שלמי ירוחם קסא

דברים נכונים והיא באמת מציאה מה שמצא בדברי הירושלמי דלא דריש כהבבלי מוהניחם שם. והנני בזה ידידו המבקש סליחתו על שאחרתי כ"כ בתשובתי והנני מכבדו ומוקירו מברכו שיזכה לגמור ספרו החדש על סדר קדשים אשר יהי' לתועלת לבני הישיבות. איסר זלמן מלצר מהגאון האמתי בעל ה"חזון איש" שליט"א. ידי"נ הגאון מוהר"ר ירוחם שליט"א ורהפטיג יקרתם הגיעני, ואם כי הקשה עלי לבוא בכל דבריהם היקרים בכל זאת הריני מתאמץ למלא רצונם בידעי שדברי תורה חביבים עליהם ביותר וכבר אמרו אשריכם תלמידי חכמים כו' מה אהבתי וגו'. והנה מה שכתבו בדברי התוס' מנחות ט' א' שאין כוונתם שבאמת אין שחיטה צריכה פנים רק שאי אפשר לקבל אם ישחוט בחוץ, רק כוונתם שאי אפשר ללמוד בלילה בחוץ משחיטה בחוץ, דשחיטה עבודה חשובה טפי ששרש הקבלה תלוי' בשחיטה, שהשחיטה היא היצירה לזינוק הדם שהדם הוא עיקר הקרבן, ואם אין שחיטה אין דם ואם אין דם אין קבלה ואין הולכה ואין זריקה, והליכך השחיטה עבודה חשובה ביותר, אלו תוכן דברי כתר"ה שליט"א והם דברים אמיתים, דאיך יתכן לומר דמקרא מלא שדבר הכתוב ושחטו אותו פתח אהל מועד אינה מצוה ואינה הלכה אלא עצה טובה קמ"ל שאם לא כן לא יכול לקבל? ועוד שבאמת יכול להכניסה אח"כ בפנים ולקבל כדמשמע זבחים כ"ו א' ועוד דבשחיטה בעינן כולה בפנים ואפי' אם רגלה בחוץ פסולה, אבל בקבלה לא איכפת לי אם רגלה בחוץ לדעת הר"מ, ומיהו מדברי רש"י ותוס' זבחים שם נראה דלכתחילה בעינן גם בקבלה כולה בפנים ודיעבד גם השחיטה אינו מעכב, ואמנם מה שהביא כתר"ה שיחי' שהקשו דבצוארה בפנים יהא סגי לא יתכן אי אימורין שיצאו לפני זריקת דמים פסולין דהא איכא חלב אבראי. ויש מקום לומר שאין דברי תו' בשחט בחוץ ממש, דאיסור שחוטי חוץ אינו משום שפסל את הקרבן שהרי שחט בגגו של היכל פסול ומ"מ אינו חייב משום שחוטי חוץ זבחים ק"ז ב' וקרוב הדבר לומר שאם שחט בלשכות הפתוחות לקודש ג"כ אינו חייב משום שחוטי חוץ דלא גרע מגג היכל כיון דאוכלין שם ק"ק כדאמר זבחים נ"ו א', אלא באמת כונת תו' למה פסול בגג היכל ולשכות, ובזה אין ראוי להקשות משחוטי חוץ. וביתר הדברים עדיין לא עלתה בידו לעי' ואין רצוני להאריך בשיעור שהי' ולכן אסתפק בדברים מעטים והנני חותם ברכה הדוש"ת באהבה וכבוד אי"ש (בעל החזון איש) יום ה' מנ"א ת"ש בני ברק.