל בתושב"ה ס"כ דשו"ב שיצא מתח"י טרפות בשוגג ואין עליו שום פסול מצד הדין רק הקהל רוצים להחמיר על עצמם להעבירו מחויבים לשלם לו מה שהי' ראוי לבוא לידו שכר שחיטה עד זמן שקבלו אותו והעלה דאפי' חצי הקהל רוצים להעבירו יכולים הצד השני לעכב ולאמור להם אין אנו חפצים אלא בו מה שהוא כבר מקובל וממונה לנו מתוך אגודה אחת עיי"ש באופן שאין מעבירין שו"ב באם אין עליו שום פסול ואפי' אם הקהל רוצים להעבירו עדיין הדבר צריך תלמוד אצלי ויש לי בזה הרבה הרהורי דברים אולי אבאר אי"ה בזמן אחר. אך כל זה להעבירו לגמרי אבל לשתף אחר עמו דבזה ליכא חשדא פשיטא ופשיטא דשרי אפי' ליכא פסול עליו וכן מבואר להדיא בשו"ת לחם רב סי' ס"ב ובשו"ת מהרלנ"ח סע"ט והובא כל זה במג"א או"ח סי' ג"ג עיי"ש

והנה זה כמה שבועות נשלח לי פסק מאת הרה"ג מו"ה אלטר אב"ד קאסנטין ישן שרצה לומר דבר חדש דכמו שאין מעבירין שו"ב לגמרי כך אסור לשתף עמו אחר והביא ראי' משו"ת המבי"ט בשניות סי' ר' שהביא שם השואל נוסח והסכמה שהי' ביניהם אודות הרב וז"ל ההסכמה להיות הלכה רווחת שכל מי שיש לו איזו מינוי הן מלך הן חכם הן חזן הן שו"ב הן מוהל אם יש לו בן שהוא הגון הדין הוא שיהי' בנו תחתיו וכו' כל זה כתבו בלשון ההסכמה ועל זה השיב המבי"ט וז"ל אין כח בשום אדם אפי' מאותן שלא חתמו להעבירו או למנות אחר עמו שלא מדעתו שדין הוא למעלה אחד שלא ירד ומעלין בקודש וכו' ועתה אין אנו יכולין לחזור בהם שאם מי שיש לו איזה מתנה הן מלך הן חכם בגו יורשו וכו' כש"כ הוא בעצמו שמינהו מלך או חכם שאין יכולים להעבירו עכ"ל המבי"ט. והנה סבר הרב מו"ה אלטר שמה שכתב המבי"ט דאסור להעבירו או לשתף אחר עמו משום דמעלין בקודש וכו' וישבתי דזה טעות דטעה בשתים חדא אף אם יהי' כדבריו הלא המבי"ט הוא יחידאי בסברא הזאת שהרי המרלנ"ח בתשובה ובשו"ת לחם רב כתבו להיפוך דבש"ץ מותר לשתף עמו אחר והסכים לזה המג"א בסי' נ"ג ס"ק ל"ד דישמשו שניהם כאחד וה"ג בשו"ב כן ועוד שנית דטעה בדבר המבי"ט גופא הן אמת דבנוסח של ההסכמה כתב שם הן מלך הן חכם הן שוחט וכו' אבל על ההסכמה לאו מר ברי' דרב אשי חתום עלה מי יודע מי כתבה אמנם המבי"ט דוקא גבי חכם ומלך אמר כן דאסור לשתף עמו אחר אבל בשו"ב לא מיירי המבי"ט כיון דלא נשאל על זה והחילוק בין מלך וחכם לשו"ב הוא פשוט כמובן כיון דמלך כבר אחז"ל אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד וכן חכם אחז"ל דבר אחד לדור ע"כ בעת קבלת הרב הוי כאלו התנו עמו מתחלה שלא לשתף אחר עמו