שלמי נדרים לח

דהיה אסור לר"מ דמוקמינן מתניתין כוותיה דהיינו אומרים דה"ק קרבן יהא לפיכך לא אוכל לך דומיא דלקרבן לא אוכל לך דאסור אליבא דר"מ וצ"ע עכ"ל אמנם כבר עמד הרשב"א ע"ז בפ"ק וז"ל וא"ת א"כ קרבן לא אוכל לך לר"מ נימא נמי דהכי קאמר קרבן יהא לפיכך לא אוכל לך ואנן איפכא תנן בפ' ואלו מותרין קרבן לא אוכל לך מותר ואוקמינן ההיא כולה מתניתין כר"מ יש לומר דכל שאמר באות השמוש כגון לקרבן כו' יש במשמע דלקרבן יהא כו' דאי בחיי קרבן יאמר קרבן כעין שבועה כמו שבועה שלא אוכל לך למה לי לקרבן בשמוש למ"ד והלכך נפרש דבריו שכך אמר לקרבן יהא כדי שלא נוציא לבטלה דבריו אבל באומר קרבן לא אוכל לך יש לומר במצות קרבן לא אוכל לך כו' וכסבור שהאומר במצות קרבן שהוא אסור כמוציא שבועה מפיו ואינו כן אלא מותר עכ"ל וחדוש קצת שהמשל"מ לא הביאו:

ע"ב גמ' הא דאמר ישיבת סוכה עלי הא דאמר שלא אשב בסוכה הקשה הרשב"א בחדושיו וז"ל וא"ת ליתי עשה דסוכה ולדחי ל"ת דלא יחל דברו ויש לומר דנדרים עשה ול"ת הם. עשה דככל היוצא מפיו יעשה ול"ת דלא יחל דברו ע"כ וכמו כן כתב הרב בעל החנוך בפ' יתרו ובס' פרשת דרכים בדרך מצותיך הקשה עליו דהא אמרינן ביבמות (דף ה:

) דאתי עשה דמצורע וגלח את כל שערו את ראשו וכו' ודחי עשה ול"ת דנזיר (אם הוא נזיר ומצורע) הואיל ועשה ול"ת דנזיר קילי משום דאיתי' בשאלה שיכול לילך לחכם לשאול ולהתיר לו נדר נזרו א"כ ה"נ יבוא עשה דסוכה וידחה עשה ול"ת דנדר הואיל דקיל דאיתי' בשאלה ובס' שעה"מ הל' נדרים פ"ג כתב דאפשר לתרץ דברי הרשב"א והחנוך דשאני עשה דמצורע משום דגדול השלום (ע' תוס' שם ביבמות ובב"מ דף ל' ד"ה הא אין עשה כו') אבל עשה דעלמא לא דחי עשה ול"ת אפילו אם איתנייהו בשאלה אבל אכתי קשה דמה יענו למאן דס"ל במ"ק (דף ז:

) דמצורע מותר בתשה"מ בימי חלוטו וא"כ גם עשה דמצורע לא אלים כ"כ ואפ"ה דחי לעשה ול"ת דנזיר אלמא דטעמא. הוי משום דעשה ול"ת דנזיר קילי דאיתי' בשאלה א"כ אכתי תיקשי להך מ"ד ממתני' דקונם סוכה שאני עושה כו' אמאי לא דחי מצות סוכה להנדר ע"ש שכתב עוד דנ"ל דהקושיא מעיקרא ליתא דהא ילפינן מקרא דכתיב כי ידור נדר לה' דגזרת הכתוב הוא דאפילו יש בנדרו ביטול מצות ה' לא יחל דברו:

וא"כ מה מקום להקשות עוד דליתי עשה דסוכה ולדחי ל"ת דלא יחל דברו מאחר דגזה"כ הוא מדכתיב לה' ולפחות איכא למידרשי' לנדר דסליק מיניה (א"ה ע' בפי' הרא"ש לעיל דף יג. בד"ה אמר קרא כו'). שוב כתב ליישב דברי הרשב"א והחינוך דהכי קא קשיא להו דל"ל דגזה"כ הוא דא"כ אדילפינן מכלאים בציצית לקולא דאתי עשה ודחי ל"ת נילף מנדרים לחומרא דלא אתי עשה דסוכה ודחי ל"ת דנדר ואהא תירצו שפיר דמהכא ליכא למילף בעלמא משום דנדרים עשה ול"ת הוא וא"כ א"ש גם מה שהקשה בס' פרשת דרכים מההיא דאמרינן אתי עשה דמצורע ודחי עשה ול"ת דנזיר הואיל דקילי דאיתי' בשאלה. דהכא שאני בנדרים דגזה"כ הוא בנדרים הגם דאיתי' בשאלה אפ"ה חיילי כדנפקא לן מקרא דלה'. וגם אין להקשות היכי אתי עשה דמצורע ודחי עשה ול"ת דנזיר משום דקילי דאיתי' בשאלה ניליף מנדרים דהתם ג"כ לא מסברה הוא דאמרינן הכי אלא מקרא דנפקא לן מראשו וגזה"כ הוא העתקתי תוכן דבריו הנעימים כי הם קילורין לעינים וראיתי בס' עצי לבונה על יו"ד בסי' רט"ו הביא בשם ס' שמלת בנימין שתי' קושית הראשונים הנ"ל וז"ל לכאורה לא קשיא כלל דהא קיי"ל דהיכי דאפשר לקיים שניהם אין עשה דוחה ל"ת וה"נ אפשר שיקיים שניהם שישאל על נדרו ויקיים המצוה וצ"ל בנדרים שא"א לשאול עליהם כגון הנודר ע"ד רבים ואף דהוא לדבר מצוה מ"מ הרשב"א ס"ל דאף לדבר מצוה אין לו התרה אלא כי ההוא מקרי דרדקי בגיטין (דף לו) שהוא לדבר מצוה הנוגע לרבים. אבל לשאר דבר מצוה אין לו התרה והקשו שפיר בזה דמ"מ ליתי העשה ולדחי הל"ת וע"ז תירצו שפיר דהוי עשה ול"ת ואי כקושית המש"ל דהא אפשר בשאלה דא"כ פשיטא דלא קשה דהא מצי לקיים שניהם ואי דלא אפשר בשאלה כמו בעל דעת רבים א"כ אין עשה דוחה ל"ת ועשה וממ"נ אתי שפיר ולא דמי לההיא דמצורע דאף דאפשר בשאלה מ"מ לא הוי מצי לקיים שניהם דאינו רוצה להתיר נדרו ויאבד כל מה שסיגף עצמו עד זמן ההוא ומ"מ דחי העשה לל"ת ועשה כיון דאם ירצה יהיה אפשר בשאלה עכ"ל ונראה כי דברי הרב הנ"ל לא אמרן אלא לחדד בהן את התלמידים כי אין יסוד ושורש לתחלת ההנחה שהניח דזה מקרי אפשר לקיים שניהם במה שישאל על נדרו דאם ישאל על נדרו ויעקור החכם את נדרו למפרע הלא אין כאן נדר ואיך שייך לומר דיקיים את שניהם מצות סוכה וגם מוצא שפתיו בהנדר ובודאי הא דאמרינן דנדרים חלין ע"ד מצוה הוא באופן דאין לפניו חכם מובהק דמצי להתיר לו נדרו ביחיד או ג' הדיוטות דמסברי להו וסברי וכמו דאמרינן בעלמא מי יימר דמזדקקי ליה תלתא והתורה גילתה לנו בהפסוק דכי ידור נדר לה' שהנדרים חלין ע"ד מצוה לבטלן בשוא"ת כיון דאסר רק החפץ עליו ולא עצמו על החפץ הנדר מעכב עליו לבטל את המצוה עד שימצא מי שיזדקק לו להתיר את נדרו ובודאי מחוייב הוא להשתדל בזה לילך לחכם או לג' הדיוטות שיתירו לו נדרו בכדי שלא לבטל המצוה וכ"ז שאינו מוצא כנ"ל הנדר מעכב עליו ובע"כ הוא בטל מן המצוה מגזה"כ דכי ידור נדר לה' אפילו יש בזה ביטול מצות ד' לא יחל דברו וע' במרדכי פ' שבועות שתים בתרא הביאו הרמ"א בסי' רט"ו בהג"ה:

ובס' הפלאות נדרים כתב ליישב קו' הרשב"א והחנוך ויצא לידון בדבר החדש דהא דעשה דוחה עשה ול"ת שאינו שוה בכל היינו דוקא אם העשה הדוחית היא שוה בכל. כההיא עשה דמצורע שדוחה עשה ול"ת דנזיר הואיל דאיתנייהו בשאלה והמה קלים והעשה דמצורע היא שוה בכל דשייך באנשים ונשים ולהכי אלימא העשה דמצורע הדוחית דהיא שוה בכל לדחות העשה ול"ת דנזיר דקילי הואיל ואיתי' בשאלה אבל הכא במתניתין דנדרים דקחשיב סוכה שאני עושה לולב שאני נוטל תפילין שאני מניח דכל הני מ"ע המה נוהגות רק באנשים ולא בנשים דמ"ע שהז"ג הם ונשים פטורות מהן ולהכי לא מצו לדחות העשה והל"ת דנדרים אע"ג דאיתנייהו בשאלה וקילי מ"מ הא העשה ג"כ יש בהן צד קל דסוכה ולולב ותפילין אינם נוהגין בנשים וה"ל מ"ע שאינו שוה בכל ובכה"ג לא אשכחן דידחה מ"ע שאינו שוה בכל למ"ע ול"ת דאיתי' בשאלה דהא בתרווייהו אית בהו צד קל ולפ"ז בדוקא נקיט מתני' הנך תלת מ"ע סוכה לולב תפילין אבל עמד לנגדו הא דהביאו התוס' בשבועות (דף כד.) ד"ה הן בשם הירושלמי וז"ל שבועה שלא אוכל מצה ואכל מצה בליל פסח חייב דהואיל והוא בכולל מצה של כל השנה וא"כ אכתי קשה נהי דשבועה חל בכולל מ"מ ליתי עשה דמצה ולדחי השבועה אף דהוי עשה ול"ת הואיל דאיתנייהו בשאלה ועשה דמצה הא הוי עשה השוה בכל דגם נשים חייבות באכילת מצה ע"ש ולדידי אי משום הא לא אירי' דשאני שבועה דחמירה משום דכתיב בה לא ינקה וכדאמרינן לקמן (דף יח) ומאי חומרא דשבועה מנדר [דנזירות ע"ש דבנזירות קאי] כו' משום דכתיב בה בשבועה לא ינקה וע"ש בריטב"א שם שכ' ואע"ג דלא ינקה לא כתיב אלא בשבועת שוא אפ"ה בשם שבועה כתיב לא ינקה וגם בשבועה פליגי ב"ש וב"ה אם יש שאלה בשבועה ואע"ג דקיי"ל כב"ה דיש שאלה בשבועה ג"כ ע"ל בר"ן (דף כב:

) ד"ה אמר רב אסי עכ"פ בשבועה איכא למימר דבזה שבועה חמורה מכל שארי עשה ול"ת שבתורה משום דחמירי דכתיב בה לא ינקה וע' שבועות (דף לט.) חמורות כריתות כו' ולא תשא עמהן ואולי זהו דוקא בנשבע בשם וע' בר"ן ריש מכילתין אמנם בלא זה יש ליישב הך דירושלמי גבי מצה כי מצאתי בס' באר יצחק שחבר פאר דורינו הגאון האמיתי וכו' קש"ת מוהר"ר יצחק אלחנן שליט"א שגם