שערי ישר חלק א שלא

ולבאר ענין זה עלינו לבאר ראשונה את דין רוב וקרוב במקורו בש"ס ב"ב, בהא דאמרינן שם אר"ח רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ואע"ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפ"ה רובא עדיף, מתיב ר' זירא והי' העיר הקרובה וכו' ואע"ג דאיכא אחריתא דנפישא מינה, בדליכא, וליזיל בתר רובא דעלמא, ביושבת בין ההרים וכו' ת"ש נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו ואע"ג דחד מינייהו נפיש מחברי', הב"ע ששניהם שווים, וליזל בתר רובא דעלמא הב"ע בשביל של כרמים עכ"ל הש"ס, והנה בגמ' לא נתפרש בהדיא רק בשני שובכות ובשתי עיירות, דאם חד נפיש מחברי' אזלינן בתר הרוב ולא בתר קרוב, אבל אם יהי' ג' שובכות ואחד נפיש מכל אחד מהשנים הנותרים, ואם נצרף השנים יחד יהי' מספר היונים מרובה משל שובך הא' הגדול, אם בכה"ג אזלינן בתר הא' המרובה או לא, דממה דאמרינן ליזל בתר רובא דעלמא אינו מפורש דהכונה בזה דאם איכא שובך בעלמא דנפיש מכל א' משני שובכות אלו, דאפשר לפרש דבתר רובא דעלמא הוא בהצטרפות כמה שובכות נגד השובכות האלו, וכן לענין עגלה ערופה מפרש רבינו חננאל שהכונה ליזל בתר רובא דעלמא שמא עוברים ושבים הרגוהו, אבל הדברים מסתברים דבט' חנויות אין עושים הרוב ע"י ט' חנויות מיוחדות, מחמת שהם מסוג אחד שמוכרות בשר שחוטה, ואין שום נפ"מ לדינא בין הט' חנויות מאיזו חנות מהן נפרש הבשר, משו"ה כל הט' מצטרפים יחד לענין זה להיות כרוב נגד החנות הא', וכן נראה ברור דאם יהי' ג' שובכות שנים מהם של ראובן והא' של שמעון יהי' בשל ראובן ששה יונים בכל שובך ובהצטרף השני שובכות יחד יהי' שנים עשר יונים ובהשובך של שמעון עשרה יונים, דבכה"ג ודאי שהניפול הנמצא הוא של ראובן אף אם יהי' קרוב לשל שמעון, שאף שקרוב אלי' וגם שובכו גדול מכל א' מן השני שובכות של ראובן, משום דמספר השנים עשר יונים מצטרף יחד, דאין נפ"מ באיזה שובך בשל ראובן אם מזה או מאחר יצא, וזה דומה ממש לט' חנויות שמצרפינן כל הט' יחד, אבל אם יהי' ג' שובכות של ג' בני אדם בכה"ג ששובך של שמעון גדול משובכו של ראובן ושל לוי, וכשנצרף של ראובן ולוי יחד יגדל המספר ממספר היונים אשר בשובך של שמעון, בכה"ג הדין נותן שהניפול הוא של שמעון, בין ע"י מספר הרוב ובין אם יהי' כולם שווים ונמצא קרוב אליו, משום דבכה"ג אין שום צירוף מהשני שובכות, כיון דהספק הוא נוגע על כל אחד ואחד שמא שלו, לא שייך לומר שיצטרפו שני השובכות לברר שהניפול אינו של שמעון, דאם נאמר צירוף כזה, כ"כ נאמר דאינו של ראובן ולא של לוי, ומשו"ה בכה"ג כיון דנפיש של שמעון מכל אחד השנים הנותרים, או אם נמצא קרוב לשל שמעון, כחו עדיף לזכות בהניפול, וכן נראה הדין נותן גם בנוגע לחיוב הבאת עגלה ערופה, דאם יש בסביבות החלל שלשה עיירות, ועיר אחת מרובה במספר יושבי' מכל א' מהעיירות, ורק אם נצרף שתי העיירות הקטנות יחד, יעלה מספרם יותר מהעיר הגדולה, דהחיוב יהי' על העיר הגדולה, אף אם נמצא החלל קרוב לעיר אחת משתי העיירות הקטנות, משום דהספק על כל א' מהשלש עיירות אין מקום לרוב ע"י צירוף, דאם נעשה רוב ע"י צירוף נשלול את כולם מחיובם, וזה אינו אמת, ומה"ט אם כולם שווים ונמצא קרוב לאחת מהן, אזלינן בתר קרובה, אף שהשתי העיירות ע"י צירוף יעלה מספרם כפלים מהעיר הקרובה, וכן משמע מדברי הרמב"ם מה' רוצח פ"ט ה"ו דז"ל אין העיר הקרובה מביאה אלא בזמן שמנין הרוב שבה כמנין העיר הרחוקה ממנה, אבל אם הי' אלו שברחוקה מרובים על אנשי הקרובה ממנה הולכים אחר הרוב והמרובים מביאים העגלה עכ"ל. ולא חילק בין שתי עיירות לשלש:

והנה הא דבניפול שאינו מדדה אזלינן בתר רובא דעלמא דבפשטות משמע ודאי דאינו משום דאמרינן דבעלמא איכא שובך גדול מזה, אלא שאינו מצרפים הרבה שובכות יחד, הטעם בזה דאם תלינן שהוא מעלמא הרי הוא של מוצאו משום דכבר נתיאשו הבעלים דאין בו סימן, או דתלינן שהוא של הפקר או של נכרים, ובכה"ג מצטרף הרוב ע"י שובכים הרבה, כמו שמצטרפים הט' חנויות יחד למנין הרוב, דהרי לענין הדין אין נפ"מ מאיזה שובך דעלמא כיון שכבר נתיאשו, אבל בתוך חמשים אמה ובמדדה שאין בזה יאוש, בכה"ג אין שני שובכים מצטרפים, ועי' בירושלמי פ' לא יחפור דמשמע דבג' לעולם הוא של מוצאו משום יאוש יעו"ש, ולהירושלמי מדויק מה דנקט במשנה הדין רק בשני שובכות משום דבשלשה מתיאשים הבעלים והרי הוא של מוצאו אף בנמצא קרוב לשובך אחד, אבל לולא זאת גם בג' שובכים מהני הוכחת קורבא, שאין השני שובכים אחרים מצטרפים לרוב, ולפי"ז יש לדון גם לענין איסור והיתר בכה"ג, אם יהי' ג' חנויות מוכרות בשר נבילה וג' מוכרות בשר טריפה וארבע מוכרות בשר כשר, ונמצא בשר, מה נידון בזה, אם נאמר בזה שהבשר הנמצא מותר מחמת שהד' חנויות הם מצטרפים שכולם מסוג אחד, והשש חנויות אחרות אין בהן צירוף שאינן מסוג אחד, והג' חנויות משני הסוגים של נבילה וטריפה הם כ"א מיעוט לגבי הד' חנויות המוכרות בשר כשר, או נאמר כיון דהשש חנויות מעידות ומוכיחות שהבשר אינו בשר כשר חשוב רוב לגבי הד' חנויות המעידות על הבשר שהוא בשר כשר, וכן יש לדון באם נמצא הבשר קרוב לחנויות המוכרות בשר כשר, דלכאורה תלוי זב"ז דאם רוב לא מהני מכש"כ דקרוב לא מהני, דהרי אם הד' חנויות המוכרות בשר כשר לא חשיב רוב נגד השני סוגים שבשש החנויות האחרות, מוכח לכאורה שהשש חנויות מצטרפות לרוב לעשות הד' חנויות למיעוט, לפי"ז גם אם יהי' קרוב לד' החנויות לא מהני דבמקום רוב לא מהני קורבא, ולא מצאתי כעת בפוסקים ראשונים ואחרונים גלוי דעת בענין זה: