שערי ישר חלק ב קנו

באמת אמרינן דקרוב הוא אלא דמהימן משום מיגו, ואם הכונה בזה שאינו קרוב כ"כ ומה"ט מועיל בזה סברת מיגו, כ"ז דחוק מאד ואינו מושג בשכל שלקרוב גמור לא מהני מיגו ולקרוב קליש מהני מיגו

ונראה לענ"ד לישב ענין זה בס"ד במושג מתקבל דהנה בדין עדות שפסלה תורה קרובים קבלו חכמים שני ענינים, ענין אחד פשוט דלא מהני עדות של קרובים לא לזכות ולא לחובה, וענין שני בזה דגם אם עיקר העדות הוא לרחוק, ובתולדה יתחדש דין על הקרוב, אז ג"כ פסולה העדות ואינה מועלת לרחוק שאם יתקיים העדות לרחוק, בע"כ יחודש דין להקרוב, וכמו בקרובים לערב ורחוקים ללוה ומעידים על פרעון החוב שאם יתקיים העדות על הלוה יתחדש דין על הערב דאם נפטר הלוה פטור הערב ממילא, ובנידון זה אין אנו צריכים כלל להגדת העדות על הערב, שאם רק יפטר הלוה ממילא יפטר הערב, ובכ"ז בטלה העדות כדי שלא יתחדש דין ע"י קרובים, וכמש"כ בתוס' ב"ק ד' ח' ע"ב ד"ה דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדי', הקשו דלמאי נפ"מ, דאין לומר שאם העדים המעידים על פרעון החוב קרובים לשמעון ורחוקים לראובן, דבכה"ג גם לראובן פסולים להעיד, כיון דיש ריוח לשמעון שמעיד הקרקע בידו כמו באילעי וטובי', ומסקו דנפ"מ לראי' אחרונה כגון שאמר שמעון אין לי עדים ואין לי' ראי' ואח"כ מצא עדים דשמעון אינו יכול להביאם וראובן שלא אמר אין לי עדים יכול להביאם, יעו"ש, והנה הטעם בזה שעדים הפסולים לשמעון מחמת קורבה פסולים גם לראובן, ואם פסולים לשמעון מחמת הודאת בע"ד כשרים לראובן משום דכשאינו דנים לראובן אנחנו מחזיקים אותם לכשרים גם לשמעון, וכשראובן נפטר בדין שוב אין אנו צריכים עדות אחרת לשמעון דאם פטור הלוה נפטר הערב, אבל אם הם באמת פסולים לשמעון הם פסולים לראובן, כיון שיש ריוח לשמעון, ולפי"ז נראה לי דמה דאמרינן אדם קרוב אצל ממונו הוא רק אם השור ראוי להשתמשות שאינו בר סקילה, אבל אם השור בר סקילה ומצוה על הבעלים לסוקלו לקיים מצות התורה, שור כזה אינו קרוב לבעליו, ולפי"ז נאמר דיש הבדל בין אם באים הבעלים להעיד על השור לחוד, דעדותם הוא לברר את האמת, ובכה"ג בעינן שלא יהי' קרובים אל השור בשום צד, היינו כיון דאם לאו בר סקילה הוא הם קרובים ופסולים להעיד אין עדותם עדות, דבעדים בעינן שיהי' כשרים על כל פנים, אבל אם מעידים פלוני רבע שורי, דלענין בירור האמת נתברר הדבר מחמת הגדתם על הרובע, ומה שעי"ז יסובב גם הריגת השור לא איכפת לן דעיקר הגדה נתקבלה על הרובע, ובזה שגורמים על הריגת השור שאם לפי האמת בר סקילה הוא אינו קרוב להם, לכן מהני עדותם, אבל בפלוני בא על אשתי שאף אם אמת הדבר שזינתה ומצוה להביאה לידי מיתה עדיין אשתו היא, ואי אפשר שתהרג ע"י עדותו אף אם יסובב דין זה ע"י עדותם על הפלוני כמו באילעא וטובי', אף שיש לחלק בין לוה וערב לדין זה של נאמנות על השור, דהתם אם רק נפטר הלוה ממילא נפטר הערב ובשור לא שייך זה, אבל לענין סברת מיגו הדמיון נכון כמש"כ:

וקצת סמך לדברי הראה לי חכם אחד מבני הישיבה מש"כ בס' יד רמ"ה להרמ"ה ז"ל למס' סנהדרין שכ' וז"ל, ואמר רבא וכו' פלוני בא על אשתי וכו' מהו דתימא וכו' אצל אשתו הא אמרינן פי' רבינו שלמה וכו' הואיל דמהימן אההוא דיבורא למיקטלי' לחברי' ליקטלה נמי לדידה קמ"ל וכו' אטו משום דאסהיד אקרוב ורחוק בהדי הדדי תיסוק אדעתין דניקטלי' לקרוב אטו רחוק, אדרבה נפטרי' לרחוק אטו קרוב, ואיכא דמטו בה משום דשווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא, ואכתי קשיא עדות שתחילתה בפסלות וסופה בכשרות היא אי איכא לפרושה משום דאיתסרא עלי', הכי איכא לפרושה מהו דתימא אדם קרוב אצל אשתו לא אמרינן דמשעת בעילה איתסרא עלי' והו"ל משעת ראי' רחוק לגבה וקטלה, קמ"ל דכל כמה דלא מיפטרא מיני' בגיטא קרוב הוי לגבה וכו' מהו דתימא אדם קרוב אצל עצמו אמרינן דאע"ג דנרבע לא אתרחק מנפשי', אבל אצל אשתו דמאידנא דזנאי איתסרא עלי' אימא לא קמ"ל עכ"ל, ונלענ"ד בכונתו דרק משום מיגו הוא, דבלא"ה לו יהא דאם באמת שזנתה נעשה רחוק, אבל אם לא זנתה הוא קרוב, ולענין עדות נראה פשוט דבעינן שלא יהי' קרוב על כל אופן, עוד מוכרח ענין זה מדין עדות שאתה יכול להזימה דאם הדבר שקר הוא קרוב ובטלה ההגדה מטעם פסול קרוב ולא יתקיים הזמה עי' בס' מנחת החנוך מצוה ד' ד"ה ונסתפקתי שכ' כעין זה, יעו"ש, ועפי"ד דענין מיגו הוא כיון שנתברר בבי"ד הענין שבא על אשת איש, ובירור ענין שאשה זו היא הנבעלת הוא כעין בדיקות בעדות, ושוב לא בעינן עדות בפ"ע כשאנו דנים לענין האשה, אלא שאף אם אמת הדבר אינו מועיל הדין לקרובים, והכא אם גם אמת הדבר אינו קרוב, אבל אם יעיד על האשה בפ"ע לא מהני דהו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה. כנלענ"ד בביאור דברי תוס' ורש"י והרמ"ה ז"ל. עוד י"ל דגם אם נחליט בהיפוך דלענין פסול קורבה דגזיה"כ הוא, אף דלא חשדינן למשקר, רק שאמרה תורה אף שהדבר אמת לא יהי' הדין רק ע"י עדים כשרים סגיא לן שאם הדבר אמת לא יהי' קרוב, מ"מ לא מהני אם הבעלים מעידים על השור, דקודם גמר דין שאינו עומד להסקל עדיין קרוב הוא אצל שורו ואין מקבלים עדותו, אבל ע"י מיגו דעיקר עדותו הוא על הרובע, ומה שיהי' גמ"ד על השור לא איכפת לן דבשעת גמ"ד אינו קרוב אצל השור, דהרי עומד להסקל, ונמצא שנהרג שלא ע"י קרוב, והוא דבר מתקבל, ובלא"ה כבר כתבנו דיהי' החסרון בזה משום עדות שאי אתה יכול להזימה: