שערי בנימין נט

העולה בית אל בריבינו ע"פ חו"ד לפי דתוה"ק ואת אשר יגזור עלינו נשמרה ל לעשות ולתוקף הקיום השלשנו ביד השליש ה"ר טובי' כ"ץ כ"א מאתנו סך מאה ר"כ ולמען ידע השליש מה יעשה נתפשרנו לבקש מאת הדר"ג שליט"א לשלוח תשובת תורתו ליד השליש וכו' והננו אנחנו משתחווים להדום רגליו. אברהם מיללער. נח ראסט. וליתר שאת באעה"ח אני השליש טובי' כ"ץ: ז"ל הפס"ד של הרב המאוה"ג מו"ה יקיתואל שור נ"י אבד"ק ליביטשוב

ע"ד הד"ת שבין השכנים הר' אברהם מיללער וה"ר נח ראסט בעסק האוליצא שביניהם יצא להם ע"פ חו"ד ע"פ ד"ת שאין רשות לר"ג לפתוח פתח להאוליצא מחמת שאין לו בהאוליצא זכות ארבע אמות אחרי שהאוליצא שהי' בין הבתים הישנים הי' פחותה מארבעה אמות ומה שנתרחבה הי' ע"י כפיית הגעמיינדע ונתרחבה מפלאץ של ר"א וע"כ אין רשות לר"ג ע"פ דתוה"ק לפתוח פתח לשם. באעה"ח עש"ק נח תרנ"ו יקיתואל שור החופ"ק

ז"ל הפס"ד של הרב המאוה"ג מו"ה בצלאל גלאנצבערג מו"צ דק' לוביטשוב

בדבר הדו"ד שבין הר' אברהם מיללער ושכנו הר' נח ראסט אודות פתיחת פתח וחלונות להרחוב המפסיק בין ביתו של ר"נ לביתו של ר"א ובאו לדון לפני הרב דפה ולפני להורות להם הדרך ילכו בו ואחר שמוע טענותיהם החילונו לעיין בדינם ולא ירדנו לעמק השוה בגוף הד"ת ולכן אמרתי להרב כ"פ שהוא יברור לו שליש ויהי' מי שיהי' ויוציא לאור את משפט הצדק ולא אבה שמוע לקולי וסלקתי עצמי מזה והלך הרב דפה ונתן להם פסק ביחידות וה"ר נח צועק שהרב יתן לו הפסק בצירוף הטענות למען שלחו לאיזה גדול הדור לחוות דעתו אם יפה דן אותו והרב אינו רוצה ליתן לו ולא זו אף זו ואומר שגם אנכי אדע שהצדק אתו והא ראי' שאין רצוני ליתן פסק היפך מדבריו ועתה בא הר' גם בקובלנא על אחת משתים אם גם לענ"ד הפסק כדברי הרב אז מוכן הוא לקיים הפס"ד ולסלק הפתח והחלונות ואם לא או אתן חו"ד ע"פ דתוה"ק ומשום והייתם נקיים וכו' מצאתי א"ע מחויב בדבר ליתן להם פסק חו"ד ע"פ דתוה"ק וזה החלי בעזה"י

הנה להציע כל הטו"ת והכחשות שהי' בין ב' הצדדים אף כי יכול להיות שגם שע"י יזכה ה"ר נח בדינו אין ברצוני להעתיק יען כי לענ"ד אף אם האמת ככל דברי הר"א רשות ביד הר"נ לפתוח לו חלונות ופתחים בלי שום מוחה כלל כאשר אבאר. דהן ידוע לכל אנשי עירנו כי זה יותר מארבעים שנה בטרם בנה הר"א את ביתו הי' כל המקום אשר בית הר"א עומד עליו היום עם הרחוב המפסיק בין ביתם דרך לרבים וגם זה יותר מחמשה שנים שבנה הר"א את ביתו נשאר הרחוב יותר מחמשה אמות בין ביתם דרך לרבים ועוד זאת נודע לכל כי אף קודם הארבעים שנה בעוד שהי' עומד בית הישן הי' דרך לרבים בין ביתם לערך שלשה אמות ולכן מדין מיצר שהחזיקו בו רבים רשות להר' נח לפתוח לו חלונות ופתחים להרחוב והמפסיק בינו לבין הר"א הנ"ל יותר מחמש אמות וכו' ע"כ אני חוזר על הראשונות שמכל אחד ואחד מטעמא שכתבתי לעיל מותר להר"נ לעשות פתחים וחלונות כמו שמותר לעשות לרה"ר. באעה"ח היום יום עש"ק לסדר ובצלאל עשה את כל אשר ציוה ה' תרנ"ו פה לוביטשוב הק' בצלאל הלוי גלאנצבערג מו"צ

תשובה ע"ד הדו"ד שיש בין הנגידים הר' אברהם מיללער ומו"ה נח ראסט נ"י מק' לוביטשוב אודות פתיחת חלונות ופתחים מצד הר' נח ראסט להרחוב המפסיק בין ביתו של הר' נח לביתו של ר' אברהם ושלחו לי ב' הבע"ד טענותיהם וגם פסקים מהרב המאוה"ג מו"ה יקיתואל שור אב"ד דשם ומהרב המאוה"ג הר' בצלאל מו"צ דשם ומהרב הגאון אב"ד פודקאמין ומהרב המאוה"ג מו"ה צבי הירש הערצאג דומו"צ דק' שינאווי ובקשו ממני להכריע ביניהם וכפי אשר יצא מפי כן יקים ע"כ אם אמנם טרידנא טובא בהרבה ענינים אחרים עכ"ז למען אהבת השלום והאמת גערתי בהמון טרדותי וזה אשר עלתה במצודתי בעזה"י

הנה עברתי על דברי הטו"מ של הנגידים הנ"ל ובפסקי הרבנים וראיתי כי הצדק עם ה"ר נח נ"י ודברי הרבנים הרב המו"צ והרב מוהר"צ הערצאג נכונים הם להלכה והפסק של הרב אב"ד הוא פורח באויר במח"כ ואין להם על מה שיסמוכו אמנם יען כי כל קוטב הפלפול שלהם הוא רק אפי' אם האמת הוא כטענת הר"א מ"מ הצדק עם הר"נ אמנם לדעתי הקלושה נראה כי הטענה של הר"א מיללער אינה כלום

א) כי מה שטען הר"א כי רוב האוליצא היתה שלו ועי"כ לא נשאר בהאוליצא עבור ר"נ הנ"ל סך ד' אמות כאשר מגיע לחלון ולפתח והגם כי מעת שבנה ביתו זה חמשה שנים נתרחבה האוליצא על חמשה ורבע אמה ונעשתה רה"ר זאת הוא רק ע"י כפיית הגעמיינדע אמט שלא נתנה לו רשות לבנות ביתו כמקדם וכהיום האוליצא הזאת נלקחה ממנו בגזלה ולא הי' לו יאוש כלל כי מקוה ליקח בחזרה ה' אמות ולכן יהי' אח"כ חזקה לר"נ על הפתח וחלונות לכן מעכב לר"נ לפתוח הפתח והחלונות הנה אף לפי דבריו אלה אין טענתו כלום (מלבד שהוא מוכחש מבע"ד הר"נ הנ"ל והרב המו"צ שהי' כבר חמשים שנה רה"ר) כי כבר נודע דהגעמייגדע אמט הוא מטעם המלך לעשות ולהשגיח על כל צרכי העיר י על השווקים והרחובות לתקנם ולהרחיב אותם הכל לפי הזמן והמקום הכל ע"פ חוקי המלך וכבר כתב הרמ"א בחו"מ סי' תי"ז סעיף א' שרה"ר של מושלי העיר וכל מה שנותנים רשות אזלינן בתרי' וכבר פסק מרן אבא רבינו שבגולה ז"ל בהגהותיו "חכמת שלמה" בחו"מ סי' שע"ט דהדבר פשוט לו דבזה"ז הולכים הכל בענינים אלו רק ע"פ דינא דמלכותא עיי"ש וביותר מזה מבואר ברמ"א סי' קס"ב סעיף ט"ז בשם תשובת הרשב"א וז"ל אבל אם נתן המלך רשות להעמיד דלתות דדמ"ד כי