שלמי תודה (שו"ע) תנא

אחר הקרוב דהוי רוב לגבי קרוב כמיעוט לגבי רוב והכא חיישינן לרובא משום דשיל"מ כי היכי דחיישינן בעלמא למיעוטא יע"ש ולפמ"ש השע"ה א"ש והפר"ח הסכים דיש לאסור כל ספק מוקצה ונולד ואף שהוא מדרבנן וכסברת הה"מ וכתב וכ"ת והלא ע"כ צריכין אנו לחילוק שכתב הרשב"א דאל"כ מאי ק"ל לר"י ולר"י דספיקא דרבנן ולקולא ותקשה במאי דקי"ל דספק מוכן אסור אלא ע"כ דשאני התם דקרוב ליגע בשל תורה ליתא דמעיקרא הוה מצינן לומר דמוקצה דאורייתא וכדהוה ס"ל לרבה מעיקרא ולהכי ק"ל לדברי ר"י ור"י דספק ביצה אמאי אסורה וכו' יע"ש וק"ל דא"כ מאי פריך לר"י ולר"י נימא דהבריית' מיירי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים ולהכי ספיקה אסורה משום מוקצה דהוי דאוריתא ומתניתין שאני דל"מ לאוקומה כן וכמ"ש בגמ' שם אבל בברייתא מצינן לאוקומה הכי לכך נ"ל כמ"ש הלח"מ דאה"נ לפי הס"ד אמרי' כן אבל לפי המסקנא דמסיק ר"א כל דבר שיל"מ לא בטיל וה"ה בספיקו דאסיר א"כ אמרינן דספק מוכן אסור מהאי טעמא הוא ובכל ספק מוכן אסור יע"ש ושו"ר למהרש"א שכתב משם ת"י הא דלא פריך לר"נ דאמר משום מוקצה דמוקצה חמירא והוי כעין דאורייתא כספק מוכן דאסור לקמן יע"ש הרי מבואר כמ"ש הפר"ח ולכאורא קשה על הת"י מה שהקשינו להפר"ח וכן הקשה מהר"ם שיף ומו"ה מש"כ זצ"ל יע"ש וצ"ל דקים ליה להגמ' דהברייתא קאי אמתניתין אפלוגתא דב"ש וב"ה ובמאי דמיירי מתניתין מיירי הברייתא ולכך פריך הגמ' שפיר לר"י ולר"י ודוחק והנה אם נאמר כמ"ש מהרמ"ש שם דהא דלא פריך לר"נ משום דכבר איתותב יע"ש א"ש הכל הא דלא הוק"ל אספק מוכן משום די"ל דשאני התם דקרוב ליגע בשל תורה כגון ספק נצוד ולר"נ לא פריך משים דכבר איתותב ולרבה לא פריך משים דקרוב ליגע בשל תורה וכמ"ש הפר"ח או דמיירי ביו"ט שלאחר השבת וכמ"ש מהרש"א אבל לר"י ולר"י פריך שפיר ילפי מה שמסיק ר"א דבר שיל"מ אפי' בדרבנן ל"ב אז אמרי' בכל ספק מוקצה ונולד אסור משום דשיל"מ וכמ"ש הה"מ והלח"מ יע"ש

שם ואם מצא המצודות מקולקלות וכו' כתב הה"מ בפ"ב דדין זה לא נזכר בדברי רבינו וגם לא נזכר בהלכות לפי שדבר הכרחי הוא ופשוט ולא הזכירו בגמרא אלא בגררא דאם אין ידוע שהוא אסור ע"כ ולכאורא תימא דהא פליגי בזה ת"ק ורשב"א דבספק מוכן ל"פ וכמ"ש ת"ק אבל לא מן הרשתות ולא הוצרך שמואל למיפסק הלכתא אלא במצאן מקולקלות דבספק מוכן כ"ע מודו דאסור וכמו שנראה מדברי רש"י שם וכמ"ש מהרש"א שם יע"ש וכבר נתעורר בזה מהרש"ל ל ביש"ש וכתב דת"ק לא אסר אלא כשמצא נצוד ברשתות ואפשר שנפרסו היום אבל אם ידוע שנפרסו מאתמול אמרינן מסתמא מיד אחר פריסתן בא הנצוד ופליג עליה רשב"א דבעינן שיהיו מקולקלו' מעי"ט וזהו שחידש באיכא דמתני הכי הלכה קבוע לאסור כל ספק מוכן אפי' בדבר שחזקתו שהוא מוכן יעי' שם וחבירי וידי"ן החו"ש ח"ק כמה"ר ר' שמואל מאני נר"ו הקשה אלי דמה חידש באיכא דמתני אברייתא דת"ק ורשב"א יותר ממה שקאי על מתניתין ואמר אין הלכה כר"ג וכמו שהקשה שם רש"ל יע"ש ותירצתי לו דללישנא קמא לא קאמר שמואל אלא אין הלכה כר"ג ולא אמר הלכה כת"ק ומשו"ה אפ' לומר דכלפי מה שמתיר ר"ג אפי' בספק אם נפרסו דהא עכו"ם שהביא דגים לר"ג קאמר והתם לא ידע אם נפרסו מאתמול ואפי"ה מתיר ולזה קאמ' שמואל דאין הלכה כר"ג דמתיר אפי' בספק אבל במה שאסר ת"ק אפי' במצודות שעשאן מעי"ט לא פסיק כוותיה וחידש בדאיכא דמתני הכי לאסור כל ספק מוכן אפי' בדבר שחזקתו מוכן אלא דק"ל שמואל גופיה אמאי לא קבע דבריו אמתני' ולימא קא כת"ק ואפ' לענ"ד לומ' ע"פ מ"ש בירושלמי והביאו ה' פר"ח אמתני' דקתני לא יטול מהן אלא אם כן יודע שנצודו מעי"ט קאמר עלה מי מודיע אם נתקלקלה המצודה דבר ברי שנצודו מבע"י אבל אם לא נתקלקלה המצודה דבר ברי שלא נצודו מבע"י ואקשינן ואפי' אם נתקלקלה המצודה וחש לומר שמא לא נצודו מבע"י ומשני בפורס בחורשין פי' יער תדע לך שהוא כן דקתני דגים ודגים לא במקום שהם מצויים וכו' וכיון דאיכא תרתי דהוי יער ומצא מצודו' מקולקלות מבע"י מסתמא נצודו מבע"י עכ"ד ואפשר דמשו"ה שמואל לא קבע דבריו אמתני' משום דבמתני' אינו מבואר דמיירי בפורס בחורשין ואפ' דלא אסר ת אפי' שעשאן מעי"ט אלא היכא שאינו פורס בחורשין אב היכא שפורס בחורשין ועשאן מאתמול תלינן דמאתמול נצודו וכת"ק דרשב"א ולהכי קבע דבריו אברייתא דת"ק ורשב"א והתם מיירי בפורס בחורשין מדקאמ' אם מצאן מקולקלות בידוע שנפרסו מעי"ט ואי לאו בחורשין לא הוי ידוע שנצודו מבע"י אלא ע"כ דמיירי בפורס בחורשין ואפי"ה דוקא מצאן מקולקלות ואף שהירושלמי קאמ' תדע דקתני דגים ודגים לא במקום שהם מצויים מ"מ שמואל ניח"ל למיקבע אברייתא דמבוארת בהדיא והשתא לפ"ז בכל לישנא איכא חידושא דליכא באידך דמאן דמתני אמתני' אפ' דדוקא בספק נצוד הוא דפסק הלכתא משום דנוגע בשל תורה ולכך ספקו אסור משא"כ בספק מוקצה או נולד דהוי מדרבנן מותר אבל מאן דמתני אבריית' דקתני ספק מוכן משמע כל ספק מוכן אסור אף בס' מוקצה ונולד וזהו שחידש באיכא דמתני אברייתא דר"ג ור"י ואיכא דמתני אברייתא דרשב"א חידש אפי' היכא שנפרסו מבע"י וחזקתו מוכן אפי"ה אסור וכמ"ש מהרש"ל ובמ"ש יתורץ מה שהקשה מהרש"ל משם חכמי הישיבה יע"ש ומה שהקשה הפר"ח על מהרש"ל דהא הירושלמי פריך אפי' היכא שמצאן מקולקלות שמא לא נצודו מבע"י עי' שם ל"ק די"ל בת"ק דאע"ג דאינו ודאי שנצודו מבע"י מ"מ כיון שנפרסו מבע"י ואיכא למיתלי שנצודו מבע"י ס"ל דמותר והירושלמי לא פריך אלא אהא דקאמ' אם נתקלקלה דבר ברי שנצודו מבע"י ע"ז פריך דמאי ברי איכא שמא לא נצודו מבע"י וכ"ש לפי המסקנא דמשני בפורס בחורשין דא"ש דס"ל לת"ק כיון שנפרסו מבע"י ובפורס בחורשין תלינן שנצודו מבע"י ומותרים ועי' לה' מקראי קדש שכ"כ וראיתי לה' אליה רבא שכתב דע"פ דברי מהרש"ל ניחא מ"ש רש"י והלכה כרשב"א דספק דמוכן דאסור ודלא כמהרש"א דלא ירד לזה יע"ש ולע"ד קשה על פירושו דא"כ למה כתב רש"י והיכא שמצאן מקולקלות יש לסמוך שנצודו מבע"י יע"ש והא בזה ליכ' פלוגתא ושמואל לא הוצרך למיפסק הלכתא אלא בספק מוכן דבשלמא לפמ"ש מהרש"א הוצרך רש"י לומר תרתי משום דבספק מוכן הלכה כרשב"א לאפוקי מר"ג דמתיר והיכא דבא ומצאן מקולקלת יש לסמוך שנצודו מבע"י לאפוקי מת"ק דאוסר וכ"כ הפר"ח והא דהוצרך רש"י לפרש כן משים דכן מוכח בגמ' דמייתי לה אספק מוכן דאסור ולהכי רש"י פירש הלכה כרשב"א בתרתי אבל לפמ"ש ה' א"ר קשה ושו"ר להרב מ"ק שנראה מדבריו שמפרש דברי רש"י הכי דהלכה דספק מוכן אסור ודוקא היכא שמצאן מקולקלות הוא דמותר יע"ש ופשט רש"י לא משמע כן לכך נר' עיקר כמ"ש מהרש"א אבל הרמב"ם ודאי שמפרש כמ"ש ביש"ש ולכך לא הזכיר זה וכמ"ש הה"מ: