שערי בנימין פה

שאין רצונו בזה ואינו מסכים על זה בשום אופן ליתן החזקת השמרים להאשה הנ"ל עולמית מטעם כי הלא צריכין לקבל רב ומו"צ הגון ומוסמך ובמדינתנו אין משלמים שכירות לרב ומו"צ כ"א מהשמרים ואם יתנו לה השמרים מאין ניקח להחזיק רב ומו"צ כי אין מוצא לזה ממק"א ע"כ אמר להם שידעו שאין רצונו בזה ואין מסכים על זה רק מהטעמים הנ"ל א"א למחות במחאה גלוי' וכן אמרו גם היח"ס שם מהעיר שא"א להם למחות מהטעמים הנ"ל ואח"כ בראות אנשי העיר שאין רב ומו"צ בעיר והשמרים החזיקה בהם אמרו לה שתשלח אחרי אבי' הנ"ל שיבוא לכאן להיות לרב ומו"צ והיא תשלם לו שכירות מהשמרים וכן עשתה ושלחה אחר אבי' ובא לכאן להיות לרב ומו"צ והיא שלמה לו מהשמרים והי' אבי' בכאן כמה שנים עד אשר האלמנה הנ"ל השיאה את בתה לעלם אחד יודע ספר והתחיל העלם חתנה להורות הוראות או"ה אם כי מיחו בו וחמותו בראותה כי חתנה מורה בהוראות או"ה עמדה מלשלם לאבי' מהשמרים בכדי שיעקור דירתו מכאן וישאר חתנה לרב ומו"צ וכבוד הדר"ק התרה בה לבל תניח את אבי' מלנסוע מכאן כי חתנה לא יהי' רב ומו"צ בכאן כי צעיר לימים הוא וידיעתו ויראת ה' מועטה אצלו ואינו ראוי לאותו איצטלא והאשה לא שמעה בקולו ובקול אנשי העיר אשר גם הם אינם חפצים בו ולא שלמה לאבי' השכירות והי' מוכרח לעקור דירתו מכאן לאה"ק. והנה עתה צריכין אנשי העיר לרב ומו"צ ואין ממה להספיק לו מעמד נכון ואנשי העיר כולם מתחרטים ע"ד הכתב מהשמרים חוץ מזה שרוב אנשי העיר לא ידעו על מה חתמו וגם הדר"ק מתחלה לא הסכים על זה ונעשה בלי הסכמת העיר כולו ע"כ יורה הדרך נלכה בו והמעשה אשר נעשון בג' ענינים אלו והאלמנה אומרת שחזקת הרבנות שייך לחתנה הנ"ל אם כי אנשי העיר אינם חפצים בו ועל המכתב באעה"ח גם רוב בנין אנשי העיר

תשובה. הגם שהכתב לא ראיתי ולא ידעתי אם נכתב בלשון המועיל אמנם יהי' איך שיהי' לדעתי הכתב הזה הוא בטול ומבוטל והאותיות פורחות באויר ואין להם על מה שיסמוכו ואשיב על כל פרט ופרט בס"ד

א) הנה בענין נדר ושבועה וחרם בכתב אי מהני רבו המבוכה בראשונים ואחרונים הנה החו"י והשבו"י דעתם דשבועה בכתב מהני ומצאתי דגם הרדב"ז בתשובותיו סי' תקפ"ח דעתו ג"כ דמהני וז"ל ולענין אותם שאמרו שלא הוציאו השבועה מפיהם אלא שחתמו על השטר השבועה דעתו שיש עליהם לקיים מה שחתמו דהוי כאלו השביעו אחרים וענה אמן ולא יגרע חתימתו מקיום השבועה עכ"ל וכן דעת החת"ס כמה פעמים בתשובותיו אמנם לעומתם הלכה פסוקה מרוב מנין ורוב בנין גאוני קדמאי ובתראי שו"ת הרא"מ והמבי"ט ומוהרי"א בתה"ד ובשו"ת שב יעקב סי' מ"ט ובאו"ת והנו"ב והאחרון חביב מר אבא הגאון רשכבה"ג זצ"ל כולם פה אחד דשבועה בכתב לא מהני וה"ה חרם דשוה ממש לשבועה כמ"ש בסמ"ע בחו"מ סי' כ"ח ס"ק ט"ו (רק הנו"ב מהדורא קמא העלה דחרם בכתב מהני) וגם זאת העלה אאמו"ר ז"ל בספרו טוטו"ד מהדורא קמא סי' ס' דאפי' להפוסקים דס"ל דשבועה בכתב מהני היינו דוקא אם הם כתבו כל הכתב וחתמו אבל אם אחרים כתבו והוא בא על החתום בודאי לא מהני (וזה דלא כדברי הרדב"ז הנ"ל) וכדבריו מצאתי בגאון קדמון והוא שו"ת מקור ברוך (דף מ"ב) והובא בספר קהלת יעקב אלגזי במענה לשון ח"ב וז"ל דחתימה על כתב בשבועה אינו כביטוי שפתים אבל לענין נזירות דעתי נוטה להחמיר עכ"ד. והנה ראש המדברים בזה הוא כבוד אאמו"ר רבינו שבגולה ז"ל בספרו נדרי זריזין ח"ב וטוב טעם ודעת מהד"ק ומהדורא תליתאי ח"א ואחריו נמשכו כל הרבנים האחרונים והלכו לאורו הלא הוא בספרתם עיי"ש. והנה בספרו נ"ז ח"ב בקונטרס השמטות לסי' רכ"ח סעיף מ' (דף כ"ט ע"א) הביא ראי' נפלאה דנדר ושבועה בכתב לא מהני דאי נימא דמהני בכתב נדר ושבועה א"כ יהי' חמור בנדר ושבועה בכתב מנדר ושבועה בע"פ לפמ"ש הש"ך בחו"מ סי' רנ"ה ס"ק ו' בשם רב"צ אשכנזי דלכן הקדש שבא ליד גזבר לא מהני שאלה משום דלא אתי דיבור ומבטל מעשה אבל קודם שבא ליד גזבר מהני שאלה דהוי רק דבור ואתי דבור דשאלה ומבטל דבור דהקדש עיי"ש ואי ס"ד דמהני שבועה ונדר בכתב א"כ אין לך מעשה גדול יותר מכתב (ועיין באו"ת סי' כ"ח שהקשה ג"כ לדעת הסוברים דעדות בכתב מועיל א"כ אמאי אמרו יצאו עדים זוממין שאין בהם מעשה והלא אפשר עדים זוממין ג"כ ע"י מעשה היינו ע"י מעשה ממש) וא"כ כיון שכתיבה היא מעשה א"כ אינו מועיל שאלה לשבועה בכתב דלא אתי דבור ומבטל מעשה השתא אם נימא כן קשה טובא הא אמרינן בגיטין (דף ל"ה) דפריך הגמ' דליחוש דלמא אזלא לגבי חכם ושרי לה וקשה הלא נוכל להדירה בכתב ולא יועיל שאלה אלא ודאי מוכח דנדר ושבועה בכתב לא מהני כלל כן תוד"ק. ואנכי ג"כ הבאתי ראי' לדבריו דכן קשה ג"כ על הא דאמרינן במס' שבועות (דף כ"ד) דיש חורש תלם אחת וכו' דמקשה וליתני נמי שבועה וכו' ומשני מידי דאיתא בשאלה לא קתני וקשה ליתני שבועה בכתב דל"מ שאלה אלא ודאי מוכח מזה דשבועה בכתב לא מהני דשבועה לבטא בשפתים כתיב ודו"ק. אמנם כ"ז אי אמרינן דהקדש ביד גיזבר ליתא בשאלה וצריכין לומר כסברת רב"צ אשכנזי דזה החילוק בין קודם דאתי ליד גיזבר הוי דיבור ואתי דיבור ומבטל דיבור ובין שכבר בא ליד גיזבר דהוי מעשה ולא אתי דיבור ומבטל מעשה וא"כ מוכח דשבועה ונדר בכתב לא מהני אמנם הנו"ב במה"ת סי' קנ"ד חיו"ד הביא כמה פוסקים דהקדש ביד גיזבר איתא בשאלה והא דמביא הש"ך ראי' דבהקדש ביד גיזבר ליתא בשאלה ממה דאמרינן בנדרים (דף נ"ט) דתרומה ביד כהן ליתא בשאלה וא"כ ה"ה בהקדש ביד גיזבר ג"כ ליתא בשאלה אמנם הנו"ב סותר ראיות הש"ך וכתב