שערי בנימין נח

מטעם המלכות ממ"ר מרן הה"צ הקדוש מו"ה יחזקאל ה"ש שליט"א משינאווי והרב הגאון שליט"א מפודקאמין ומהרב מו"ה צבי הערצוג משינאווי להקריב ריבנו לפני רב שלישי גדול הדור מעכת"ה להכריע בין שני פסקי הרבנים דפה מי מהם שפט צדק כדת תוה"ק ואליו לשמוע לקיים במה שיגזור עלינו ע"כ מבקשים אנחנו למען השלום ולמען המצוה רבה לקרוא המכתבים ולשמוע שנית תוכן ועיקר טענותינו ולהשמיע ליד השליש הר' טובי' כ"ץ את חו"ד ע"פ דתוה"ק את מי מאתנו המשפט והצדק בריבנו ואותו נשמרה לקיים ולעשות וכו'

עיקר ריבנו הוא על פתיחת הדלת וחלונות ע"י הח"מ ר' נח ראסט להאוליצא ברחבה 5.1/4 אמות הנמצאת כעת בין ביתו לבית הח"מ ה"ר אברהם מיללער שדרך בה הרבים עוברים ושבים לדרכם אשר הר"א מערער וטוען כי האוליצא זו כולה או לכה"פ הרוב ממנה שייכה לביתו מימים קדמונים יען שזה חמשים שנה בעוד שביתו הישן עמד על עמדו והי' אז ברוחב 18 אמות כאשר מברר בעדים שהי' רבה ברחבו מביתו החדש דהיום וגם עם בית השכן מתחת ביתו שרחבו נמשך גם ע"פ רוחב האוליצא שהי' יחד עם ביתו פלאץ אחד וחוץ לזה מברר בעדים שהאוליצא שהיתה בעת ההוא לא היתה ברוחבה יותר משלשה אמות ויען כעת רחבו של ביתו רק 4.1/2 אמה ורחבה של האוליצא הוא 5.2/4 אמות לכן ערך ג' אמות מרוחב האוליצא שלו הוא ויען עי"כ לא ישארו בתאוליצא לזכות ה"ר נח רק ב' אמות בכאשר מגיע לחלון ולפתח לכן אין להר"נ רשות לפחות מד' אמות מהאוליצא לפתוח לו פתח וחלונות והגם כי מעת שבנה ביתו החדש זה חמשה שנים נתרחבה האוליצא על 5.1/4 ונעשתה מעבר לרבים זאת הוא ע"י כפיית הגעמייגדע אמט שלא נתנה לו רשיון לבנות ביתו ברוחב של ביתו הישן רק על פחות מזה כהיום האוליצא זו נלקחה ממנו בגזלה ואם כי היום הוא רשות הרבים הכל הוא בגזלה ועוד לא נתייאש ממנה בכל זמן לקחת בחזרה ולכן למען שלא יהי' להר"נ הפתח והחלונות מטעם פורק משאו והיזק ראי' חזקה על ד' אמות בעת שיהי' הכח בידו לבנות לו את האמות שנלקחו ממנו לכן מעכב לר"נ כעת לפתוח הפתח והחלונות וה"ר נח שעושה הפתח והחלונות טוען ששקר המה טענות המערער ה"ר אברהם מעולם לא הי' לו יותר אמות ברחבו כרוחב ביתו כהיום והעדים כולם הלא רק באומדנא מה שהי' בזה יותר מחמשים שנה מעידים כי לא מדדו אז הבתים ומה גם למי היכולת לזכור מה שהי' בזה יותר מחמשים שנה גם הראי' מפלאץ מהשכן דתחת ביתו איננו ראי' כי יכול להיות שהפלאץ מהשכן הי' רחבה מהפלאץ של ר"א הנ"ל ובפרט כי דרך המלך ורשות הרבים גדול מפסיק ביניהם וגם יכול להיות שהשכן קנה לעצמו משכניו ומהרבים איזה אמות לביתו לבנות וחוץ לזה מברר עם העתקה ממדידת הגעריכט כי לרוחב ביתו של המערער הר"א רק 5 אמות כהיום יען ביתו החדש עומד ברוחב 14.1/2 אמות לכן היותר לו בהאוליצא רק 1/2 אמה והסך 4.3/4 אמה לעולם אינם משלו ועוד לזה מברר עם המאפע שביתו לא עומד בכל הרוחב דביתו הישן מטרם חמשים שנה ולכן יכול להיות ואמנם כן הוא כי הרוחב מהאוליצא דהיום לו שייך הגזולה ממנו ולא מה"ר אברהם. ועוד טוען ה"ר נח כי לא כן הוא כאשר טוען הר"א שהרוב אוליצא כבר הי' שלו הלא בזה יותר מארבעים שנה שכל הפלאץ דבית המערער הר"א והאוליצא בכלל הי' רשות הרבים בלי כפיית הגעמיינדע ובעל הפלאץ מביתו כבר מת ומאומה לא השתמש בו אלא מכר להשכנים לבעה"ב שמכר לה"ר נח הנ"ל ולשכנים הבעלים מבתי השכנים שג"כ כבר מתו זכותו ומעת שבנה המערער הר"א ביתו זה ה' שנה הלא נשארהה אוליצא כמו שהיתה כבר מעבר לרבים באין מוחה וערעור מצד מי והוא מבוי מפולש להרינגפלאטץ וגם טרם החמשים שנה בעת שהבתים הישנים הי' עומדים הי' באוליצא זו מעבר לרבים ומבוי מפולש ואין נ"מ לרוחבה אם הוא ד' אמות או פחות מד"א גם שקר הוא שהגעמיינדע בחוזק יד התרכה האוליצא יען להיפוך האוליצא הי' לרוחב גם על רוחב ביתו יותר מארבעים שנה וקנה הוא מגעמיינדע ע"י נתינת שוחד רוחבה שבנה היום וכהיום הגעמיינדע אמט משלה הרשתה לו לבנות ובפרט כי ככה נתפשר עם הגעמייגדע וגם עם הח"מ לבנות רק עם רוחב שבנה וחוץ לזה אף כי כן תהי' כאשר שוען המערער כי הגעמיינדע לקחה ממנו רוב האוליצא בדרך גזלה הלא דינא דמלכותא דינא ודין רה"ר גמור להאוליצא ויען לעולם אין לו עוד אפשרי לקחת בחזרה את הרוב מהאוליצא שמדמה המערער כי שלו הוא לכן רשות להח"מ לפתוח לו הפתח והחלונות לאוליצא זו כל רה"ר וכל מבוי מפולש וחוץ לזה אין כעת להמערער לו דו"ד בפתיחת הפתח והחלונות יען כי כעת אין ביכולת לבנות את האמות מהאוליצא וללקחם לרשותו ואם אך מתו תבוא העת שיזכה עם הגעמיינדע אמט בדין כי האוליצא אינה רה"ר רק שלו תהי' הלא אז תהי' לו הכח לסתום להר"נ הפתח והחלונות אבל טרם זכותו בדינא אין להמערער להר"נ שום טו"מ כי מי יודע מה יולד יום אם יזכה בדין ומה גם עם מי שתקיף ממנו היינו המאגיסטראט שהוא שליחא דמלכא ובטח יאוש יש בכאן ונפקרה לצמיתות. ואחר שהוצענו טענותינו לפני הרבנים דפה והמערער הר"א הכחיש רק את היאוש וההפקר שמעולם לא נתייאש מהרוב בהאוליצא ההוא ולא הפקיר אותה רק מה ששתק עד היום הוא מטעם שלא הקפיד לא הוא ולא נותני כחו היינו המוכרים שלו והנה אח"כ החלו הרבנים לעיין בדינינו וקודם נתינת הפס"ד סילק אחד א"ע מד"ת ונשאר רק אחד הוא הרב דפה ויען כי הוא מד"א שפט הוא משפט בעצמו כי הדין אתו לתת בעצמו ביחידות הפס"ד. שלנו ושלח אלינו פס"ד שאסור לפתוח הפתח ואח"כ שלח אלינו גם השני הוא המו"צ דק"ה את פסקו בהיפך הדברים שרשות לה"ר נח לפתוח פתח וחלונות ועי"כ יען נשארנו נבוכים בדינינו וכבר אמרנו שעפ"י עצת מרן בחרנו לנו את כבוד הדר"ג שיורנו להלכה ולמעשה הדרך