שערי בנימין קד

ג"פ בג' זמנים שוות כדי להחזיקה לשוטית זה נ"ל בישוב דעת רבינו הט"ז שלא יהי' עכ"פ סתירה בדבריו מכאן למ"ש ביו"ד

אמנם גוף סברת הטו"ז אחר המחילה לא נמצא כן מי שיאמר זאת ומצינו בש"ס כמה פעמים דבג' זמנים הוי חזקה בשור המועד. לענין קטלנית דלענין מילה ועוד ולא מצינו שצריכין להיות בזמנים שוות וצ"ע וגם עיקר הטעם משום גרירה ומאי נ"מ אי בזמנים שוות או לא. שוב מצאתי בס' גור ארי' יהודה באה"ע סי' כ"א שהביא דברי הטו"ז הנ"ל וז"ל ואנכי לא ידעתי מנ"ל להט"ז להמציא זאת שיהי' בזמנים שוים וגם מן הסברא אינו נראה כן דבשלמא בנדה צריכה לחוש לאותו יום שקובעת ווסת וכו' אבל הכא הטעם משום גרירה א"כ אף אם הוחזקה להשתטית אף בזמן מן הזמנים שאינן שוות א"כ חיישינן שמא תשתטה עוד וניחוש לגרירה ושור המועד יוכיח עכ"ל ושמחתי שכוונתי לדעתו אך לא הרגיש בכל מש"ל. עכ"פ בזאת דעת הטו"ז שוה לדעת הב"י דבעינן לענין שוטה ג"פ היפוך דעת התב"ש

ובאמת אחר המחילה מכבוד התב"ש כל הראיות שהביא אינן מובנים לי כלל. הראי' הראשונה שהביא מגמ' דיבמות ד"פ בענין סימני סריס דדי בסימן אחד לא דמי להתם דבשלמא התם כיון דרוב ב"א מביאים סימנים בי"ג וזה לא הביא איתרע חזקתו ומוחזק לסריס אבל להוציא פקח מחזקתו שהי' לו בפעם אחד זה לא שמענו וצע"ג. והנה נלענ"ד להביא ראי' עצומה דלא דמי סימני סריס לסימני שוטה דאי כסברת התב"ש דשוים סימני סריס לסימני שוטה א"כ הא דאמרינן שם ביבמות ד"פ לענין סימני סריס פליגי ר"ה ור' יוחנן דר"ה סובר דצריכין להיות כולם ור' יוחנן סובר אפי' באחת מהם ולכאורה לפ"ד הת"ש ר"ה ור"י לשיטתם דפליגי בחגיגה ד"ב לענין סימני שוטה דר"ה אמר עד שיהיו כולם בב"א ור"י אמר אפי' באחת מהן א"כ תקשה שם ביבמות לר"ה מהא דתניא איזה שוטה שמאבד מה שנותנים לו דמשמע דבדבר אחד מחזקינן לי' לשוטה כמו כן יקשה כאן ביבמות מסימני סריס אסימני שוטה א"ו דל"ד כלל להדדי וה"ה גם לזה לא דמי ופשוט. ומה שהביא התב"ש ממס' ב"ב (דקנ"ה) הנה המדייק שם בש"ס נאמר משחרר עבדיו לשון רבים וכן אכיל תמרי ושדי קשייתא דמשמע דהרבה אכיל ועשה כמה פעמים סימני שטות. ומה שהביא כת"ר ראי' מריש חגיגה הנה ראי' זו מבואר בס' אור הישר בתשובת הגאון שאג"א ויש לי לפלפל בזה אך יען כי כבר האריכו הגאונים בס' אור הישר ואור ישראל ובשו"ת בית אפרים ובשו"ת בית שמואל אחרון ובס' יהושע ובשו"ת חת"ס אינו מן הראוי שיניף המקצר על המאריך בזה ועכ"פ כיון דהרבה פוסקים הב"י והט"ז וכמה גאונים אחרונים סוברים דבעינן ג"פ וגם בראיות הת"ש יש לחקור אינו פלא כ"כ על התו"ג שמחזיק ג"כ כדעה זו דצריכין ג"פ ועכ"פ בנ"ד יש ס"ס להתיר כיון דבאמת מה שזרקה אבנים ושברה את התנור אף אם נחזיק שאמת הוא כדבריו של ר' ברוך יעקב עכ"פ זה אינן סימני שטות המבוארים בגמ' רק לדעת הרמב"ם ה"ה שאר סימני שטות. ורבינו שמחה והרבה מקדמונים חלקו עליו א"כ שמא הלכה כדעת החולקים על הרמב"ם ואת"ל דהלכה כדעת הרמב"ם שמא הלכה כדעת הב"י והטו"ז דצריכין להיות ג"פ הגם שבס' אור הישר מבואר בשם הנו"ב ז"ל דאין עושין ס"ס לכתחלה להתגרש מ"מ כיון דבאמת יש בלא"ה די והותר היתרים מה שכתבנו עכ"פ לסניף בעלמא עולה הס"ס שפיר

ובעיקר הדבר מה שחשש כת"ר על עדות ה"ר ברוך יעקב מאוד תמהני לו יהא שאינו חוזר מדיבורו אין בדבריו ממש לא מבעיא לדעת הסוברים דאין ע"א נאמן כנגד החזקה בודאי פשיטא שאינו נאמן אלא אפי' לדעת הש"ך בסי' קכ"ז ביו"ד דהוא בעיא דלא אפשטא אי ע"א נאמן נגד החזקה ואזלינן לחומרא מ"מ כאן אינו נאמן להוציאו מחזקת פקח להיות פטור מכל המצות ולהיות כל קניניו הן בממון והן לגיטין ולקדושין בטלין אפי' להגיד על חבירו שהוא רשע לפוסלו לעדות אין ע"א נאמן מכש"כ בזה. אמנם קשה לי ע"ז מהא דמקשה הש"ס שם בחגיגה על ר"ה היכי דמי אי דעביד להו דרך שטות אפי' כולהו נמי לא וכו' וקשה לפי מה דקיי"ל דהיכא דאיכא רגל"ד ע"א נאמן עיין ביו"ד סי' א' ובאה"ע סי' קי"ז וא"כ דלמא מיירי דאנחנו לא ידענו אי עביד דרך שטות או לא רק דע"א מעיד דעביד דרך שטות ולכך בחדא אינו נאמן כיון דליכא רגל"ד אין ע"א נאמן להוציא אותו מחזקתו אבל בעביד דרך שטות לכולהו הוי רגל"ד ושוב נאמן ע"א לומר דעביד להו דרך שטות ולעולם בעינן דעביד דרך שטות וצע"ג לכאורה. ומצאתי קצת ישוב לזה עפ"י דברי הטורי אבן שם בחגיגה שכתב בסוף דבריו וז"ל וכ"ת א"כ דבעי איתחזק ג"פ דוקא מאי פריך אר"ה אי דעביד להו דרך שטות אפי' בחדא נמי דלמא מיירי דלא עביד לכל אחד מהני ג"פ אלא בפעם אחד ולא אתחזק עד דעביד לכולהו בב"א דג"פ הוי חזקה כרשב"ג ולק"מ דהכי פריך מאי דוחקא דר"ה דמוקי לברייתא דמיירי בדלא עביד כל אחד מהם אלא בפ"א ומשו"ה בעי שלשתן בב"א להתחזק לוקמא לברייתא דאו או קתני ומיירי בדעביד לכל אחד ואחד ג"פ דאפי' באחד מהם אתחזק עכ"ל וא"כ גם קושייתו לק"מ דעכ"פ קשה מי דחקו לאוקמא בע"א ובעביד כולהו לוקמי בב' עדים ובחד מנייהו וא"ש. א"כ באמת אין בעדות של ה"ר ברוך יעקב ממש להוציא אדם מחזקת פקח כ"א בראי' גמורה ע"פ ב' עדים וגם בקלא דעלמא לא מועיל בענין זה. ומה שמסתפק לדעת הסוברים דבעינן ג"פ אם בעינן בג"י דוקא או אפי' ביום אחד הנה לכאורה לפי מה דמדמה הש"ס במס' חגיגה סימני שוטה לשור המועד א"כ אנן בעינן בשור המועד שנגח ג"פ בג' זמנים וכו' הנה דבריו נכונים