שערי בנימין סז

אך יען כי מדברי קדשו של אאמו"ר הגאון ז"ל נראה דבאיסור עשה ליכא כלל איסור דח"ש ולא כן נראה מדברי התוס' במס' שבת הנ"ל לכן יש לתרץ דברי אאמו"ר ז"ל גם לשיטת התוס' הנ"ל והוא דכבר נודע דעת הח"צ בתשובה דהעיקר הטעם דח"ש אסור מן התורה הוא מטעם אחשבי' לאותו ח"ש אבל משהה חמץ שהוא בשוא"ת לא אמרינן ח"ש אסור מה"ת וכבר כתב דלכן אינם עוברין בב"י בח"ש משום דהוי רק בשוא"ת ועיין בספר ישועות יעקב על או"ח סי' ש"א באריכות א"כ ה"ה נמי לענין איסור יש לחלק בודאי החילוק הזה דבשלמא באוכל תרומה טמאה שפיר כתבו התוס' אעפ"י שהוא רק עשה מ"מ ח"ש אסור כיון דבאוכל ח"ש עובר על העשה בקום ועשה ע"כ אסור שפיר מטעם אחשבי' משא"כ כאן לענין ספק פסול דע"י סכך הפסול מבטל א"ע ממ"ע דסוכה בשוא"ת ול"ש בזה אחשבי' ע"כ שפיר כתב אאמו"ר הגאון ז"ל דבח"ש בזה אין שייך לומר דח"ש אסור מה"ת. אך מה שרצה אאמו"ר ז"ל להוכיח מזה דבכל עשה משמע אפי' היכא דמבטל העשה ג"כ ח"ש מותר זה צ"ע מדברי התוס' הנ"ל

והנה לא אהי' למס מרעהו חסד הערה אחת מה שעלה בדין ח"ש דהנה נודע מה שהעלה המ"כ בספר התערובות ח"ר פ"ד דהא דאמר ר"י ח"ש אסור מה"ת הוא דוקא כשהאיסור בעין אבל ח"ש ע"י תערובות אמרינן דח"ש מותר מה"ת רק מדרבנן אסור עיי"ש שהאריך והפמ"ג יו"ד בשער התערובות השיג עליו ומשיג שם דח"ש ע"י תערובות ג"כ אסור מה"ת ועיין בפמ"ג או"ח בפתיחה לסי' תמ"ב ובכמה מקומות ועיין בשו"ת טוב טעם ודעת מהדורא תליתאי חלק ראשון סי' ק"ח שהאריך בספקו של הפמ"ג הנ"ל ויש לפלפל הרבה בדבריו ובדברי הפמ"ג אך אכ"מ אך עלה ברעיוני להביא ראי' לדבריו דגם ח"ש ע"י תערובות אסור מה"ת מדברי התוס' בחולין (דף ל"ג ע"א) על הא דאמרינן שם מי איכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור וכתבו שם התוס' בד"ה אחד נכרי וכו' משמע דטעמא משום דליכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור וכו' אע"ג דכותי אסור במשהו בשר וגידים ועצמות וישראל לא מתסר אלא בכזית בשר האר"י ח"ש אסור מה"ת עכ"ל והשתא אי אמרינן דח"ש ע"י תערובות לא אמרינן דח"ש אסור אכתי איכא מידי דלישראל אסור ולנכרי שרי כגון ח"ש ע"י תערובות דלישראל שרי לגמרי ולנכרי אסור דביטול ברוב או תערובות ודאי לא נאמרה לב"נ כמ"ש הפמ"ג בעצמו בפתיחה להל' תערובות עיי"ש א"ו דגם ח"ש ע"י תערובות אסור לישראל ג"כ מה"ת הא חדא. ועוד מוכח דאי אמרינן דכל דדריש ר"י לרבות ח"ש הוא רק כשהוא בעין אבל לא ע"י תערובות שהרי הרמב"ם פסק האוכל חלב טמא כאוכל ח"ש ואמרינן במס' בכורות ד"ה ע"ב וחלב מבהמה טהורה מנ"ל דשרי ורצה ללמוד מדאסרה תורה בב"ח ש"מ חלב לחודא שרי ולסברת הרמב"ם דחלב הו"ל ח"ש ש"מ דגם ע"י תערובות אסור ובמס' חולין (דף ס"ט) קמבעיא לן מהו לגמוע את חלבו וכו' תיקו ופסקו הפוסקים לחומרא וא"כ השתא לדעת הרמב"ם דחלב נקרא ח"ש ש"מ דגם ח"ש ע"י תערובות אסור ובזה נלפענ"ד לפשוט ספקו של הפמ"ג בספרו סו' ס"ב וס"ה ובפתיחה להל' בב"ח והובא כאן בספר החיים סי' הנ"ל מה דאמרינן משום דחזי לאצטרופי אם הפירוש דאם הי' לו כעת עוד ח"ש איסור הי' שיעור איסור שלם השתא נמי דיש לו ח"ש נמי אסור משום דלמא יהי' עוד ח"ש או דלמא הפירוש חזי לאצטרופי היינו אחר שיאכל הח"ש איסור דלמא יהי' אח"כ עוד ח"ש ויאכל אותו בכא"פ ויצרף לאיסור שלם ע"כ אסור ח"ש ולענ"ד נראה להוכיח דהפירוש הוא דחזי לאצטרופי היינו קודם אכילה שיהי' שיעור שלם דליכא למימר אחר אכילה כלל דנחזי אנן עד"מ שהי' כאן ארבעים חצי זיתים כנגד החצי זית איסור ואז כשאכלו תו לא חזי לאצטרופי משום דכבר אכל יותר מכדי שיעור א"פ דהיינו ג' ביצים או להרמב"ם שיעור ד' ביצים דא"ל דחזי לאצטרופי בתחלת אכילתו כשאכל מקצתו א"כ יכול להצטרף אחר אכילה כ"ז כשהוא בתוך שיעור אכילת פרס ז"א הא הרמב"ם הובא בת"ה סי' ק"צ פסק דקיי"ל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן א"כ א"א להצטרף דהא כ"ז שלא אכל כחצי זית האחרון אכתי איכא לספוקי דלמא האיסור באותו חצי הזית וע"כ מוכח לומר דבתערובות הפירוש חזי לאצטרופי קודם שיאכל יצטרף א"כ היכא דהאיסור של ח"ש הוא בעין ג"כ הכונה דחזי לאצטרופי קודם שיאכל אם יהי' לו עוד ח"ש איסור יצטרף לשיעור שלם

שוב מצאתי קושייתו בספר כת"י למר אבא ז"ל כתב וז"ל הנה בחבורי ספר החיים העליתי דגבי עשה לא שייך ח"ש אסור מן התורה וכעת הראני אחד בתוס' שבת (דף צ"א) בתוד"ה כגון שמבואר שם להיפוך דגם בעשה אסור ח"ש והנה אמת שכן הוא שם אבל מ"מ אין דברינו נדחין כי רשות לתלמיד לחלוק כפי שכלו ובשמים יכריעו איזה אמת ובאמת י"ל עוד כיון דתרומה הוא קודש והוי ראוי לאסור אף לכהן רק דהתורה התירה לכהן וא"כ בטמאה שלא התירה לכהן ראוי לומר בי' אהדרי' לאיסורא קמא כמו גבי תזבח ולא גיזה אך התוס' בפ"ק דביצה (דף י"ב) כתבו היכא דמפורש ההיתר בהדיא לא אמרינן אהדרי' לאיסורא קמא עיי"ש אך לפ"ז י"ל דדוקא להיות לאו ממש כמעיקרא זה לא אמרינן דאהדרי' היכא דמפורש בהדיא אך עכ"פ לאיסורא בעלמא בזה אמרינן אהדרי' לאיסורא קמא לכך עכ"פ ח"ש אסור מה"ת כמו שהי' מעיקרא וא"ש דברינו ואין מזה סתירה לדברינו

סי' כ. שלום וברכה לכבוד ידי"נ הרב המאוה"ג החריף ובקי מו"ה יואל דוידזאהן אב"ד הערטץ

אהדשה"ט מכתבו השגתי ואודות שאלתו בדבר השו"ב ה"ר געציל שנתמנה שם להיות השוחט הרביעי והשוחטים בעצמם ראו כי ה"ר געציל הנ"ל אינו בקי בהל' שחיטה כלל ואינו יודע מאומה גם. בהשחזת הסכין ואחר זמן אירע ששחט ה"ר געציל עופות