שלמי ירוחם סא

מניין, וז"ל ונראה דאתיא אפילו כבית הלל, וקא סבר האי תנא דיליף מדם זבחיך ישפך משום דמחטאת לא ילפינן, משום דב' מתנות שהן ד' דשארי קרבנות ילפינן בפרק איזהו מקומן דף נ"ג מדכתיב סביב, והוה אמינא שתים עשאן הכתוב כמתנה אחת ולא כיפר, א"כ גם הרמב"ם אעפ"י דס"ל כבית הלל בחטאת, אפי"ה בעי קרא בשאר קרבנות דאם נתן במתנה אחת כיפר משום דמחטאת לא יליף והשתא בהאי גוונא אפשר לתרץ פשוט במאי דפסק כשמואל דס"ל דנותן כמין גם, ולא כרב דס"ל ד' זריקות נפסקות, משום דאזיל לשיטתו דכל האי דינא דאם נתן במתנה אחת כיפר יליף ליה מודם זבחיך ישפך כדס"ל האי ברייתא דאי אפשר למילף שאר קרבנות דכתיב בהו סביב מחטאת דלא כתיב בה סביב, דהוה אמינא כיון דכתיב סביב אם נותן רק מתנה אחת הוה כמו חצי זריקה, א"כ במה דברים אמורים לשמואל דס"ל כת"ק דדייק לישנא דסביב, אבל לרב דס"ל כר' ישמעאל דלא דייק לישנא דסביב לגמרי להאי דינא אלא אדרבה דריש סביב סביב מחטאת המלואים מה התם פיסוק וד' מתנות אף כאן פיסוק וד' מתנות, דלדידיה אפשר שפיר למילף מחטאת וליכא למיפרך מידי דבחטאת לא כתיב סביב משא"כ שאר קרבנות, דהא לרב גם בשאר קרבנות לא דייקי לישנא דסביב ובעי ד' זריקות נפסקות ודומה ממש לחטאת, זאת אומרת דהך ברייתא לא אתיא אליביה, והרמב"ם כיון דס"ל כהך ברייתא בעל כרחך למיסבר כשמואל, נמצא דלא קשיא אמאי ס"ל כשמואל ולא כרב משום דס"ל כסתמא דברייתא אף כי לא אתיא אליבא דרב ודו"ק ויש לחקור בעצם הדין שברוב הקרבנות שתים שהן ארבע, אם החיוב הוה ארבע זריקות רק שצריך לקיים את הארבע זריקות ע"י שתי פעולות כמין גם, דלשתי רוחות של הזויות זורק בבת אחת את השתי זריקות לכל קרן הקבוע מדין התורה, והפירוש שהן ארבע אזלא על הזריקות, או דילמא ליכא לגמרי דינא דארבע זריקות כי אם בעי רק שתי זריקות וזהו פירושו שתי מתנות שתי זריקות ומאי דמסיק שהן ארבע אזלא על ד' רוחות המזבח כלומר השתי זריקות מחויבות להיות בפעולה כזו שיהיו נזרקות על ד' קרנות המזבח אולם לא בעי רק שתי זריקות ותו לא. אכן נפ"מ גדולה לדינא בין הני שתי הסברות, דלדידן דסברינן כשמואל דנותן כמין גם, אם נתפוס סברא הראשונה דבעינן באמת ד' זריקות רק דסגי ע"י שתי פעולות, אם יעשה הכהן הזורק ד' זריקות נפסקות כמו דסובר רב נותן וחוזר ונותן יהי' הקרבן כשר ושפיר עביד אף אליבא דשמואל, כיון דהא בעינן באמת ד' זריקות אלא ע"י שתי פעולות והוא עשה ע"י ארבע פעולות אבל הא לא הוסיף בזריקות, ואפילו לר' יהושע דס"ל במס' זבחים דף פ' ע"א מתן ארבע במתנה אחת ינתנו במתנה אחת כדי שלא לעבור בבל תוסיף. אולם בנ"ד ליכא בל תוסיף דהא לא הוסיף בזריקות, אבל אם נסבור כסברא השניה דאליבא דשמואל ליכא לגמרי האי דינא של ד' זריקות כי אם בעינן רק שתי זריקות, לפי"ז אם עשה הכהן ד' זריקות נפסקות הרי הוסיף במנין הזריקות דבכהאי גוונא אפשר דעובר בבל תוסיף עוד איכא נפ"מ מהא דאשכחן במתניתין כל הניתנין על המזבח החיצון שנתן במתנה אחת כיפר, איך כוונת התנא אם זרק זריקה אחת רק מצד אחת של הזויות ותו לא, או כוונתו זריקה אחת בקרן הזויות משני הצדדים שפיר דמי, אבל אם זרק רק מצד אחד הוה חצי זריקה ולא מהני מידי, דהא בחקירה דילן תליא מילתא, אם נאמר דהדין הוא לכתחילה ד' זריקות רק ע"י שתי פעולות ודאי דשפיר דמי אם זרק מצד אחד, כמו לרב שסובר ד' זריקות נפסקות אם עשה זריקה אחת מארבע דכשר, דהא מחלוקתן רק באופן הפעולה אם ע"י שתי פעולות או שפיר דמי ד' פעולות נפסקות אבל לא במנין הזריקות, אבל לסברא השניה דבעינן רק שתי זריקות גדולות שתתפוס שתי הזויות, א"כ אם זרק רק מצד אחד הרי אינה אלא חצי זריקה אליבא דשמואל והנה מרש"י דמפרש התם מתנה אחת זריקה אחת, משום מאי מפרש לן אטו לא ידעינן דמתנה היא זריקה, בעל כרחך דמרמז לן זריקה כלומר אחת מד' הזריקות שזרק רק מצד אחד, גם מלישנא דהרמב"ם פרק ב' מפסוהמ"ק הלכה א' משמע הכי, דכתב כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון אם נתן מתנה אחת בלבד כיפר וכו' ושאר הארבע מתנות למצוה וכו' עי"ש, הרי קרי לה השאר ארבע מתנות חזינן בהדיא כוונתו מתנה אחת זוהי זריקה מצד אחד אחת מארבע זריקות. ועוד יש להוכיח מהא דאיתא במס' פסחים דף מ"ז ע"ב תוד"ה שה ולא בכור, וז"ל וא"ת אמאי איצטריך קרא שאין תמיד בא מבכור ומעשר תיפוק ליה שאין מתנותיהם שוות, וי"ל דהא אמר זבחים ל"ו ע"ב כל הניתנין במתן ד' שנתנוה במתנה אחת כיפר עכ"ל, לפי"ז אם נאמר