שערי בנימין קו

יען אדם נקרא ע"ש דירתו וכו' וכן ע"ש אביו פב"פ כמ"ש בשטרות ובחתימות וכן קורין אותו לס"ת במקומות רבים אבל אשה דעודה בבית אבי' קטנה או נערה אינה חותמת שום שטר ואין לה שום עסק שיכתבו בשטרות בת פלוני ומשנשאת אין נקראת ע"ש אבי' כ"א ע"ש בעלה אשת פלוני אלמנת פלוני וכיון שכן דמיא לשינה שם הלידה דכשר משום שאין אדם נקרא ע"ש לידתו אבל מה אעשה שבתשובת הרא"ם סי' ס"ו ומוהרח"ש סי' ג' לא חילק בכה"ג בין אבי האיש לאבי האשה אך מצאתי רמז וסיוע מתוך דברי מהראנ"ח ח"א סי' ע"ט דכתב לחלק בין אבי האיש לאבי האשה דאפי' מוהרי"ח דכתב דשם אביו צריך לכתוב בגט אבל שם אביה יודה לשאר פוסקים ויש לחלק בין אבי המגרש לאבי המגורשת במעט חילוק עכ"ל הנה מלבד מ"ש הג"פ בכוונת הראנ"ח במ"ש ויש לחלק בין אבי המגרש לאבי המגורשת יש לפרש גם כונה אחרת דכוונת הראנ"ח למה שצידד הנו"ב מה"ת האהע"ז סי' קי"ג דגם הוא צידד שם להקל יותר בלא כתב שם אבי המגורשת מאבי המגרש היינו כיון דבאבי האשה הגט בידה חשוב כמו מוכח מתוכו אבל כשלא נכתב שם אבי האיש אינו מוכח מתוכו וזה יש לפרש כוונת המוראנ"ח ויש לחלק בין אביו לאבי' במעט חילוק והבן. הגם דג"פ מביא זאת רק לענין אם נשאת לא תצא אבל לא לענין שתנשא לכתחלה יש לומר דוקא התם שהי' השינוי בשם אבי' ממש ולא בכינוי של הלעז שאינו יוצא משה"ק וכנ"ל אבל כאן דמקורו הוא שם הקודש וידוע דשם קניה הוא קנה יש לצרף גם קולא זו משום דהוי השינוי באבי המגורשת כן נ"ל. אמנם יען ראיתי בכל השו"ת הקדמונים ואחרונים דרכם לצרף עוד גדול אחד מגדולי הזמן לכן נתתי עיני בכבוד ידידי וריעי הגאון המפורסם מו"ה יצחק אהרן אייטינגא מלבוב אם יסכים גם הוא אז אהי' סניף גם אנכי (וכן הסכים לזה עיין שו"ת מהרי"א ח"א סי' כ"א) ויש בידי עוד ראיות לפלפל בזה הרבה אך יען כי מעכ"ת אץ לדרכו ונוגש עלי לאמר כלה מעשיך וצא לכן קצרתי במקום שאמרו להאריך וד' ישפות לו שלום כנפשו ונפש ידידו הק' אברהם בנימין קלוגר

סי' מג. ב"ה יום ב' א' דחנוכה

בימים אשר נעשו נסים לישראל ימלא ה' כל משאלותיו אשר שאל ויזכה לראות בבנין אריאל ה"ה ש"ב הרב המאוה"ג החריף ובקי מו"ה שלום צבי גאלדבוים אב"ד הרובשוב

נועם יקרתו נכון הגיעני ושמחתי כמוש"ר לשמוע משלומו החביב עלי מאוד ולזאת יסלח לי כי אחרתי זמן מה בתשובתי כי לא הייתי בקו הבריאה זה חודש ימים ועתה הנני להשיב לכת"ר על כל אשר שאל ממני. ושאלתו אודות המינקת האלמנה שהתחיל דם לקלח מגרונה ואמרו הרופאים שסכנה גדולה לה שתניק את בנה וגמלתו ובנתיים התקשרה עם אלמן אחד אשר רוצה לפרנס גם בני' היתומים רק המניעה הוא מחמת שעדיין לא עברו רק י"ח חדשים מהולדת הולד ושאל מה דינה אם יש לה היתר להנשא עכ"פ לעשרים חדשים. תשובה. מעודי אין דרכי להצטרף מינקת כי לא נעלם ממני מ"ש הגאון בעל תפארת למשה ואחריו הגאון בעל פנ"י ז"ל בק"א עיי"ש ומי יכניס ראשו בענין חמור כזה. הן אמת שדעת אאמו"ר רבינו ז"ל בחי' "חכמת שלמה" אשר נדפסו סביב הש"ע בסי' י"ג שם יצא לדון בדבר החדש שדי בזמנינו לאסור עד י"ח חודש ויען כי זה מקרוב נדפס ובודאי לא נמצא בעירו לכן אעתיק לו תוכן דבריו ז"ל דהטעם דאסרו חז"ל עד כד"ח ולכאורה מה יעשה התינוק אחר כד"ח מי יפרנסו אך קים להו לחז"ל דעד כד"ח הוא צריך לינק ולא יוכל שאת מאכלים קשים רק קלים ופן לא יתנו לו וימות אבל לאחר כד"ח יוכל להתפרנס ממאכלים אחרים ומעתה כ"ז בזמניהם דהי' יונקים כד"ח אבל בזמנינו דנשתנו הטבעים לגמרי וכל תינוק אינו יונק יותר מי"ח חדשים ע"כ די בי"ח חדשים ויש לצרף זה ההיתר היכא דיש עוד סניף להקל כגון בגרושה ולא התחילה להניק אז יש לצרף גם זה עכתוד"ק ומעתה אף גם לדבריו הקדושים אין כאן שום צירוף להיתר דכאן מיירי באלמנה וכבר התחילה להניק מלבד כ"ז דעת כמה אחרונים וכן דעת מרן אבא ז"ל בתשובותיו דאין לסמוך על דעת הרופאים בזה. והנה עיקר היסוד אשר כת"ר סומך עליו היא דברי שו"ת חכ"צ סי' ס"ד וסי' ס"ה באם הי' חלבה ארסיי לתינוק שמתירה דאינה נכנסת בגדר מינקת חברו וכת"ר כתב דאין חילוק בין אם יש סכנה להולד או לאמו וזה צדקו דבריו אך לא דמי כלל לענין דהח"צ ראשית דהמעיין שם היטב יראה לעינים דדוקא בהוחזקה בג' וולדות כמבואר שם במעשה דהביא ובצמקה ולא הניקה כלל אבל אם אירע לה צימוק דדים אחר שהתחילה להניק ולד זה אסורה להנשא והטעם כיון דבאמת הלכה כר"מ בגזרותיו וגזריגן הא אטו הא (ולקמן אי"ה אבאר הדבר) וא"כ כיון שהיא בכלל מינקת כבר היא בכלל גזרות חז"ל במינקת ולא פלוג רבנן בתקנתן ולא ישא אדם מעוברת ומינקת חברו לכן שוב אין לה היתר כלל משא"כ בהי' חלבה ארסיי ולא התחילה להניק או בצמקה דדי' דלא נכנסת כלל תחת סוג מינקת חברו והאיך נאסור אותה משום מינקת חברו אחרי דלא נקרא עלה שם מינקת כלל וזה פשוט ומבואר כן בנו"ב תנינא סי"ד וז"ל ולפ"ז גם צמקה דדי' למה תהי' מותרת והרא"ש בעצמו התיר בצמקה וצ"ל דמתחלה לא גזרו רק במינקת וזו לא מקרי מניקה א"כ גם זו שחלבה ארסיי לא מקרי מניקה עכ"ל הרי ממש כדברינו דחלבה ארסיי הוי כמו צמקו דדי' דאינה נכנסת כלל בכלל מינקת חברו לכן שפיר התירה הח"צ משא"כ בנ"ד דכבר הניקה י"ב חודש ונכנסת תחת מיניקה אין להתירה מטעם הגדת הרופאים דהרי היא בכלל גזרת חז"ל דלא ישא אדם מינקת חברו וזה הוא באמת כוונת הח"צ להמעיין שם: