שערי ישר חלק א עה

דבעינן שיהי' נשואים שיכול לקימה בפועל לדור עמה כדרך איש ואשה אז גם איסור דרבנן מעכב אבל בסוגית הש"ס ד' ל"ו דמיירי רק לענין תשלומי קנס סברי הני תנאי דבעינן לענין קנס אשה הראויה לו או שיש בה הוי', שם לכו"ע גם לרשב"מ לא בעינן שיוכל לקים מצות ולו תהי' לאשה בפועל דהרי גם לענין מפותה איתא שם בברייתא דבעריות פטור מקנס ובמפותה תשלום הקנס הוא דוקא אם לא ישאנה, ובזה לכו"ע היא רק תנאי שתהי' האשה ראוי' ללקיחה לר"ש התימני לקיחה של הוי' ולרשב"מ שתהא ראוי' לביאה, ומשו"ה אם מה"ת מותרת חשיב מה"ת כראוי' לביאה, ומה שאינו יכול לקים בפועל מחמת לאו דלא תסור, הוא דומה לכל דוכתא שבעינן שיהי' החפץ ראוי כמו לענין כסוי הדם ושאר דוכתי, ועפי"ז י"ל גם עפ"י שיטת המל"מ דר"ש התימני ורשב"מ לא פליגי בעיקר המצו' ולשניהם אם אין יכול לקימה בפועל אין מצות נשואים עלי' רק פליגי לענין קנס, וקושית הש"ס שם בד' ל"ו הוא לכו"ע דלענין קנס אם מדאורייתא חזינן לי' חייב קנס, ודברי הרמב"ם הוא לענין נשואים דשם בעינן שיוכל לקימה בפועל. אמנם לעיל, בפ"י הבאנו מראה מקום בש"ס דאיכא דוכתא דרצו חז"ל לחזק דבריהם כגון בשבוי' דפטור מקנס אף דמה"ת היא כבתולה, וכן במקדש בחיטי קורדנייתא דאין חוששין לקדושין אף דמה"ת הוו קדושין מעליא והכא לענין שניות ידעו חכמי הש"ס דא"צ לחזוק לפטרו מן הקנס:

שער ב' שער החזקות פרק א גרסינן בגמ' חולין פ"ק מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקתי', אר"ש ב"נ אר"י אמר קרא ויצא הכהן מן הבית וכו' והסגיר את הבית ז' ימים ודילמא אדנפיק ואתא בצר לי' שיעורא אלא לאו משום דאמרינן אוקי אחזקתי', והנה לכאורה קשה האיך ילפינן מכאן על כל חזקות הא לפי מה דמוכח בסוגית הש"ס ס"פ המדיר דחזקת הגוף עדיף מכל שאר החזקות ומבואר שם בגמ' להדיא דנגעים חשוב השתנות הגוף דרבא הוכיח דר' יהושע אזיל בתר חזקת הגוף מהא דמטהר בספק אם בהרת קדמה לשער לבן ופי' שם בתוס' בשם ר"ח דמיירי בנזקק לטומאה וקודם שנטהר נולד בו ספק של הנגע השני' ומייתי ראי' דאזיל ר' יהושע בתר חזקת הגוף נגד חזקת טומאה. יעו"ש. וכיון דחזקה זו עדיפא מכל החזקות האיך ילפינן מקרא זה דויצא אל הבית לכלל דין חזקה, ובס' ש"ש ש"א פט"ו הביא בשם הפנ"י דחזקת הגוף עדיף מרוב דאין הולכין בממון אחר הרוב וחזקת הגוף מהני אף להוציא ממון מחזקתו, ובש"ש שם העלה עפי"ז לענין ספק טומאה ברה"י ספיקו טמא גם היכא דאיכא חזקה שאם יהי' חזקת הגוף דעדיף כרוב לא נאמר בזה הך הילכתא דספק טומאה ברה"י דהלא בתר רוב אזלינן גם בספק טומאה ברה"י ועי' לעיל ש"א פי"ט שהבאנו סוגית הש"ס כתובות פ"ק דרוב מהני בספק טומאה ברה"י. יעו"ש ולפ"ד ודאי קשה לכאורה איך ילפינן דמהני מה"ת בכל ספק לטומאה ולטהרה לאסור ולהתיר להעמיד על חזקה הראשונה חזקת היתר או חזקת איסור חזקת טהרה וחזקת טומאה דמהאי קרא לא ידעינן רק לחזקת הגוף דאלימא ומנא לן לשאר חזקות דגריעי מזו, ואף די"ל דרק בספק נגעי אדם איכא חזקת הגוף דהוי שנוי קצת בכל גוף האדם ובבתים הוי רק שנוי בדין ולא בגוף הבית והוא עפ"י שפרשו מפרשי התורה דסימני נגעים הם מוכיחין אם שלטה חולי הצרעת בכל הגוף וכשקדמה שער לבן לבהרת לא שלטה החולי בכל הגוף ומשו"ה בספק מוקמינן הגוף על חזקתו, אבל בבית דלא שייך חולי ליכא שנוי רק בדין, אבל הדבר רחוק לעשות מן המערכה לדרוש, והדבר פשוט דגם בספק נגעי בתים שייך חזקת הגוף דבאמת כח הריעותא של הנגע נובע מגוף הבית לו יהא שהוא עפ"י נס ולא בטבע כמש"כ הרמב"ן בפי' על התורה, אבל עכ"פ הוא התחדשות והשתנות בגוף הבית והדבר צריך ביאור ולפלא בעיני שלא העיר בס' ש"ש מזה, ואין לחלק ולומר דרק התחדשות נגע חשיב שנוי בגוף ולא הסרת נגע, וחזקה זו שאנו ילפינן מקרא דויצא הכהן דמיירי בספק הסרת נגע דזה רחוק מן הדעת דאם התחדשות נגע באמת הנגע הוי שנוי בגוף כ"כ הסרת הנגע דמ"ש:

עוד תמוהין בעיני מש"כ בש"ש דגם בסוטה בספק זנות באירוסין דאיכא חזקת הגוף לא עשתה תורה כודאי את הספק, יעו"ש שמתרץ בזה קושית המהרש"א בחי' לנדה ד' י"ט ודברי' תמוהים דהרי בארוסה שקנא ונסתרה נאסרת ודאי כמו נשואה דרק לענין השקאה נתמעט מקרא וכדמפורש להדיא בגמ' סוטה ר"פ ארוסה וכן הוא להלכה ברמב"ם ובשו"ע ולפ"ד הש"ש הוי לן לאוקמה אחזקתה חזקת הגוף: