שערי ישר חלק ב קמז

לו ר' חייא אם אתה מאמינו להאכילו בתרומה תאמינו להשיאו אשה ואם אי אתה מאמינו להשיאו אשה אל תאמינו להאכילו בתרומה, א"ל אני מאמינו להאכילו בתרומה שבידו להאכילו בתרומה, ואיני מאמינו להשיאו אשה שאין בידו להשיאו אשה עד כאן לשונו הש"ס. ופירש בתוס' בזה הלשון נאמן להאכילו בתרומה פי' אע"ג דליכא אלא הוא שהוא קרוב דקסבר רבי אין מעלים מתרומה ליוחסין, ואין נאמן להשיאו אשה, פי' להצטרף עם אחר להשיאו אשה כיון שהוא קרוב, והשתא אתי שפיר הא דאמר ר' חייא אם אתה מאמינו יחידי להאכילו בתרומה אעפ"י שהוא קרוב האמינהו עם אחר להשיאו אשה. עד כאן לשונו הצריך לעניננו. והנה התמי' בזה לכל מעיין כיון דלענין תרומה סגיא בע"א, דהוי כעדות לאיסורים למה לא יתכשר גם קרוב או בע"ד, וכן תמה בזה בס' פנ"י על דברי תוס' וז"ל בד"ה נאמן להאכילו בתרומה וכו' והשתא אתי שפיר דאמר ר' חייא אם אתה מאמינו יחידי לתרומה אעפ"י שהוא קרוב, האמינהו ע"י צירוף להשיאו אשה, ויש לדקדק אכתי מאי אמר ר"ח דילמא דוקא בתרומה דסגיא בע"א משו"ה מכשיר רבי אפילו בקרוב כמו בכל איסורים, דקיי"ל ע"א נאמן באיסורים, לא שני לן קרוב לשאינו קרוב, משא"כ ביוחסין דבעינן שני עדים דהיינו עדות גמורה משו"ה לא מהימן אפילו ע"י צירוף, כמו בכל עדות דעלמא היכא דבעינן ב' עדים מיפסל בקרובים וצ"ע עכ"ל

ונראה לענ"ד דיש לדון בענין זה עדות שבטלה מקצתה, היינו דכיון שמעיד עליו שכהן הוא, שענין זה כולל כל דין כהונה בין ליוחסין ובין לתרומה, ואם אי אפשר לקבל עדותו לענין יוחסין משום דקרוב הוא, בטלה עדותו גם לענין תרומה, אף שדין זה הוא כדין איסורים, כלומר אף דלא מצינו לענין איסורים גלוי בתורה שיהי' דין נמצא אחד קרוב ופסול לבטל עדות הכשרים, ומה דדרשינן משפט אחד הוא ג"כ רק בדיני ממונות ודבר שבערוה ונפשות, אבל ענין זה י"ל דידעינן ממה שגלתה תורה שאם מתערב בהגדת עדים איזה פסול שפסלה תורה, שלא נתנה תורה כח נאמנות להאמינם אף לדברים שמצד עצמם ראוי להאמינם, כמו כן יש ללמוד דאם נמצא בהגדת עדים שמעידים על ענין ממון וגם ענין איסורים, ונמצא פסול לענין דיני ממון, שנטל מהם גם כח הנאמנות גם לענין איסור, באופן שנוכל לומר שאם יעיד מי שפסול להעיד באיסורים עם עדות הכשרים שלא יתבטלו עדות הכשרים, משום דהאי דינא שיבטל הפסול עדות הכשרים הוא חדוש התורה, והיכא דלא גלי קרא לא נאמר מסברא אכן אם מעיד העד גם לענין ממון או נפשות דשם גלי קרא לבטל כל עדותו, אז בטל גם העדות של איסורים, ולפי"ד אין ראי' ממש"כ הר"ן בפ"ק דגיטין לדון בקרוב של אשה שהביא גט וכתוב שם גם נכסים שיתבטל עדותו על קיום הגט מחמת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, להוכיח שאם יעיד באיסורים גם פסול שיתבטל עדות הכשרים, כמו שהוכיח בתשו' רע"א סי' קכ"ד, דלפי מש"כ י"ל דבאיסורים לא שייך דין עשבמב"כ ולא דין נמצא קו"פ, אלא שכ"ז תלוי בדיני ממונות ונפשות שבהם גלתא תורה לבטל כל העדות, ובזה י"ל דפסול זה גורם למנוע הנאמנות גם בנוגע לעדות של איסורים, ובאמת יפלא בעיני על הגרע"א והגאון בעל חוות דעת וכן הגאון בעל בית מאיר והנוב"י, הובא בתשו' רע"א סי' פ"ז וסי' קכ"ד, שדנו לענין עדות אשה שכל הפסולים כשרים, אם העיד עמהם גזלן, אם יבטל העדות של הכשרים להעיד, דבאמת יש לדון בעדות של איסורים היכא דבעינן שני עדים כשרים, לשיטת הראשונים דסברי היכא דאיתחזק אינו נאמן ע"א, אם גם בכה"ג אמרינן נמצא בהם קו"פ או עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, דהלא במשנה פ"ק דמכות מפורש, דדין זה ילפינן מקרא דכתיב עפ"י שנים או שלשה עדים מקיש שלשה לשנים, ומנין לנו לחדש באיסורים דליכא קרא, דלרבנן דפליגי על ר' יוסי דגם בדיני ממונות מבטל הפסול כל העדות, הוא ודאי ג"כ מקרא דעפ"י שנים או ג' עדים, וע"כ נלענ"ד דמסתברים הדברים לומר כמש"כ

ולפי"ז י"ל בע"א שמעיד על אחד שהוא כהן שעדותו כולל יוחסין ותרומה, תלוי אם העד הוא פסול ליוחסין בתורת עד פסול אז בטלה עדותו גם לענין תרומה, אבל אם מעיד על עצמו שהוא בע"ד שאינו בתורת עדות ראוי להאמינו לענין תרומה, ומשו"ה כתב הרא"ש בפ' הנזקין שהבאנו לעיל בפ"ח דאם אומר כהן אני שאינו נאמן הוא רק משום חשש משקר, אבל בלא"ה הי' נאמן, דל"ד לקרוב דהתם י"ל דפסול מה"ת כמש"כ, אבל כשמעיד על עצמו, מה"ת נאמן על עצמו לענין תרומה שהוא דין איסורים ולענין יוחסין אינו בתורת עדות כלל, ואינו מגרע בזה דין הנאמנות לענין תרומה, וכמש"כ הר"ן לדון ולחלק בין האשה עצמה מביאה גיטה לדין קרוב שהביא גיטה וכתוב בו גם נכסים, וכן לא יקשה עפי"ז מדברי הרמב"ם שהבאנו לעיל בפ"ח, דגם בדברי הרמב"ם מבואר ג"כ רק שמעיד על עצמו, הבאנו דבריו לעיל בפ"ח באורך, וכן יש לחלק גם לענין קרוב דאם העיד לפני בית דין שאינם כשרים לדון דיני ממונות ודבר שבערוה וכשרים לדון איסור והיתר, שלא יוגרע בזה דין נאמנות לענין איסורים, דכיון דלענין דיני ממונות אין הגדתו בתורת הגדה כלל ואינו בתורת פסול לבטל שאר עניני נאמנות, והנה לפי"ז אם בא קרוב להעיד עליו שהוא כהן להאכילו בתרומה והעיד לפני בי"ד הכשרים לדון באיסור והיתר ופסולים לדון דיני יוחסים, י"ל דמהני מה"ת להאכילו בתרומה כמש"כ. ואין לסתור דברינו מהא דפריך ר' חייא לרבי אם אתה מאמינו להאכילו בתרומה תאמינו להשיאו אשה, ואם אי אתה מאמינו להשיאו אשה אל תאמינו להאכילו בתרומה, אף שלדברינו משכחת לה שיהי' נאמן לתרומה ולא ליוחסין אף שקרוב הוא היינו משום שמדברי רבי מוכח שבא להעיד לפני בי"ד הכשרים לדון בדיני