שבת מא.
Shabbos 41a (Shabbat 41a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּלֵית לֵיהּ גִּידּוּדֵי הָא דְּאִית לֵיהּ גִּידּוּדֵי
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא אֲנָא חֲזִיתֵיהּ לְרַבִּי אֲבָהוּ שֶׁהִנִּיחַ יָדָיו כְּנֶגֶד פָּנָיו שֶׁל מַטָּה וְלָא יָדַעְנָא אִי נְגַע אִי לָא נְגַע פְּשִׁיטָא דְּלָא נְגַע דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אָמַר אַבָּיֵי עֲשָׂאוּהָ כְּבוֹלֶשֶׁת דִּתְנַן בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ אַלְמָא כֵּיוָן דִּבְעִיתִי לָא מְנַסְּכִי הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דִּבְעִית לָא אָתֵי לְהַרְהוֹרֵי הָכָא מַאי בִּיעֲתוּתָא בִּיעֲתוּתָא דְנַהְרָא אִינִי וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כׇּל הַמַּנִּיחַ יָדָיו כְּנֶגֶד פָּנָיו שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ כּוֹפֵר בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לָא קַשְׁיָא הָא כִּי נָחֵית הָא כִּי סָלֵיק כִּי הָא דְּרָבָא שָׁחֵי רַבִּי זֵירָא זָקֵיף רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי כִּי קָא נָחֲתִי זָקְפִי כִּי קָא סָלְקִי שָׁחוּ
רַבִּי זֵירָא הֲוָה קָא מִשְׁתְּמִיט מִדְּרַב יְהוּדָה דְּבָעֵי לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה כׇּל הָעוֹלֶה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ אֲמַר אֵיזִיל וְאֶשְׁמַע מִינֵּיהּ מִילְּתָא וְאֵיתֵי וְאֶיסַּק אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקָאֵי בֵּי בָאנֵי וְקָאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ הָבִיאוּ לִי נֶתֶר הָבִיאוּ לִי מַסְרֵק פִּתְחוּ פּוּמַּיְיכוּ וְאַפִּיקוּ הַבְלָא וְאִשְׁתוּ מִמַּיָּא דְּבֵי בָאנֵי אֲמַר אִילְמָלֵא לֹא בָּאתִי אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה דַּיִּי
בִּשְׁלָמָא הָבִיאוּ נֶתֶר הָבִיאוּ מַסְרֵק קָמַשְׁמַע לַן דְּבָרִים שֶׁל חוֹל מוּתָּר לְאוֹמְרָם בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ פִּתְחוּ פּוּמַּיְיכוּ וְאַפִּיקוּ הַבְלָא נָמֵי כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הַבְלָא מַפֵּיק הַבְלָא אֶלָּא אִשְׁתוּ מַיָּא דְּבֵי בָאנֵי מַאי מְעַלְּיוּתָא דְּתַנְיָא אָכַל וְלֹא שָׁתָה אֲכִילָתוֹ דָּם וְזֶהוּ תְּחִילַּת חוֹלִי מֵעַיִים אָכַל וְלֹא הָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אֲכִילָתוֹ מַרְקֶבֶת וְזֶהוּ תְּחִילַּת רֵיחַ רַע הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו וְאָכַל דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ וְזֶהוּ תְּחִילַּת רֵיחַ זוּהֲמָא רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא שָׁתָה מֵהֶן דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ מִבְּחוּץ וְלֹא הִסִּיקוּהוּ מִבִּפְנִים רָחַץ בְּחַמִּין וְלֹא נִשְׁתַּטֵּף בְּצוֹנֵן דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהִכְנִיסוּהוּ לָאוּר וְלֹא הִכְנִיסוּהוּ לְצוֹנֵן רָחַץ וְלֹא סָךְ דּוֹמֶה לְמַיִם עַל גַּבֵּי חָבִית
מַתְנִי' מוּלְיָאר הַגָּרוּף שׁוֹתִין הֵימֶנּוּ בְּשַׁבָּת אַנְטִיכֵי אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה אֵין שׁוֹתִין הֵימֶנָּה
גְּמָ' הֵיכִי דָּמֵי מוּלְיָאר הַגָּרוּף תָּנָא מַיִם מִבִּפְנִים וְגֶחָלִים מִבְּחוּץ אַנְטִיכֵי רַבָּה אָמַר בֵּי כִירֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר בֵּי דוּדֵי מַאן דְּאָמַר בֵּי דוּדֵי כָּל שֶׁכֵּן בֵּי כִירֵי וּמַאן דְּאָמַר בֵּי כִירֵי אֲבָל בֵּי דוּדֵי לָא תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אַנְטִיכֵי אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה וּקְטוּמָה אֵין שׁוֹתִין הֵימֶנָּה מִפְּנֵי שֶׁנְּחוּשְׁתָּהּ מְחַמַּמְתָּהּ
מַתְנִי' הַמֵּיחַם שֶׁפִּינָּהוּ לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן
גְּמָ' מַאי קָאָמַר אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא הָכִי קָאָמַר הַמֵּיחַם שֶׁפִּינָּה מִמֶּנּוּ מַיִם חַמִּין לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן מַיִם מוּעָטִים כְּדֵי שֶׁיֵּחַמּוּ אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם מְרוּבִּים כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
דלית ליה גידודי - שאין שפתה גבוהה שיהיו המים עמוקים אצל שפתה כמו באמצע דכיון שאין עמוקים שם כי מטי סמוך לשפתה נועץ רגליו בקרקע וחופר וממחה העפר לתוך המים ודמי למגבל ולי נראה דאית ליה גידודי שרי דלא דמי לנהר אלא לכלי דלית ליה גידודי דמיא לנהר ואסור:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
פשיטא דלא נגע דתניא ר' אליעזר אומר כו' - ואע"ג דרבנן פליגי עליה ושרו בפרק כל היד (נדה יג. ושם) לא שרי אלא משום ממזרות שלא יראה ככרות שפכה ויוציאו לעז על בניו שהן ממזרים:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מתני׳ מוליאר הגרוף שותין ממנו בשבת. פירש רש״י ז״ל לפי שאינו מוסיף הבל אלא משמר ומקיים חום שלהם שלא יצטננו אבל אנטיכי אע״פ שגרופה וקטומה אין שותין ממנה לפי שמוסיף הבל. וקא מקשו עלה בתוס׳ טובא חדא דאין להזכיר מוסיף הבל אלא גבי הטמנה שהיא אסורה גזירה שמא יטמין…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
אניגרון. מיא דכולהו סילקי:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
אָכַל וְלֹא שָׁתָה, אֲכִילָתוֹ דָּם. נראה לי בס"ד דידוע דלימוד תורה שבכתב מכונה בשם 'אֲכִילָה' ולימוד תורה שבעל פה מכונה בשם 'שְׁתִיָּה' כי תואר 'מַיִם' האמור על התורה קאי על תורה שבעל פה, וידוע שישראל לקחו תואר אדם על ידי שקבלו התורה, וכתבו המקובלים ז"ל אות…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
הא דתנן מוליאר הגרוף שותין ממנו בשבת. מקשי עלה בירושלמי הא אם אינו גרוף אין שותין ממנו פי' והא חמין מצטמק ורע להן ושרי לשהויינהו מכיון שהוחמו כ"צ ועוד קטום אמאי לא מהני בי' ופריק א"ר חמא ברי' דר' הלל מפני שהרוח נכנסה לתוכה והגחלים בוערות א"ר יוסי בר' בון מפני…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
כל האוחז באמה כו' כאילו מביא מבול כו'. מפורש פרק כל היד:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
תוספות בד"ה ומוליאר כו' דאנטיכי אוסר בכל ענין כו' אפילו בהשהאה ואי להחזיר תנן כו' עכ"ל לכאורה קשה דבפשיטות ה"ל לאקשויי דאיך שיהיה פי' המתניתין מיהת בכירה גרוף וקטום מותר להשהות ואף להחזיר והכא אוסר באנטיכי אע"פ שגרופה ויש ליישב שהוצרכו לכל זה משום שיש לבעל…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה שותין ממימיו כו' ועוד דנחושתא דתנן באנטיכי כו'. נ"ב ר"ל תחתית של יורה וכן לענין ערות קלון אשה כדכתיב יען השפך נחושתך ותגלה ערותך ר"ל תחתון של אשה ע"כ:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' רחץ בחמין ולא שתה מהם. נ"ב לא ממים שכבר רחץ בהם (וע' בהוריות י״ג ב') אלא ר״ל חמין כל שהן והכי דייק לישניה ברש"י וק"ל אבל צ"ע היאך שתה שם וא"א לברך שם בבית הפנימי שעומדין עם ערומים. דילמא לא חשיכא שתיה אלא כמאן דחנקתיה אומצא (ספ"ו דברכות וע״ש בשנות אליהו)…
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
במתני' המיחם שפינהו כו' או לתוך הכוס וכו' פי' כשנותן לתוך הכוס שהוא כלי שני בכל ענין שרי שחומו הוא הפשרו שהרי כלי שני אינו מבשל ועיין ברבינו נסים לקמן גבי הא דאיתא בנמ' ספל אינו כאמבטי וכו':
- פני יהושע על שבת Penei Yehoshua on Shabbos
במשנה מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת ופירש"י שותין ממימיו בשבת. ומשמע מלשונו שהוחמו המים במוליאר או באנטיכי מבע"י מש"ה הוצרך לפרש דטעם האיסור אנטיכי היינו משום דמוסיף הבל מה שא"כ במוליאר ולכן הקשו בתוספות על פירושו כמה קושיות ועיין מ"ש מ"ז בספר מג"ש ליישב…
…and 6 more meforshim, listed on the sefer page.