שבת לח.
Shabbos 38a (Shabbat 38a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שָׁכַח קְדֵירָה עַל גַּבֵּי כִּירָה וּבִשְּׁלָהּ בְּשַׁבָּת מַהוּ אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי לִמְחַר נְפַק דְּרַשׁ לְהוּ הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל וְלָא שְׁנָא מַאי וְלָא שְׁנָא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ לְהֶיתֵּירָא מְבַשֵּׁל הוּא דְּקָא עָבֵיד מַעֲשֶׂה בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל אֲבָל הַאי דְּלָא קָא עָבֵיד מַעֲשֶׂה בְּמֵזִיד נָמֵי יֹאכַל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר לְאִיסּוּרָא מְבַשֵּׁל הוּא דְּלָא אָתֵי לְאִיעָרוֹמֵי בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל אֲבָל הַאי דְּאָתֵי לְאִיעָרוֹמֵי בְּשׁוֹגֵג נָמֵי לָא יֹאכַל
מֵיתִיבִי שָׁכַח קְדֵירָה עַל גַּבֵּי כִּירָה וּבִישְּׁלָה בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּחַמִּין שֶׁלֹּא הוּחַמּוּ כׇּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁלֹּא בִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ אֲבָל חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ כׇּל צוֹרְכָּן וְתַבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יֹאכַל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ כׇּל צוֹרְכָּן מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַמֵּק וְרַע לוֹ וְתַבְשִׁיל שֶׁבִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ וְכׇל הַמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ כְּגוֹן כְּרוּב וּפוֹלִים וּבָשָׂר טָרוּף אָסוּר וְכׇל הַמִּצְטַמֵּק וְרַע לוֹ מוּתָּר
קָתָנֵי מִיהָא תַּבְשִׁיל שֶׁלֹּא בִּישֵּׁל כׇּל צוֹרְכּוֹ בִּשְׁלָמָא לָרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם גְּזֵרָה כָּאן לְאַחַר גְּזֵרָה אֶלָּא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי לְהֶיתֵּירָא אִי קוֹדֶם גְּזֵרָה קַשְׁיָא מֵזִיד אִי לְאַחַר גְּזֵרָה קַשְׁיָא נָמֵי שׁוֹגֵג קַשְׁיָא
מַאי גְּזֵירְתָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב בַּתְּחִילָּה הָיוּ אוֹמְרִים הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֹאכַל בְּמֵזִיד לֹא יֹאכַל וְהוּא הַדִּין לַשּׁוֹכֵחַ מִשֶּׁרַבּוּ מְשַׁהִין בְּמֵזִיד וְאוֹמְרִים שְׁכֵחִים אָנוּ חָזְרוּ וְקָנְסוּ עַל הַשּׁוֹכֵחַ
קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר לָא קַשְׁיָא הָא לְכַתְּחִילָּה הָא דִיעֲבַד דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּגְרוּפָה וּקְטוּמָה כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה
אִיבַּעְיָא לְהוּ עָבַר וְשִׁהָה מַאי מִי קַנְסוּהּ רַבָּנַן אוֹ לָא תָּא שְׁמַע דְּאָמַר שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּשֶׁהָלָךְ רַבִּי יוֹסֵי לְצִיפּוֹרִי מָצָא חַמִּין שֶׁנִּשְׁתַּהוּ עַל גַּבֵּי כִּירָה וְלֹא אָסַר לָהֶן בֵּיצִים מְצוּמָּקוֹת שֶׁנִּשְׁתַּהוּ עַל גַּבֵּי כִּירָה וְאָסַר לָהֶן
מַאי לַָאו לְאוֹתוֹ שַׁבָּת לָא לְשַׁבָּת הַבָּאָה מִכְּלָל דְּבֵיצִים מְצוּמָּקוֹת מִצְטַמְּקוֹת וְיָפֶה לָהֶן נִינְהוּ אִין דְּאָמַר רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֲנִי וְרַבִּי לִמְקוֹם אֶחָד וְהֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ בֵּיצִים מְצוּמָּקוֹת כְּעוּזְרָּדִין וְאָכַלְנוּ מֵהֶן הַרְבֵּה
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מַחְזִירִין אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
שכח קדרה - אליבא מאן דאסר:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
שכח קדרה על גבי כירה ובישלה בשבת מהו - אע"ג דקיי"ל כחנניא הכא בעי בדלא בשיל כמאכל בן דרוסאי דמודה ביה חנניא אי נמי בעי אפי' בקידרא חייתא והא דשרינן בפ"ק (דף יח: ושם) קידרא חייתא היינו דוקא בתנור שחומו רב דבלא חיתוי יתבשל עד למחר אבל כירה דשליט בה אוירא אסור…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
למחר נפק דרש להו המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי רבי מאיר כו'. קשיא לי בשלמא לרב נחמן בר יצחק דאמר לאיסורא שפיר קא מייתי מדרבי מאיר דאפילו תימא דהלכה כרבי יהודה מכל שכן קא מייתי, כלומר: דאפילו רבי מאיר דמיקל טפי בההיא בהא לא שנא לאיסורא, אלא לרבה ורב…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
גמ' לא יהיה בך אל זר. וכך משמעו שאם יהיה בך תשתחוה לאל נכר לבסוף:
- חידושי אנשי שם על שבת Chiddushei Anshei Shem on Shabbos
מהר"ם יצא ידי קריעה וברייתא במת שחייב לקרוע עליו ולאו מקלקל הוא אלא מתקן ומתני' בשאר מתים שאינו חייב לקרוע דמקלקל הוא:
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbos
תד"ה עבר ושהה מחי וכו' בשוגג ואליבא דר"י. תימא דלמאי הוצרכו לומר דהאיבעי' בבישול כולו או כמאכל ב"ד והוצרכו לדחוק דהאיבעיא שלא כהלכה דהא קיי"ל כחנני' דמאכב"ד מותר. הא כיון דהאיבעי' קודם גזירה. ועיקר איבעי' אי ר"י חולק על ר"מ גם לענין שוגג. [אב"ה ולא אצטריך…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
אי קודם גזירה קשי' מזיד ואי לאחר גזירה קשי' שוגג. ק"ל, ואי ס"ל דאיכא גזיר' היכי אמר להתירא וא"ל ה"ק אי קודם גזירה איירי קשי' מזיד ואי לאחר גזירה אפי' שוגג אסור ופשיטא דלא איירי איהו לגזירה אלא סבר דלא גזרו או דמקמי גזירה הוה דבימי רב גזרו כך בה ושינוי דלישנא…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בפירוש רש"י בד"ה וקשיא דר' יהודה כו' דהתם אמר רבי יהודה חמין ותבשיל כו' עכ"ל ולא ניחא ליה למקשה למימר דתבשיל דנקט לעיל היינו מצטמק ורע לו דומיא דחמין דא"כ הוה מפרש ליה כדמפרש ליה הכא וק"ל:
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה קתני מיהת כו' בין לרבה ולרב יוסף כו'. שוגג הס"ד כצ"ל:
- הגהות חוות יאיר על שבת Hagahot Chavot Yair on Shabbos
ש"מ מבעיר:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בגמ' ולא שנא פירש"י בין שוגג למזיד וכו' גבי שכח בעצמו לא שייך לומר מזיד אלא צריך לפרש ל"ש שכח דהיינו שוגג ולא שנא עבר ושהה כמזיד וק"ל:
- פני יהושע על שבת Penei Yehoshua on Shabbos
ע"א בפרש"י בד"ה שכח קדירה אליבא דמאן דאסר עכ"ל. כן הוא בספרים שלפנינו אלא שרשב"א ז"ל בחידושיו כתב בשם רש"י כפירוש התוספת וכן נראה לכאורה מלשון התוספת ממאי שלא הביאו פירש"י:
…and 6 more meforshim, listed on the sefer page.