שערי בנימין ז

קושיות הש"ך ז"ל דסוגיא דמרובה אידחי לה מסוגיא דזבחים וסוגיא דתמורה שהביא המ"ל וסוגיא דריש פ"ב דנזיר שהביא הקצה"ח ודו"ק

אמנם כ"ד לענין חזרה תוכ"ד אבל לפרש דבריו וכוונתו שמתכוין לכך בתוך כ"ד נראה דמהני אף לדעת הרמב"ם ז"ל אף דלמסקנא בב"ק שם במרובה מוכח דגם לפרש דבריו א"י בתוכ"ד וכמו שכתבתי למעלה היינו דלמאי דמסקינן דיש חילוק בין תכ"ד גדול לקטן הוא דצריכין לומר כן וכנ"ל. משא"כ לדידן דאין חילוק. רק דתוך כ"ד כדיבור דמי בכל מילי. א"כ אף שלענין חזרה אין יכול לחזור בהקדש תוכ"ד לשיטת הרמב"ם ז"ל. מ"מ לפרש דבריו מהני גם בהקדש תכ"ד דזה הוא החילוק של ר' יוסי בתמורה דעוקר את דבריו היינו חזרה לא מהני תוכ"ד ובמפרש דבריו מהני תכ"ד שמתכוין לכך. וטעמא משום דא"א לומר שני דברים כאחת, לכן יכול לפרש דבריו. וזה לפענ"ד נכון דמה"ת נעשית פלוגתא חדשה גם בזה בין הרמב"ם ושאר פוסקים והבו דלא לוסיף עלה. דלא פליגי רק בחזרה ממש להרמב"ם לא מהני לחזור בהקדש תוכ"ד. ולשאר פוסקים מהני. אבל במפרש את דבריו שכוונתו היתה לכך גם הרמב"ם מודה דמהני גם בהקדש תוכ"ד משום שא"א לומר שני דברים כאחת וכן כתב הנה"מ דבמפרש תוכ"ד מהני אף להרמב"ם ודו"ק

ובאותו ענין הנני אומר מה שראיתי בספר קהלת יעקב באות ת' הובא שמה קושיות התוי"ט על הרמב"ם והוא דאיתא במס' דמאי פרק זיי"ן משנה וי"ו וזה לשון המשנה. הי' לפניו שתי כלכלות של טבל. ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת. של זו בזו ושל זו בזו. הראשונה מעושרת. (והטעם דהשני' אינה מעושרת משום מן הפטור על החיוב). מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם. ועיי"ש בברטנורא והרמב"ם (ואביא לקמן דבריהם) וכתב הירושלמי הובא בתוי"ט דהאי משנה ר"מ היא דאמר תפוס לשון ראשון וכוונתו מדאמרינן בסיפא מעשרותיהן מעשר כלכלה אחת בחברתה דבריו קיימין. והוי מעשר מזה על זה והיינו משום דקבע ב' שמות כאחת הא אם אמר בזא"ז מעשר של זו בזו ושל זו בזו הוי רק הראשונות מעושרת. ולר' יוסי הא הוא סובר גבי תמורת עולה אם נתכוין לכך הואיל וא"א לומר שני דברים כאחת דבריו קיימין. א"ו דמתניתן ר"מ היא. כן כוונת הירושלמי. ועל זה כתב התוי"ט וזה לשונו. ומזה אני תמה על הרמב"ם שפוסק למשנתינו בה' מעשר ובמס' תמורה פסק דלא כר"מ. (ועיין במלמ"ל פ"ב מה' תמורה שמרמז לקושיות התוי"ט הנ"ל) ומתרץ בס' קהלת יעקב אלגאזי הנ"ל וכן בספר תוספות חדשים על משניות. ובספר פני משה על הירושלמי כולם בסגנון אחד דהא מוקמינן במס' זבחים (דף ל' ע"ב) דר"מ ור"י לאו בתפוס לשון ראשון פליגי. אלא פליגי אי הוי חזרה או לא ובתר מחשבתו וכוונתו אזלינן ואמרינן כי פליגי דאמר תמורת עולה תמורת שלמים. ר"מ סבר מדהוה לי' למימר תמורת עולה ושלמים. ואמר תמורת עולה תמורת שלמים ש"מ מיהדר קא הדר בי'. ור' יוסי אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא פלגא תמורת עולה ופלגא תמורת שלמים להכי אמר תמורת עולה תמורת שלמים. למימרא דכולה עולה וכולה שלמים הוי לכן אמר ר' יוסי אם נתכוין לכך דבריו קיימים הואיל וא"א לומר שני דברים כאחת. ומשמע דעיקר טעמא עמא דר' יוסי דפליג אר"מ ואמר דלא הוי חזרה משום שא"א לומר שני דברים כאחת לכן מוכרח לומר זא"ז על כן דבריו קיימין. וכ"ז התם דא"א לומר שני דברים כאחת. לכן מוכרח לומר זא"ז. אבל כאן כיון דאפשר לומר שני דברים כאחת ולומר מעשרותיהן מעשר כלכלה אחת בחברתה. והוי שפיר מעשר מזה על זה והוא לא כן אמר ואמר זא"ז. גם ר"י מודה לר"מ דהוי חזרה. לכן לא הוי רק הראשונה מעושרת

והא דאמרינן בירושלמי דהמתניתן כר"מ דוקא. הלא לפי הנ"ל יוכל לאוקמי גם לר"י? הירושלמי ס"ל כאידך תנא שם. דר"מ ור' יוסי פליגי רק בתפוס לשון ראשון או לא. ושפיר פסק הרמב"ם כתלמודא דידן. כן תוכן דבריהם. ועיין בתוספת חדשים שם

והנה מה שתרצו דמתניתן דדמאי אתיא אפי' כר"י משום דכאן גם ר' יוסי מודה דהוי חזרה משום דיכול לומר שני דברים כאחת מעשרותיהן מעשר כלכלה אחת בחברתה. והוא לא כן אמר רק בזא"ז ש"מ דחזרה היא זה אמת ונכון. אך מה שתרצו מדוע מוקי הירושלמי המתניתן דדמאי דוקא כר"מ. משום דהירושלמי אזיל כמ"ד שם בזבחים דר"מ ור"י בתפוס לשון ראשון פליגי זה דוחק

אמנם לפענד"נ דא"צ לזה ובלא"ה אתי שפיר. דהנה על הא דאמרינן במשנה אם אמר מעשרותיהן מעשר כלכלה אחת בחברתה קרא שם. יש שם שני פירושים. פירוש אחד כתוב שם הר"ע ברטנורא וכן הרמב"ם בפירוש משניות שם וז"ל. המעשרות המחויבות לשתי הכלכלות הללו. יהי' של כלכלה בחברתה. הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחד ומפריש מזו על זו ומזו על זו. דבכל אחד שייר טבל כדי מעשרות חברתה. וכו' עכ"ד. ולפירוש זה אם אמר מעשרות כלכלה אחת בחברתה שפיר הוי מעשר מזו על זו ומזו על זו. אמנם הביא שם הברטנורא עוד פירוש אחר ע"ז. וזה לשונו. אמנם הר"ש הביא בשם התוספתא פירוש אחר על זה. וז"ל. ומיהו בתוספתא משמע דבעי למימר שהאחת תפטור את שתיהן כשאמר מעשרות כלכלה בחברתה עכ"ד. ולפירוש זה אם מעשרות כלכלה בחברתה לא הוי מעשר מזו על זו ומזו על זו רק אחת פוטר את שתיהן וא"כ א"ש הרמב"ם לשיטתו. דמפרש המשנה באם אמר מעשרותיהן מעשר כלכלה אחת בחברתה הוי מעשר מזה על זה והוא לא כן אמר רק בזאח"ז. וא"כ גם ר' יוסי מודה דהוי חזרה ע"כ לא הוי רק הראשונה מעושרת. וא"ש המשנה גם לר"י. ע"כ שפיר פסק הרמב"ם להמשנה דדמאי הנ"ל וגם פסק בפ"ב דתמורה כר"י

אך הירושלמי דמוקי למתניתן רק כר"מ משום