שערי בנימין טז

גובה מן ההקדש ובאמת כוונתו על מנה של ההלוואה

עוד הקשה הנתיבות המשפט על הש"ך ז"ל קושיא עצומה האיך יאמר דר"ה דאמר ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי מיירי במנה של פקדון הלא רב הונא הוא תלמידו של רב ורב ס"ל במס' גיטין (דף י"ג ע"א) ש"מ שאמר תנו מנה לפלוני מנה סתם אין נותנין דחיישינן שמא מנה קבור קאמר שיש לו מנה קבור בקרקע ועליהם דעתו שיתנו לו וצריך שיהיו צבורים ומונחים אז נותנים. ועיי"ש בתוספות דבמנה של פקדון טפי חיישינן למנה קבור ואף דמסקינן שם הלכתא למנה קבור לא חיישינן עכ"פ רב ס"ל דחיישינן למנה קבור וא"כ מסתמא לא יחלוק ר"ה על רב שהי' רבו וא"כ האיך אמר ר"ה ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי דהיינו מנה פקדון נאמן קשה מדוע נאמן בפקדון ניחוש למנה קבור א"ו דר"ה לא מיירי במנה של פקדון. ע"כ הוא קושיות הנה"מ

אמנם אחר שחידש לן הנה"מ הסברא דבפקדון חיישינן למנה קבור נלענ"ד לתרץ דעת הש"ך ואומר אדרבא דבזה יהי' מיושב עוד יותר קושיות הרמב"ן שהקשה מדוע הקשה הגמרא הא מע"פ אינו גובה מן היורשים דוקא לרב ושמואל ולא הקשה לס"ד דר"ה מיירי ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי בדלא נקט שטרא קשה האיך יהי' נאמן לגבות מן ההקדש הלא קיי"ל דמע"פ אינו גובה מן ההקדש. אך לפי דעת הנה"מ יהי' מיושב ובדרך שדרך הש"ך ז"ל

ואומר מה שהקשה הנתיבות איך יעלה על הדעת שר"ח מיירי במנה של פקדון קשה האיך יהי' נאמן נימא דדעתו על מנה קבור דמסתמא ר"ה לא יחלוק על רב רבו זה אינו קושיא דכיון דאנן לא קיי"ל דחיישינן למנה קבור סובר ר"ה כמו דפסקינן להלכה דהלכתא דלא חיישינן למנה קבור. תדע שכן הוא והש"ך סובר כן שהרי הש"ך כתב בסימן ל"ט ס"ק מ"ט דדוחק לומר דרב הונא ס"ל שעבודא לאו דאורייתא ע"כ. וכוונתו דדוחק לומר שיפלוג על התנאים שסברו ש"ד וא"כ קשה הלא רב ס"ל בפירוש דשעבודא לאו דאורייתא וכמו שאומר מע"פ אינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות דשעבודא לאו דאורייתא וא"כ ר"ה בודאי יסבור כרב רבו דשעבודא לאו דאורייתא והאיך העלה הש"ך ז"ל דר"ה ס"ל ש"ד? א"ו דליתא כיון דתנאים הרבה סברו דשעבודא דאורייתא ולדעת הרבה פוסקים ההלכה הוא כן דשעבודא דאורייתא מסתמא גם ר"ה סובר ש"ד אף דרב רבו ס"ל של"ד א"כ ה"ה למנה קבור אף דרב ס"ל דחיישינן למנה קבור מ"מ כיון דקיי"ל דלמנה קבור לא חיישינן מסתמא גם ר"ה ס"ל כן ולא יפלוג על ההלכה

ובזה מיושב קושיות הרמב"ן כפתור ופרח כמו שהעלה הש"ך ז"ל דעל ר"ה ליכא להקשות לס"ד דמיירי דלא נקט שטרא האיך יגבה זה מן ההקדש הלא קיי"ל דמע"פ אינו גובה מן ההקדש דיש לדחות דר"ה מיירי באומר בפירוש מנה של פקדון יש לפלוני בידי ובפקדון אין חילוק בין אית לי' שטרא או לא דבין כך וכך גובה מן ההקדש וכדעת הש"ך ז"ל (אך בזה אני נוטה מדעת הש"ך ז"ל דלדעתו אמרינן דאמדינן דעתו של הש"מ דסתמא על מנה של פקדון קאמר דאם הלוואה כוונתו האיך יצוה לגזול הקדש כיון דמע"פ אינו גובה מן ההקדש. זה אינו כמו שכתבתי לעיל דאטו כ"ע דיני גמירי לידע דמע"פ אינו גובה מן ההקדש

אך אנכי אומר דמיירי שאומר בפירוש מנה של פקדון וא"כ עכ"פ אין להקשות בפשיטות כ"כ על ר"ה האיך יגבה מן הקדש דיש לדחות דר"ה מיירי שהש"מ אומר בפירוש מנה של פקדון לפלוני בידי) וא"כ לא קשה על ר"ה והא מע"פ הוא ואי דבפקדון ניחוש למנה קבור ז"א דקיי"ל להלכה דלמנה קבור לא חיישינן

אבל על רב ושמואל מקשה שפיר דהא רב ס"ל בפירוש בגיטין דחיישינן למנה קבור ועיין בפ"י שם בגיטין דדעת רב להלכה הוא כן עיי"ש וא"כ ליכא למימר על רב דש"מ דאמר תנו נותנין מיירי במנה של פקדון קשה האיך אם אמר תנו נותנין ניחוש למנה קבור ואף אם אמר תנו אין נותנים אלא א"כ צבורים ומונחים, א"ו דהא דאמר תנו נותנין מיירי דוקא במנה של הלוואה וא"כ פריך שפיר על רב הא מע"פ הוא ומע"פ אינו גובה מן היורשים ואתי שפיר הלשון הא רב ושמואל דאמרי תרווייהו ועיקר הקושיא הוא לרב דלשיטתו אזיל וכנ"ל. ודו"ק היטב כי חריף הוא

אמנם כד דייקינן בזה היטב נראה דבדברינו הנ"ל לא הועלנו רק לתרץ המשנה דערכין. הקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובע"ח וכו' אליבא דפסק הרמב"ם ז"ל דלא תקשה קושיות הש"ך ושאר פוסקים הלא אנן פסקינן יש שאלה בהקדש א"כ מדוע ניחוש לקנוניא יהי' נאמן במגו דאי בעי הי' מפקיע ע"י שאלה ולא הי' צריך לעשות קנוניא לגרש את אשתו. ע"ז שפיר תרצנו דאין זה מגו דאם רצה הי' שואל על ההקדש משום דירא הוא לשאול על הקדישו משום שיש עליו מע"פ מוקדם, ואם ישאל על ההקדש יגבה המע"פ תחלה ע"כ הוא עושה קנוניא לגרש את אשתו ותגבה היא לכן שפיר פסק הרמב"ם ז"ל דלא אמרינן אלו רצה הי' שואל על הקדישו

אמנם מה שתרצנו בזה גם קושיות הקדמונים הרמב"ן והרשב"א מה שהקשו על רב הונא דאמר ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי נאמן מטעם שאין אדם עושה קנוניא וכו' וק"ל ל"ל מטעם חזקה ת"ל דבלא"ה נאמן משום מגו דאי בעי הי' שואל על הקדישו וגם בריא נאמן מטעם זה. ותרצו ג"כ עפ"י דברינו דאין זה מגו. דירא לשאול מחמת מע"פ המוקדמת

אחרי העיון היטב נראה דאכתי לא יעלה ארוכה לקושיות הקדמונים הנ"ל בדברי אלה ובע"כ