שערי בנימין נג

סברתם והעלה דמאן דס"ל מה"ב פסול בכל מקום פסול אף שאינו בא לרצות וע"ז יצאת לידון בדבר החדש. הן אמת דמאן דס"ל מה"ב ס"ל בכל מקום מה"ב אף במקום שאינו בא לרצות אבל מאן דלא ס"ל מה"ב יש לחלק דדוקא בדבר שלא בא לרצות הוא דס"ל מה"ב כשר אבל בדבר שבא לרצות כגון קרבן ולולב יודה גם הוא דמה"ב פסול דסברא הוא כיון שבא לרצות אינו מרצה ע"י עבירה וא"כ מיושב קושיות השואל על בעה"מ דנהי דר"א לית לי' מה"ב מ"מ כיון דתפלה כנגד תמידין תקנו וא"כ תפלה הוי כקרבן כנודע והיכי דבא לרצות כגון קרבן ולולב גם ר"א מודה דאמרינן מה"ב. כן תוכן דבריך הנאמרים בטוב טעם ודעת. הנה יקירי סברתך נכונה אך מה אעשה כי גמרא מפורשת עומדת כמו נד נגדך ולפי דבריך אף למאן דלא ס"ל מה"ב מ"מ בדבר שבא לרצות יודה גם הוא דאמרינן מה"ב. והנה אמרינן בגיטין (דף נ"ה) ור' יהודא אמר דבר תורה חטאת הגזולה בין נודעה ובין לא נודעה מכפרת מ"ט יאוש כדי קנה ומ"ט אמרו נודעה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל נזילות וכתבו שם התוס' ד"ה מ"ט דר' יהודא נמי ס"ל יאוש גרידא לא קני אלא יאוש ושנוי השם ואי תקשה אמאי לא מפסיל מטעם מה"ב ר' יהודה ל"ל מה"ב. עד כאן לשון התוס'. הרי בפירוש למאן דלא ס"ל מה"ב אף דחטאת דקרבן הוא ובא לרצות ג"כ לא ס"ל מה"ב הרי הוא בפירוש נגד דעתך וסברתך (ועיין בטעם המלך הל' שופר שכתב שדברי התוס' הללו הי' בהעלם מאת רבינו השאגת ארי') ולקמן נדבר מזה מה שיש עוד בזה לסתור דבריך ונבא כעת ליתר דבריך

שוב כתבת וסתרת בעצמך את סברתך באמרך הלא הבעה"מ למד מסוכה אלולב. ולפי דבריך לא דמי זה לזה. סוכה לא בא לרצות ולולב בא לרצות. ע"כ יצאת לחדש עוד דבר חדש. עפ"י מה דאמרינן בתמורה (דף כ') תמורת אשם יקרב. ואמרינן שם אמר ר' נחמן וכו' מחלוקת לאחר כפרה אבל לפני כפרה ד"ה הוא עצמו יקרב אשם אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה וכו'. עכ"ל הגמרא. וא"כ אף אם נאמר דלמאן דס"ל דלא אמרינן מה"ב אף בדבר הבא לרצות ג"כ לא אמרינן מה"ב מ"מ בדבר הבא לכפר מודה דאמרינן מה"ב מטעם שאין אדם מתכפר בדבר עבירה וא"כ כיון דתפלה כנגד תמידין תקנו ובתמידין אמרינן במדרש דתמיד של שחר הי' מכפר על עבירות של לילה ותמיד של בין הערבים על עבירות של יום. א"כ הוי תפלה דבר הבא לכפר א"כ אף ר"א דלא ס"ל מה"ב מ"מ בדבר הבא לכפר מודה דמה"ב פסול. ומיושב בזה קושיות השואל על בעה"מ. ע"כ תוכן דבריך היקרים. וטרם אשיב על דבריך אמתיק בתחלה את הסברא שלך שלא יהא מוקשה כ"כ כי לכאורה קשה עליך האיך הבאת ראי' דאף למאן דלא ס"ל מה"ב מ"מ בדבר הבא לכפר ס"ל מה"ב. והראי' מגמרא דתמורה דאמר רבא אין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה כנ"ל מה ראי' היא? מי הגיד לך דרבא אמר הסברא הזאת אף למ"ד דלא אמרינן מה"ב דלמא אמר רבא הסברא הזאת אליבא דידן דקיי"ל מה"ב פסול שפיר הקשה וכי אדם מתכפר בעבירה הלא הוא מה"ב אבל אליבא דמ"ד דלא אמרינן מה"ב. גם בכה"ג דבא לכפר ג"כ לא אמרינן מה"ב ודבריך אינן אלא דברי נביאות. אך אנכי אתרץ דבריך באופן הנכון היינו דרבא אזיל בזה לשיטתו דהרי בריש לולב הגזול (דף ל' ע"א) משני רבא לעולם ביו"ט ראשון ולא מבעי' קאמר וכו' הרי דרבא בעצמו ס"ל כשמואל שם דלא אמרינן מה"ב וא"כ קשה אמאי הקשה רבא וכי אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה הלא רבא בעצמו לית ליה מה"ב (ואין לומר לחלק כדעת התוס' דדוקא בדרבנן לא סברו מה"ב אבל בדאוריי' כ"ע סברו מה"ב. וא"כ כאן בתמורת אשם דאורייתא הוא שפיר פריך רבא וכי אדם מתכפר וכו' כיון דבדאורייתא אית לי' מה"ב זה אינו דהשתא אליבא דבעה"מ קאמינן ובעה"מ סובר דמאן דל"ל מה"ב אף בדאורייתא ולא ס"ל לחלק כדעת התוס'. וא"כ הדרא קושי' לדוכתא אמאי הקשה רבא וכי אדם מתכפר וכו' הלא רבא לא ס"ל מה"ב אף בדאורייתא) אלא ודאי מוכרח כסברתך דאף מאן דלא ס"ל מה"ב אף בדאורייתא מ"מ בדבר הבא לכפר מודה דמה"ב פסול ושפיר הקשה רבא, את זה אמרתי להמתיק סברתך ודו"ק כי הוא נכון לכאורה ויש ראי' גדולה אף למאן דלא ס"ל מה"ב אף בדאורייתא מ"מ בדבר הבא לכפר מודה דמה"ב פסול

אמנם השתא דאתית להכי מזה עצמו מוכח דלא כסברתך ונחזור לקמייתא דלעולם דלמאן דל"ל מה"ב גם בדבר שהוא בא לכפרה ג"כ לא אמרינן מה"ב ואי תקשה הלא רבא בעצמו לא ס"ל מה"ב ואעפ"כ הקשה וכי אדם מתכפר בדבר שבא בעבירה ש"מ שיש לחלק כנ"ל זה אינו דבאמת אליבא דרבא בעצמו שס"ל דלא אמרינן מה"ב גם בכה"ג שבא לכפר ג"כ לא אמרינן מה"ב רק רבא הקשה שם הקושי' וכי אדם מתכפר וכו' לר' נחמן ועיין ביבין שמועה בכללי הש"ס שהביא בשם רש"י בגיטין (דף ל"א) שסתם ר"נ הוא ר"נ בר יצחק והוא אזיל לשיטתו שם בסוכה (דף למ"ד) מתיב ר"נ בר יצחק לולב הגזול וכו' אלא לאו ביו"ט שני וקתני גזול פסול ע"כ הרי בפירוש דס"ל לר"נ בר יצחק שמצוה ה"ב פסול ע"כ שפיר הקשה רבא לר"נ לשיטתו אמאי תמורת אשם יקרב וכי אדם מתכפר בדבר עבירה הלא ר"נ ס"ל מה"ב פסול אבל רבא בעצמו דמשני שם לר"נ בר יצחק בסוכה ומוכה דס"ל דלא אמרינן מה"ב א"כ באמת אף בדבר הבא לכפרה ג"כ לא אמרינן מה"ב ודו"ק כי בכון הוא כפתור ופרח

עוד יש לסתור סברתך מסוגי' דגיטין הנ"ל אשר הבאתי לעיל דר' יהודה ס"ל דחטאת הגזולה בין נודעה ובין לא נודעה מכפרת וכתבו התוס' דר' יהודא ל"ל מה"ב הרי בפירוש דגם בחטאת הבא לכפרה ג"כ לא אמרינן מה"ב

ועוד יש ראי' משם דאין לחלק כלל בין היכי דבא