שערי בנימין קא

בידים כיון דע"י הגירושין חלו קידושי הראשון מ"מ לק"מ קושייתו. הסכת ושמע דהנה הר"ן שם הביא דעת הרשב"א שחולק על הירושלמי והביא ראיה מדאמרינן בגמ' דידן לא בא אחר וקידשה וחזרה בה מהו ר' יוחנן אמר חוזרת דאתי דיבור ומבטל דיבור וא"כ מכש"כ בשפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר בוודאי אין לך חזרה גדולה מזו וא"כ אף כשמת או גירשה בוודאי לא חלו קידושי הראשון ומדחה הר"ן ראייתו ותוכן דבריו דע"י שקבלה קידושין בתוך למ"ד מאחר אין ראיה שחוזרת מקידושי הראשון רק דעתה בעת שיהי' פקע קידושי ראשון כגון אם ימות או יגרשה יהי' חלו קידושי הראשון אבל אם חוזרת באמת בוודאי לא חל קידושי הראשון כלל עיי"ש ועיין במראה הפנים ובס' שירי קרבן אשר סביב הירושלמי העלו ג"כ כן עיי"ש ומעתה כ"ז א"ש שם אבל כאן באונס כיון דאמרינן בכתובות (ד"מ ע"א) דאי אמרה לא בעינא ליתא לעשה כלל ומעתה ממ"נ האיך מיירי כאן באונס אי מיירי שהאשה רצונה להיות לו לאשה ולקיים העשה גם אחרי הגירושין א"כ חזרה מקידושי הראשון ולא חלו קידושי הראשון אף לאחר שגירשה ולא הוי בטלו ואי מיירי שרצונה לאחר הגירושין שיחולו קידושי הראשון ולא חזרה א"כ אמרה לא בעינא וליתא לעשה כלל וגם זה בוודאי לאו איהו קא מבטל רק היא קמבטלה כמו שאמר שם בש"ס אי שאיתיה שליח לאו איהו קא מבטל לה רק איהי וכו' ודוק היטב כי זה עצה נחמדה ולק"מ קושית תלמידו

אלא אי קשיא לי הא קשיא לי מאי מקשה הגמ' אי קטלה קלב"מ הא יכול להיות דמיירי שקטלה ע"י שליח ואי דקלב"מ ע"ז אמרינן אשל"ע ואין חייב המשלח ואעפי"כ לענין ביטול העשה הוה כמבטלו איהו בידים כי היכי דהשליח לאו בר חיובא אמרינן ישל"ע ושליחו של אדם כמותו

וכמו בטביחה ומכירה דיש שליח לד"ע אעפי"כ כתוב בטור חו"מ סימן ש"נ דבשולח שליח לטבוח בשבת דחייב המשלח אעפ"י דלענין שבת אשלד"ע מ"מ לענין טביחה השליח לאו בר חיובא ויש שלד"ע וה"ה כאן וצע"ג

סי' מא. ב"ה יום א' ג' אלול תרל"ד לפ"ק בראדי

המודד בשעלו מים יכתבהו ויחתמהו לחיים ה"ה כבוד ידיד ה' וידיד נפשי עוז הרב הגאון המפורסם בתורה וביראה ובחסידות חריף ובקי סועה"ר כקש"ת מו"ה יעקב אביגדור מו"צ דקהלתינו

דבריו הנעימים מגילה עפה כתובה פנים ואחור לנכון הגיעני ובהביטי במו האח חמותי ראיתי אור דברים יקרים וישרים וכל דבריו להלכה מכוונים ואל יחר בעיני כת"ר על איחור תשובתי עד כה יען כי הייתי מוכרח להשיב למדינת אונגרן לעיר דעברעצין שאלה נחוצה למאוד אשר כבר הייתי עוסק בה כמה מים וכעת תחלת מעשי להשיב לכת"ר והנני מסכים עם מעכת"ר להתיר הגירושין להאשה העלובה הזאת ועונה אני אמן בכל כחי אך למען שלא יהא אמן יתומה אכתוב הנלענ"ד ואשתעשע בדבריו היקרים עד לאחת וזה החלי בעזר צורי וגואלי

ע"ד השאלה אודות האשה בת הרבני המופלג מו"ה אביש מרדכי אשר היא ובעלה הולכים אצלי מידי יום יום ומבקשים להתירם מכבלי העגון ושניהם רוצים בגרושין וכו' והב"ד אינם רוצים לסדר להם גט והטעם כי האשה הנ"ל אומרים עלי' שהיא משוגעת וחקרתי ודרשתי ע"י כמה אנשים ואמרו כי לא ראו ממנה דברים שהם של שטות מסימני שוטה המבוארים בש"ע או שאר עניני שטות ושגעון וגם דברתי עמה ושאלתי אותה כמה דברים והשיבה כהוגן וצויתי להנשים בביתי לדבר עמה ביותר ואמרו שהשיבה על הכל כאשה חכמה רק שהיא עושית תנועות משונות מאוד בעת שמדברת ומכח זה הרואים אומרים עלי' משוגעת וכו' ושאלתי אותה על זה ואמרה כי בילדותה היתה חולה על כל גופה וכשנתרפאה נשאר לה ענין זה והיא מוכרחת לעשות תנועות בגופה כשמתחילה לדבר והדיבור הוא ג"כ קצת בכבידות וגם אמר עלי' דודה ר' ברוך יעקב זה ב' שנים שהיא משוגעת שזרקה אבנים בבית ושברה את התנור וכעת שאלתי אותו על זה וחזר מדבריו ואמר שאז אמר כן שלא רצה שתתגרש אולי יתרצו לדור יחדיו ועתה הוא חוזר מדבריו וגם חקרתי אותה ע"ז ואמרה שעשתה אז כן מחמת כעסה על בני משפחתה שאין מרחמין עלי' וכו'

תשובה. ראש דבריו אמת מ"ש כת"ר וז"ל דאפי' אם נאמר דיש בזה חשש חסרון דעת ושטות מ"מ לענין גרושי אשה מבואר בש"ע סי' קי"ט דאשה מתגרשת אעפ"י שאינה בת דעת כיון דיכול לגרשה בלי דעתה רק אם אינה יודעת לשמור את גיטה ואת עצמה דאם א"י לשמור את גיטה מדאורייתא אינה מתגרשת ואם א"י לשמור א"ע אינה מתגרשת מתקחז"ל שלא ינהגו בה מנהג הפקר עכ"ל. דבריו אלה כנים ומצאתי לו סיוע רב גדול ומובהק בדור שלפנינו הוא הגאון מו"ה ברוך ז"ל אבד"ק לייפניק שכתב בספרו שו"ת עטרת חכמים חאהע"ז סי' י"ג ע"ד המעשה באשה שהיתה הולכת תמיד בבגדים צואים והחזיקו אותה למשוגעת ורצתה לקבל ג"פ מבעלה וכתב וז"ל אמנם לבי אומר לי שבלא"ה בדין אשה שנשתטית אין לתלות בין המחלוקת שבין הרמב"ם וכו' שלקבלת גט א"צ דעתה ואין המניעה בגרושין רק מטעמים הנאמרים ביבמות (דקי"ג ע"ב) מדאורייתא כי אינה יודעת לשמור את גיטה ומדרבנן כי אינה יודעת לשמור א"ע העיקר תלוי במה שנראה ממנה בזה אם יודעת לשמור גיטה ועצמה יכולה להתגרש אף לכתחלה ואם אינה יודעת לשמור גיטה אף שאין נראין בה מסימני שטות וכו' אסור לגרשה הרי יש תנא גדול דמסייע לו אף שהט"ז באהע"ז סי' קי"ט מחמיר וכתב וז"ל ואין אנו בקיאין כ"כ לדעת שימור לגיטה מ"מ כבר כתב הגאון הנ"ל דדעת הטו"ז יחידאי הוא בזה ובתשובת מהרש"ל נראה להיפוך וכן נראה