שערי בנימין מז

באופן דלא דמי לתרי עברי דנהרא דאם אין לה עוד מאכלים א"כ א"צ שוב לעשר את שהוא נוטל ממנה אלא ודאי דיש לה לדידה עוד מאכלים ולא דמי לתרי עברי דנהרא א"כ כיון דמיירי באית לה לדידה קשה מדוע צריך לעשר את שהוא נותן לה כדי שלא יעבור אלפ"ע הלא באית לה לדידה תו אינו עובר אלפ"ע כיון דלא קאי בתרי עברי דנהרא כדאמרינן כאן כן הוא קושיות מעכ"ת

הנה קושייתו קושיא שכלית אך י"ל מה שביארתי לעיל דדוקא בתקרובת ע"ז הוא דשרי היכי דאית לי' לדידי' משום דלא יתוסף איסור כיון שא"צ רק להקריב בהמה אחת אבל גבי שאר איסורין אף באית לי' לדידי' ג"כ אסור כיון שיתוסף איסור דצריך לתרווייהו א"כ לק"מ קושייתו ולעולם י"ל ביש לה מאכלים אחרים ואי קשיא מדוע יעבור אלפ"ע הלא באית לה לדידה אמרינן כאן בע"ז דלית כאן איסור דלפ"ע זה אינו דרק כאן בתקרובת ע"ז אמרינן כן ולא בשאר איסורין משום דיתוסף איסור דתאכל תרווייהו ודו"ק. ועוד י"ל קושי' זו בכמה אנפי ואין רצוני להאריך

ד) ומה שהביא מעכ"ת בשם ספר שו"ת ס' יהושע חי' פ' סימן ס"א שהביא בשם הרב מו"ה ליבוש פודהאריצר לפי דעת אמו"ש דבדבר המותר להמושיט אין עובר לפ"ע והקשה השואל קושיא עצומה מגמרא דחולין (דף ל"ג) דאמרינן שם מזמנין ישראל על ב"מ ואין מזמנין עכו"ם על ב"מ מ"ט ישראל דבשחיטה תלי' מלתא וכו' נכרי דבמיתה תלי' מלתא וכו'. הרי משמע מהגמ' איפכא מסברת אמו"ש דאף דלהישראל שרי אפ"ה אין מזמנין את העכו"ם הואיל דלהנכרי אסור ע"כ קו'. הנה כבר הקשו קושיא זו הגאון התב"ש בחדושי בכור שור בחולין (דף ק"ה) ע"ש שלא העלה ארוכה לקושיא זו ויפלא בעיני על הרב ספר יהושע שבכל בית התב"ש נאמן הוא שנעלם ממנו קושיא זו החמורה שהובא שם בפירוש

ומה שרוצה מעכ"ת לתרץ ותורף דבריו בקצרה דהא דאין מזמנין נכרי על ב"מ דרבנן הוא ומדרבנן מודה האמו"ש דאסור אף בדבר המותר להמושיט כיון דחייב להפרישו מאיסור וכ"ש שלא יסייע עכ"ד זה הוא טעות גדול דכבר כתבתי לעיל כפול ומכופל דהא דאסור מדרבנן לאו מטעם איסור דלפ"ע רק איסור אחר הוא משום שלא יסייע ידי עו"ע וכ"ז בישראל אבל כאן דהא דאין מזמנין מיירי בנכרי ליכא חיוב להפרישו מאיסור ע"כ אין בזה משום מסייע ידי עו"ע ומותר אף מד מדרבנן וממילא אין יסוד לכל דבריו אשר האריך שם מעלתו

ה) ומה שהביא מעכ"ת דברי המקנה ומובא דבריו בספר יהושע הנ"ל שהקשה אמה שכתב התוס' בפסחים (דף כ"א) דדם ל"ה בכלל נבלה מדלא משגי כשהותרה נבלה היא וחלבה ודמה הותרה כדמשני בגיד ובע"כ דדם לא הוי בכלל נבלה ודחה המקנה דבריהם דאף אם נימא דדם הוי בכלל נבלה עכ"ז י"ל היכי דהתורה התירה דם נבלה בכלל היתר בנבלה דהרי ההיתר בנבלה הוא לגר אשר בשעריך תתננה או מכור לנכרי והרי קיי"ל דדם שהנפש יצאה בו אסורה משום אמ"ה והאיך התורה התירה למכור לנכרי הרי יעבור אלפ"ע ע"כ תוכן דברי המקנה. והקשה מעכ"ת ע"ד המקנה הרי להדיא פי' בר"מ בפ"ט מה' מלכים דאין ב"נ מצווה כלל על במה"ח ע"כ קושיתו. קושיא עצומה היא מאוד וכן הקשה הגאון מוהרא"ו בספרו פרי תבואה וכמדומה לי שאנכי בילדותי תירצתי קושיא זו ואיני זוכר כעת

ומש"כ מעכ"ת כי לא מצא דברי המקנה אי' מקומם. דברי המקנה לא בספר המקנה נאמרו אך הוא בספרו פנים יפות על התורה פ' צו בפסוק כל דם לא תאכלו בד"ה עוד י"ל באופן אחר עיי"ש וימצא נחת

ו) ומה שהקשה מעכ"ת על הש"ך דבכותי ועכו"ם ומומר ל"ש לפ"ע א"כ קשה מע"ז (דף כ"א) לא ישכיר אדם שדה לכותי מפני שנקראת על שמו ופריך הגמ' תיפוק לי' משום לפ"ע ולדעת הש"ך הרי בכותי ל"ש לפ"ע כלל. הנה כבר כתבתי לעיל דמעכ"ת הוסיף תיבת כותי בש"ך

ומלבד כ"ז לא ידעתי מדוע על הש"ך תלונותיו הלא הש"ך כתב כן רק ע"ד המרדכי דמתיר במצי זבין לכן העלה הש"ך דהמרדכי מיירי בנכרי ומומר וא"כ קשה לדעת המרדכי דבמצי זבין ליכא שום איסור דלפ"ע א"כ מאי מקשה הש"ס ת"ל משום לפ"ע דלמא מיירי כאן במצי לשכור וליכא איסור דלפ"ע אף מדרבנן וזה הוא באמת קושיות הגאון בעל ש"א והבאתיו לעיל ותרצתי אותה בטוטו"ד כפתור ופרח

ומה שרוצה מעכ"ת לפרש דברי הרא"ש במס' מ"ק שכתב דלהכי מקשה הש"ס ת"ל משום דלפ"ע אף על איסור דרבנן משום דאסמכתא פשוטה היא וצדוקין מודין בה פירושו נכון והמה דברים נכונים וברורים

ז) ומה שהביא מעכ"ת באות ה' דברי הפ"ת שהביא בשם שו"ת אמו"ש לסתור דעת הפוסקים שמתירין במצי זבין מדקאמר בש"ס נ"מ היכי דאית לי' לדידי' ולא קאמר הנ"מ כגון דמצי זבין ולקנות משמע דבמצי זבין אסור כבר הבאתי קושיא זו לעיל ותרצתי אותה בטוטו"ד

ח) ומה שהביא מעכ"ת באות וי"ו דברי ספר יהושע שהקשה לדעת אמו"ש דבדבר המותר להושיט ליכא לפ"ע קשה מתו' חגיגה (דף י"ג) שהבאתי לעיל וכן קשה בב"מ (דף יו"ד ע"ב) בכהן שאמר לישראל צא וקדש לי אשה גרושה מזה מוכח היפוך סברת אמו"ש ואף דלישראל שרי עכ"ז עובר אלפ"ע ותירץ הגאון בעל ספר יהושע דבמאכילו בידים מודה אמו"ש דאסור משום לפ"ע אף בדבר המותר להמושיט ע"כ. הנה כבר קדמו בקו' הללו גם בתירוצו בספר בני חייא הובא דבריו בספר מחזיק ברכה סימן ס"ב עיי"ש ותראה שכל דברי הספר יהושע נאמרו שם כמעט אות באות. אמנם לא אוכל להבין דעת הס' יהושע. אחד שהעלה דבמאכילו בידים מודה אמו"ש דאסור א"כ שוב לא קשה קושייתו מה שהקשה בתחלת התשובה בשם הרב ר' משה פודהאריצר לשיטת אמו"ש קשה מהא דאין מזמנין נכרי על ב"מ