שערי בנימין יט

כדעת רש"י דהקדש דמים אינו מפקיע השעבוד אמנם לרש"י ז"ל דבין בקרקע ובין במטלטלין אם הקדיש קדושת דמים אינו מפקיע מידי שעבוד ולדעת ר"ת כפי מה שהביא הרשב"א דבריו בחדושיו לגיטין פ' ה השולח ובתוס' ב"ק (דף ל"ג) ד"ה משום. דר' אבוהו מחלק בין קרקע למטלטלין דהא דאמרינן מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים הללו ומדינא א"צ פדיון דקדושת דמים אינו מפקיע את השעבוד הוא דוקא במקרקעי משום דקרקע כגבוי וכאלו עומדת כבר ברשותו לכן כיון שהקדיש רק קדושת דמים אינו מפקיע השעבוד של בע"ח אבל במטלטלין דאית בי' תרתי חדא דבשעה שהקדיש הי' ברשות מקדיש ועוד שהוא מחסרא גוביינא אף קדושת דמים מפקיע מידי שעבוד. זה הוא שיטת רבינו תם בזה (ושיטת רבינו האי הובא בטור חו"מ סימן קי"ז נבאר אי"ה לקמן). הרי ביררנו לך ד' שיטות מה שיש בענין זה והארכתי בזה בי נצרך לזה בהמשך דברינו אי"ה

וא"כ הדרא לענינינו. לשיטת רש"י ז"ל דהקדש דמים אינן מפקיעין מידי שעבוד בין במקרקעי בין במטלטלין א"כ לכאורה המגו דאי בעי יתשל עלה במקומה עומדת והדרא קושייתי לדוכתא להימן במגו דאי בעי יתשל עלה. ואי נימא כמו שתרצנו לעיל דירא לשאול על הקדישו משום שיש עליו מע"פ מוקדמת ואם ישאל יגבה המע"פ זה אינו דגם אם לא ישאל ג"כ המע"פ מוקדם כיון שיש עליו כתובת אשה תו אין ההקדש מפקיע כלל את השעבוד ולא חל ההקדש כלל א"כ כיון דאינו חל ההקדש הוי לי' בני חרי ופשיטא דמע"פ קדום. ואי תקשה הא קיי"ל דנשבעין להקדש אם בע"ח בא לגבות וקשה למה צריך לישבע הלא כיון דיש עליו בע"ח ההקדש אינו חל כלל? זה אינו דהתם שאני דהשבועה הוא משום זה בעצמו דאנן לא מאמינן לי' שהחוב אמת ואפשר שפרוע הוא או להד"ם ואערומי קא מערים משא"כ כאן כיון שיש עליו חוב ברור הוא כתובת אשתו כיון שמגרש את אשתו בודאי יש לה כתובה. א"כ קשה הא לא חל ההקדש כלל וכמו דאמרינן במס' פסחים אשר הבאתי לעיל. הקדיש לוה וזבין לוה לכ"ע לא הוי הקדש ופירש"י שהקדיש בתוך הזמן כיון שיש חוב לעתיד תו אינו חל ההקדש וא"כ אכתי קשה מאי חשש קנוניא יש הלא אי בעי יתשל על הקדישו וממע"פ מוקדם אינו ירא דאי יש עליו מע"פ מוקדם בין כך ובין כך יגבה וכנ"ל. בשלמא לדעת הרמב"ם שפיר תירצנו דירא הוא לשאול משום מע"פ מוקדם דהרמב"ם לשיטתו אזיל דסובר דגם הקדש דמים מפקיע מידי שעבוד א"כ שפיר הוי הקדש מדאורייתא כיון דהקדש מפקיע מידי שעבוד מדאורייתא א"כ כ"ז שהוא הקדיש הו"ל דין משועבדים לענין שהכתובה מלוה בשטר הוא וגובה מהקדש אבל מע"פ לא יגבה וא"כ שפיר יש חשש קנוניא דירא לשאול על הקדישו דאם ישאל יגבה המע"פ אבל לדעת רש"י ז"ל קשה דנהימני' במגו דשאלה. אך זה אינו דבלא"ה קשה לשיטת רש"י ז"ל דהקדש דמים אינו מפקיע השעבוד ולא חל ההקדש מגופא דמתניתן דהכא קשה האיך יפרנס רש"י את המשנה דאמרינן המקדיש כל נכסיו והיתה עליו כתובת אשה וכו' רא"א דכשיגרשנה ידור הנאה דחיישינן לקנוניא וקשה כיון דהקדש דמים אינו מפקיע השעבוד א"כ לא חל ההקדש כלל וכנ"ל. א"כ מאי לנו לחוש לקנוניא יעשה ויעשה כיון שאין הקדש חל כלל וצע"ג על רש"י ז"ל

עד שיגעתי ומצאתי במגדול עוז בפ"ז מה' ערכין שהקשה כן לשיטת רש"י ז"ל וזה לשונו. ועוד דהא מדירין אותו מן האשה כשמגרשה כדי שלא יעשה קנוניא על ההקדש ואי ס"ד דלאו הקדש גמור הוא מה לנו לדקדק בהם כ"כ. א"ו הקדש גמור הן כדברי רמז"ל עכ"ל

וסבור הייתי לתרץ דעת רש"י ז"ל עפ"י דברי הגאון הרב המובהק מוהר"י אלגזי בספרו קהלת יעקב ותוספת דרבנן אות הקדש וזה לשונו. דאפילו לפי מה דס"ל בדעת רש"י דהקדש דמים אינו מפקיע מידי שעבוד מ"מ קודם שיגבה הבע"ח מהם חל ההקדש אלא דכשיגבה הבע"ח מהם פקע ההקדש בכדי כדין שדה מקנה דמה"ט כתבו דבקדושת הגוף דאין לו פדיון כיון דחל ההקדש שעה אחת תו לא פקע משא"כ בקדושת דמים וכן יתבאר מדברי הרא"ש בפירושו למס' נדרים יותר בביאור וכו'. עכ"ל הקהלת יעקב. וכוונתו דמש"ה דעת רש"י ודעת הרא"ש בנדרים שהבאתי לעיל, דנהי דהקדש דמים אינו מפקיע מידי שעבוד רק השעבוד של הבע"ח מפקיע את ההקדש מ"מ עד זמן טרופת הבע"ח חל ההקדש רק כשיבא זמן הטרופה השעבוד מפקיע את ההקדש וזה מוכח מדברי התוס' והקדמונים שכתבו בעיקר החילוק בין קדושת הגוף לקדושת דמים דבקדושת הגוף כיון שחל שעה אחת תו לא פקע ע"י פדיי' א"כ ה"ה נמי דלא פקע ע"י שעבוד בע"ח אבל הקדש דמים אף שחל מ"מ פקע ע"י פדיי' ה"ה שפקע נמי ע"י טרופת הבע"ח וא"כ מוכח בפירוש דעכ"פ שעה אחת חל היינו עד טרופה דאי נימא דהקדש דמים אינו חל ההקדש כלל אף שעה אחת, תו אין לחלק בסברא הנ"ל בין הקדש קדושת הגוף לקדושת דמים. דבשלמא ע"י פדיי' כיון שהקדש הי' מקדם הקדש גמור, לכן כיון שקדוש קדושת הגוף תו אינו פקע ע"י פדיי' אבל כיון דאמרינן שע"י השעבוד לא חל ההקדש כלל מאי חילוק יש בין קדושת דמים לקדושת הגוף. כן תוכן ביאור סברת אלגזי ז"ל

וא"כ כיון שדעת רש"י ז"ל כדעת הרא"ש דעכ"פ חל ההקדש עד שעת טרופה אף בהקדש קדושת דמים שפיר מיושב לדעת רש"י המשנה דחיישינן לקנוניא ע"כ צריך לדור הנאה והיינו אף שקדושת דמים אינו מפקיע מידי שעבוד מ"מ עד זמן טרופת הכתובה היינו זמן הגירושין שפיר חל ההקדש והוא רוצה להפקיע תיכף