שערי בנימין קט

ושחט אחר שחיטתו אסורה והוא מתשו' הרא"ש וכתב החוו"ד הטעם משום דקיי"ל כרבא דכ"מ דארל"ת אעל"מ והקשו הכל הלא תשו' הרא"ש סותרין כיון דאיהו ס"ל דבמצות שאפשר לבטלן ע"י שאלה לא אמרינן האי כללא דרבא ולא ראה דברי הבני חייא הנ"ל עיי"ש ולפי הנ"ל יש ליישב ואכ"מ. ובאמת כבר העליתי בתשובה וכ"כ מרן אבא ז"ל דבחדר"נ דא"א לבטל בשום אופן דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו וכו' א"כ אמרינן כרבא דאמרינן אעל"מ עיי"ש לענין מעשה אחר לענין חזקת הארענדי באופן דהדין פשוט וברור דהחליצה בטלה מטעמא דרבא דאמרינן אעל"מ

ולא אמנע מה שישבתי דברי רש"י בסוגיא שם דמצינו לומר בשינוי קונה פליגי כגון גזל עצים ועשה כלים צמר ועשה בגדים דלאביי קונה ואינו משלם אלא עצים ולרבא לא קנה ומשלם הבגדים והכלים והקשו בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' ס"ט קושיא עצומה דלשיטת רש"י משמע כאן דלרבא שינוי לא קנה דהרי רבא עצמו ס"ל בב"ק בפ' מרובה דשינוי קונה דאמר התם רבא שינוי מי איכא מ"ד דלא קנה עיי"ש שמתוך קושיא זו העלה דתלמיד טועה כ"כ ברש"י אמנם לפענ"ד י"ל דברי רש"י והמהרי"ט מדויל ידיו משתלם. דהנה המהרי"ט עצמו באותה תשובה הקשה על סברת רבא דאמר כ"מ דארל"ת אעל"מ רק באופן אם אמרינן דלא מהני יתוקן האיסור ולא יהי' עוד עברה אבל אי נימא דלא מהני לא יתוקן האיסור וכדקאי קאי אז גם רבא מודה דאי עביד מהני. והנה ידוע מה שכתבו האחרונים ז"ל דבגזלה אין מקיים את העשה של והשיב את הגזלה רק באופן שמחזיר גוף הגזלה בעין כמו דאמרינן כעין שגזל יחזיר אבל אם אינו מחזיר גוף הדבר אינו מקיים מצות של והשיב את הגזלה וא"כ גם בסברא זו יש לחלק ג"כ והיינו בשינוי החוזר לברייתו אז אמרינן אעל"מ ויתוקן האיסור שיוכל לקיים מ"ע דהשבה כיון שחוזרת לברייתו אבל בשינוי שאינו חוזר לברייתו כיון דבין כך ובין כך לא יתוקן האיסור יען כי אין חוזר לברייתו לא יוכל עוד לקיים מ"ע דהשבה וכיון דהאיסור לא יתוקן גם רבא מודה דעביד מהני וז"ב בסברא וא"כ מיושב קושיות מהרי"ט על רש"י דמה שאמר רבא בב"ק דשינוי מי איכא למ"ד דלא קנה התם מיירי בשינוי דאין חוזר לברייתו ע"כ שפיר סובר רבא דאי עביד מהני לכך שינוי קונה אבל כאן פרש"י עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים דהוי שינוי החוזר סבר רבא דשינוי לא קנה משום דאי עביד ל"מ ויתוקן האיסור ודוק באופן שגם לדברי מהרי"ט א"ש הדין שלנו דהחליצה בטלה

ומה שהביא כת"ר דברי הלח"מ בפ"ו מהל' בכורות דהרמב"ם פוסק כאביי וכן יתר האחרונים הן אמת שהלח"מ כתב כן אמנם לדידי קשה טובא דהאיך אפשר לומר דהרמב"ם פוסק כאביי הלא הוא בעצמו פוסק בהל' אישות כרב יוסף דאמר בכתובות (דפ"א ע"א) השתא דאמרי רבנן לא לזבין אי זבין לא הוי זביני' זביני ומזה כתב הסמ"ע דמוכח דרב יוסף ס"ל כרבא דאמרינן אעל"מ והוא הוסיף דגם בדרבנן אמרינן אעל"מ א"כ האיך יפסוק הרמב"ם כאביי הלא אפי' בדרבנן פוסק כר"י דאמרינן אעל"מ ומכ"ש בדאורייתא אמנם מה שכתב מעכ"ת דגם אביי מודה כאן דלא מהני ע"פ דברי הטורי אבן במס' ר"ה בסוגיא דשופר של עולה דבריו נכונים ומושכלים ויש להאריך בזה אלא שאין כאן המקום והזמן ואשאר בזה ידידו וכו'

סי' מה. ויצא יצחק לשוח אמרותיו ריח ניחוח יחדש ה' נעוריו ויחליף כח כבוד ידיד ה' וידי"נ הרב הגאון וכו' כקש"ת מו"ה יצחק הכהן פייגנבוים ממלא מקום הרב בק' ווארשא

אחד"ש כבר הבטחתי למעכ"ת קודם חג המצות העבר לעיין אחר החג בדבריו היקרים ע"ד הענין המציצה אמנם רבות מחשבות בלב איש וכו' כי נחליתי ל"ע על המחלה השוררת כעת בתוכנו והייתי שני שבועות ויותר כגבר אין איל והרופאים מנעו ממני העיון ולא יכלתי להשיב לכל שואל הדורש ממני דבר הלכה וב"ה כי הי' בעזרי לשוב לאיתני מעט זה היום תחלת מעשי להשיב לכת"ר. והנה תוכן השאלה נחלקת לשנים אם יש לבטל המציצה מכל וכל יען כי הרופאים דזמנינו אומרים כי אין סכנה גם בלא מציצה והשנית את"ל שאין לבטל המציצה מכל חלילה עכ"פ אם מותר להיות מוצץ ע"י כלי לא בפה אי צריך דוקא להיות בפה. והנה בחלוקה הראשונה אם יש ל לבטל המציצה קראתי דבריו היקרים וקורא אני עליו שפתים יושק משיב דברים נכוחים וכל הדברים לאמתה של תורה מכוונים אמנם שלא יהי' דברי כאמן יתומה אפלפל מעט בדבריו היקרים. פתח דבריו יאירו רבים חושבים כי ענין המציצה רק מטעם סכנה כמאמר ר"פ בשבת (דקל"ג) וכו' אבל באמת אינו כן דהמציצה הוא בכלל מצות מילה ואין מטעם סכנה לחוד עכ"ל. והנה מה דפשיטא לי' לכת"ר דמציצה לאו מטעם סכנה רק הוא בכלל המצוה מספקא לי' להר"ן בחידושיו להל' שבת וז"ל אפי' במציצה עצמה יש לעיין דכל שפרע הרי סיים צרכי המילה ודלמא המציצה היא רק רפואה ולא צורך מילה עכ"ל הרי דהר"ן ז"ל הוא מסופק בזה אמנם אעפ"כ צדקו דברי כת"ר ראשית דרבים מהקדמונים חולקים על הר"ן וז"ל השבולי לקט החדש דפוס ווילנא בהל' מילה סי' ח' אם מברך על המילה וחותך הערלה וכו' ופורע הערלה ומוצץ המילה בפיו להוציא את הדם ומברך אבי הבן להכניסו הרי דחשוב חיתוך ופריעה ומציצה כחדא ואח"כ היינו אחר שיסיים המצוה יברך אבי הבן וגדולה מזו מפורש בספר הכלבו בהל' מילה סי' ע"ג וז"ל עושין כל צרכי המילה בשבת כגון להיות מוצץ ופורע וכו' וסדר המילה הוא להיות כורת ופורע ומוצץ ואח"כ לתת אספלנית ורטי' ואח"כ כוס יין ומברך וכו' הרי מלשונו נראה בעליל דסדר המילה הוא להיות כורת ופורע ומוצץ ואח"כ אחרי גמר המצוה יברך