שערי בנימין פד

ע"פ ע"א עיי"ש שהאריך בזה ויש לפלפל בדבריו אך אכ"מ ומעתה פשוט ק"ו בנ"ד דאם בנדון הנ"ל דשם הי' ידוע דשלח אחר הרב וציוה מחמת מיתה וגם לא עשה עברה כלל שלא העביר נחלה ואעפ"כ העלה דאין הרב שהוא ע"א נאמן עאכו"כ בנ"ד שלא הי' ידוע לשכניו כלל ויש רגל"ד מדוע לא ציוה לקרוא אלא את הרב המו"צ סמוך לביתו פשיטא דאינו ובודאי דאמדינן דעת המנוח שלא רצה לעבור על ד"ת לעקור ירושה דאורייתא. וגדולה מזו מצינו מה שכתב התשב"ץ בתשובה ח"ג סי' ק"צ באשה אחת שחלתה ורצתה להעביר נחלה מקרובי' הראוים ליורשה והקדישה כל הונה ורכושה לעניים או לבהכ"נ ויש לה קרוב שהוא עני ויש לו בת הצריכה להנשא וגם בני תורה המה וצריך לפרנסם והשיב שדעתו נוטה שאין לחוש להקדישה רק ליתן ליורשי' משום דהוי כמו שכ"מ שציוה לעשות עברה בנכסיו אחרי מותו אין שומעין לו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' זכי' ומתנה עכתו"ד עיי"ש וזה ממש דומה לנ"ד אם יהי' אמת כן שציוה להעביר נחלה מאחיו וליתן הכל לאשתו והוי כמו שציוה לעשות אחרי מותו עבירה בנכסיו שלו דאין שומעין לו וא"כ כש"כ שאין להאמין ע"א שרצה לעשות כן ע"כ אין בדברי הצוואה כלום אך למען השלום יראה הרב המו"צ להשתדל להתפשר ויתן חליצה לאשת אחיו לעשות נ"ר להמת ושלום על ישראל כנפש וכעתירת הק' אברהם בנימין קלוגר בהגאון מהרש"ק זצ"ל מבראד

סי' ל"ג. ב"ה יום ב' יו"ד מ"א תרמ"ט

שלום וברכה לכבוד ידיד ה' וידי"נ הרב הגאון המפורסם זקן ונשוא פנים שפתותיו שושנים כש"ת מו"ה חיים ארי' הכהן ראב"ד ומו"צ בק' סיגוט מחבר ספר דברי גאונים

יקרת מכתבו הגיעני ביום ב' ערב ת"ב בשעה שאין הלבלר יוצא וכו' ושמחתי לשמוע משלומו הטוב ומשלום תורתו ואם אמנם טרידנא טובא בענינים אחרים הנני מפני הכבוד למהר להשיבו בקצרה. ע"ד שאלתו היות כי בנו הרב נ"י מקבל תמיד שכרו מקופת הקהל וקופת הקהל הוא מן הגאבעלע וכעת פסקו מלתת לו שכרו וציוה על השו"ב לבל ירום ידו לשחוט בלעדי רשותו עד שישלמו לו שכירתו והשו"ב אינו שומע בקולו ועבר ושחט בלי רשותו של הרב נ"י מה דינו

תשובה. הדבר פשוט דיכול הרב לאסור שחיטתו אחר שהעיז פנים כנגד הרב וכבר מבואר כן בנו"ב מה"ת חיו"ד סי' א' וכן ביתר שו"ת אחרונים שהאריכו בזה ועיין בפ"ת ביו"ד סי' א' סק"ד שהביא שם בשם שו"ת פמ"א ח"ג סי' כ"ז שיש כח ביד הרב להעביר השו"ב מאומנותו למגדר מלתא ואם השו"ב עשה שלא כהוגן ולא קיבל גזרת הרב ראוי לאסור הכלים מה שבשלו משחיטתו אחרי העברתו עיי"ש. והנה כאן אין לך מגדר מלתא גדול מזה שרוצים לקפח פרנסת הרב אשר הקהל בעצמו הבטיחו לו ליתן ומאין יהי' זה חייו ואם לא כן לא שבקית חיי לכל רב בישראל וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות אחרות ואין רצוני לטלטל הישנות וא"כ בודאי מחויב השו"ב לציית להרב ואם אינו עושה כן בודאי יכול הרב לאסור שחיטתו וכבר ראה מעכ"ת מה שכתוב בזה בשו"ת ברית אברהם סי' ט"ו ויתר האחרונים. גם כיון דשחט בלי רשות הרב בודאי אינו מראה לו סכינו ובאם הרב רוצה להראות לו סכינו והוא אינו מראה לו סכינו כבר הורה זקן אאמו"ר הגאון זצ"ל בספרו טוב טעם ודעת מהדורא תליתאי ח"א סי' י"ט דאם המורה אינו מוחל על כבודו ואינו מוחל לו שחיטתו אסורה. וגדולה מזו מבואר שם בסי' ס"ב דאם שכירות הרב הוא מהשחיטה אז מחויב השו"ב לקבל שכר הרב ואם אנשי הכפרים אינם רוצים ליתן שכר השחיטה אז אסור לו לשחוט להם ואם אינו עושה כן שחיטתו אסורה כנבלה ממש עיי"ש וא"כ הדין פשוט דיש כח ביד בנו הרב נ"י לאסור שחיטת השו"ב על שעובר על גזרתו וזה פשוט ואין מן הצורך להאריך בזה. דברי ידידו הדוש"ת

סי' ל"ד. ב"ה יום ו' עש"ק ו' תמוז לסדר זאת חוקת התורה

שלמא רבא מן שמיא לגברא רבא ידיד ה' וידי"נ הרב הצדיק המפורסם בישראל בתורה בקדושה ובטהרה כקש"ת מו"ה יחיאל שליט"א בן הרה"ק מו"ה זוסיא זצ"ל וחתן הרה"ק מבעלזא

יקרת מכתב קדשו הגיעני ושמחתי לשמוע משלום תורתו וקדושתו כן ירבה וכן יוסיף ולזאת יסלח לי הדר"ק על איחור תשובתו יען כי הי' יומא דכלה כי הייתי מוכרח לדרוש בש"ק העבר לכבוד יום הלולא דמר אבא הגאון רשכבה"ג זצ"ל ואחר עד היום וכעת הנני לתשובתו ותוכן השאלה כך הוא ואעתיקנה כלשונו כרצונו

שאלה. הי' בפה רב ומו"צ אשר גר בפה כמה שנים ועקר דירתו למדינה אחרת והניח פה חתנו לממלא מקומו וחתנו ראוי לזה וקבלוהו הקהל עליהם אך דלא כתב בחת"י ואחר כמה שנים של"ח והלך למנוחות והשאיר אחריו אלמנה ובנים קטנים ולאשה הזאת הי' אח תקיף ואלם ולקח עמו עוד גבר אלם כמוהו וכתבו כתב באלה ובשבועה ובח"ח אשר מכירת השמרים מכל אנשי העיר נתונים המה לה עולמית ואיימו על כאו"א מאנשי העיר בכח אלמותם וגם לא נתנו את המת לקבורה עד שיחתמו כל אנשי העיר מובן אשר חתמו כל אנשי העיר על הכתב מב' טעמים א' מיראה מהאנשים הללו ב' שיניחו לקבור את המת כי החזיקו אותו שני ימים ורובא דרובא מאנשי העיר לא ידעו מה נכתב בהכתב שחתמו אם איסור או נדר או שבועה או חרם ואם נכתב על זמן קט או על עולמית

והנה כבוד הד"ק שליט"א אשר יושב פה זה עשרים שנה אשר קבלוהו אנשי העיר עליהם בתור מנהיג וחכם העיר שיהי' כל צרכי העיר נחתכין על פיו קדשו על פיו יצאו ועל פיו יבואו בראותו את מעשה האנשים הנ"ל קרא ליח"ס מאנשי העיר ואמר בפניהם