שערי בנימין נ

לעשות המצוה לברך בו. זה בודאי אינו אלא כגון שכבר נגזל האתרוג והעבירה כבר עבר אז מותר לעשות עמו לכתחלה מצוה ולברך בו. וזה ברור מאוד

ומעתה אם כנים אנחנו בזה שפיר פריך הגמ'. ור"א היכי עביד הכי לשחרר עבדו ע"מ להשלימו לעשרה והא מהב"ע הוא דנהי דר"א לית לי' מהב"ע כדעת הבעה"מ. אבל לעשות לכתחלה ל לעבור עבירה דאוריי' ע"מ לעשות מצוה. ובפרט מצוה דרבנן זה בודאי לכ"ע פסול מטעם מהב"ע ומשני הגמרא מצוה דרבים שאני ומשום מצוה דרבים מותר לעשות לכתחלה עבירה ע"מ לעשות מצוה דרבים דאלים מאד ודוק כי הוא אמת לאמיתו בעזה"י

ובזה מיושב ג"כ קושי' השני' לדעת הסוברים ד דבדרבנן מהב"ע כשר א"כ ג"כ קשה מאי מקשה הא מהב"ע היא תפלה דרבנן. ולפי הנ"ל מיושב דנהי דמהב"ע מדרבנן כשר ה"מ שכבר נעשית העבירה אבל לעשות לכתחלה העבירה גם מדרבנן פסול ודו"ק

ב) מה שהקשה מעכ"ת לפי דעת הב"י בסימן תרמ"ט שפוסק כהרמב"ם דבדרבנן לא אמרינן מהב"ע האיך פסק הב"י ביו"ד סימן ש"מ הקורע בחלוק הגזול לא יצא משום מהב"ע הלא הב"י פסק שם דקריעה דרבנן. ובדרבנן לא אמרינן מהב"ע ע"כ. קושיא חמורה הקשה כת"ר ולא ראיתי עוד מי שנתעורר בזה

ומה שתירץ מעלתו ותוכן דבריו. דהלא המ"א העלה בדעת הב"י דאף דמהב"ע בדרבנן כשר ה"מ בדיעבד אבל לכתחלה לא וגם הב"י מודה דאסור וא"כ כיון דבקורע בגד איכא לאו דבל תשחית ורק משום מצוה התירו אבל הקורע בחלוק הגזול דאסור עכ"פ לכתחלה וא"כ כיון דאסור לכתחלה הדרא הלאו דבל תשחית לדוכתא. ע"כ שפיר פסק הב"י דלא יצא ידי קריעה, ע"כ תורף תירוצו

הנה דברי כבודו נעלמו לא אוכל להבין כוונתו כלל. בדבריו אלה סוף סוף מה הרויח מעלתו בהלאו דבל תשחית ואיכא עבירה. הלא קריעה דרבנן ובדרבנן מצוה הבאה בעבירה כשר מה לי לאו דגזלה או לאו דב"ת. והדרא קושיות מעלתו על הב"י לדוכתא. ועוד הלאו דבל תשחית בקורע את הבגד הוא גופה מדרבנן לא מדאוריי' כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים בפ"ו דאיסור לאו דבל תשחית מה"ת אינו אלא בהשחתת אילנות אבל המשבר כלים וקורע בגדים הוי דרבנן עכ"ל. ומוכרח לומר כן. דאי תאמר דבקריעת בגדים מה"ת הוא בבל תשחית האיך התירו חכמים במקום מצוה לקרוע הלא אין כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת אלא בשב ואל תעשה ולא בקום ועשה וקריעה קום ועשה הוא ועיין בזה בס' קהלת יעקב אלגזי אות קו"ף סימן רע"ד ע"כ לא אוכל להבין דברי כבודו. ואי נימא דכונתו היכי דאיכא לאו דב"ת א"כ הוי בכלל כל מלתא דא"ר. ל"ת אי עביד ל"מ. מלבד שלא הועיל בזה דגם מהב"ע הוא מטעם אי על"מ. ועיין בזה בנו"ב מ"ת חא"ח סימן קל"ה. וגם לישנא דהב"י לא משמע כן. ועוד כיון דכאן לא יתוקן האיסור במה שאמרינן לא מהני דהלאו בבר עבר א"כ אמרינן אע"מ כמ"ש המוהרי"ט. הכלל מעל' לא העלה מרפא לקושיתו בזה

ובעמדי משתאה ומחריש וכמתפלא שלא ראיתי עוד מי שירגיש בקושיא זו. הקרה ד' לפני את כבוד ידיד נפשי הרב הגדול מו"ה צבי הירש הלוי איש הורוויץ והגדתי לפניו קושיא הנ"ל. אולי יודע אשר לא אדע מי שנתעורר בקושי' זו! ואמר לי כי נמצא תחת ידו כתבי יד קודש מאת הגאון המובהק מו"ה אלכסנדר סענדר מרגליות זצ"ל אבדק"ק סאטנוב שהוא הביא הקושיא הזאת. שמחתי מאד ושאלתי את הכתב יד קדשו. וראיתי שהביא הקושיא הזאת בשם גדול אחד ששאל לו. והגאון מו"ה סענדר זצ"ל מתרץ אותה בטוב טעם וסברא ישרה. והוא. היכי סובר הרמב"ם והב"י דבדרבנן לא אמרינן מהב"ע היינו שהעבירה יוכל לעשות מקודם והמצוה אח"כ. ואין המצוה בעצמיות גורמת העבירה. אבל היכי דאין העבירה יוכל להיות רק ע"י המצוה. ובעצמיות המצוה נעשית העבירה. אז גם הרמב"ם והב"י מודו דפסול מהב"ע אף מדרבנן. והוא סברא צחה ודקה עד למאד

והנה אמרינן בגמרא. אמר רבה האי מאן דגזיל חביתא דחמרא דחברי' מעיקרא שווי' זוזא ולבסוף תברא או שתי' משלם ד' דהאי שעתא בשעת תברי' הוא דגזלו. ופירשו הקדמונים הטעם דעד השתא הוי ברשות הנגזל. והדרא בעינא. וא"כ ממילא לק"מ. מדוע פסק הב"י גבי הקורע בחלוק הגזול לא יצא מטעם מהב"ע. כיון דקורא בחלוק הגזול דינו כתברי' ומההוא שעתא הוא דגזלו. וא"כ ע"י הקריעה נעשית העבירה של הגזלה. וכיון שהעבירה נעשית ע"י עצמיות המצוה. בזה מורה הב"י דפסול מטעם מה"ב. ודו"ק כי הוא כפתור ופרח, ובזה פי' שם הגאון ז"ל דברי הירושלמי פ' האורג מובא ברא"ש בפרק כל שעה. ר' יונה אומר אין עבירה מצוה. ר' יוסי אומר אין מצוה עבירה. בדברים מתוקים לחיך אלא ליראת האריכות לא העתקתים. ע"כ דברי הגאון מו"ה אלכסנדר סענדר זצוק"ל בקצרה

ומעתה כיון שבאנו לסברת הגאון ז"ל. יש להמתיק סברת מע"כ ותירוצו על הב"י אעפ"י שמע"כ לא נתכוין לזה. והיינו שדברי מעל' יצדקו לפי סברת הגאון הנ"ל ז"ל היכי אמרינן דבדרבנן מצוה הבאה בעבירה כשר. דוקא שהעבירה נעשית מקודם והמצוה אח"כ. ואין המצוה גורמת העבירה שיוכל לעשות העבירה בלעדי המצוה. אבל היכי שהעבירה בא מעצמיות המצוה וא"א לעשות העבירה בלעדי המצוה. אז פסול מה"ב אף מדרבנן. וא"כ שפיר יצדקו דברי מעל'. כיון דהעלה המג"א בדעת הב"י דדוקא בדיעבד מכשיר מה"ב ולא לכתחלה. וא"כ כיון דלכתחלה פסול אז בקורע איכא לאו דבל תשחית. וכיון דאיכא לאו דבל תשחית הבאה מגוף המצוה של הקריעה דבלעדי מצות הקריעה א"א להיות העבירה של בל תשחית.