שערי ישר חלק א רצו

מקוה מטהר בזוחלים כיון דליכא מ' סאה איך תטהר, אבל זה ל"ק כ"כ, דהרי איכא גווני דמטהר בכ"ש, וכמו דמפרשי הר"ש והרמב"ם והרא"ש במעלה הד', במעין שריבה עלי' מים שאובים, דע"י השקה נעשו כל השאובים כמעין, לענין זה שיטהרו בכ"ש, ודין מי מקוה עליהם שאין מטהרים בזוחלים, וכן במעין שהמשיכוהו חוץ למקום זחילתו דמטהר בכ"ש ואין מטהר בזוחלים, ועל אופנים כאלה צריך ילפותא דמי מקוה אינם מטהרים בזוחלים. כנלענ"ד בענין זה:

וכן הוא שיטת הרמב"ם ם הובא בריב"ש שכ' בפ"ח מה' מקוואות ג' גומות שבנחל, העליונה ותחתונה של כ' סאה והאמצעית של מ' סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אעפ"י שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילים אלא באמצעית שאין המים הזוחלים מתערבים אא"כ עמדו. עכ"ל. ומשמע דסובר ג"כ דכל שהם זוחלים הוו כקטפרס שאינם חיבור, ולשיטתם צריך להבין איך מהני השקה של מים שאובים במעין שריבה עלי' מים שאובים שיתטהרו השאובים ושיהי' דינם כמי מעין לטהר בכ"ש כהך דמעלה הרביעית שהבאנו, כיון דבשעה שבאו המים שאובים להמעין הי' זוחל והוי כקטפרס שאינו חיבור, וענין השקה הוא כזריעה שהוא מטעם חיבור וכשהם זוחלים הרי אינם מחוברים, ובתוס' גיטין ד' ט"ז ובפ' אין דורשים ד' י"ט כתבו דלענין השקה חמיר מערוב מקוואות, דקטפרס הוי חיבור לענין עירוב מקוואות, ולענין השקה אינו חיבור, יעו"ש, והנה בהא דתנן במשנה ח' פ"ו דמקוואות מטהרים המקוה העליון מן התחתון כתב הר"ש שם וז"ל ונראה לפרש דלא איירי הכא בחסר אלא בשלם, אלא שהוא שאוב ומשיקו לכשר להכשירו וסגי בחוט השערה דהקילו בשאיבה דרבנן כדאמר בפ' המוכר את הבית ד' ס"ה, ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון אפילו יהא קטפרס. עכ"ל. וכ"ז אם נאמר כולו שאוב הוא ג"כ מדרבנן אבל לשיטת הסוברים כולו שאוב הוא מה"ת, בע"כ מוקי הך משנה כהך תנא דס"ל קטפרס חיבור, היינו ר"מ ור"י דפליגי בגוד אסיק דאמרינן במס' חגיגה ד' י"ט דבגוד אחית לא פליגי ולכו"ע מהני ופליגו רק בגוד אסיק. יעו"ש. והרמב"ם דפסק שם דגם גוד אחית לא אמרינין סובר דרבנן פליגי על ר"מ ור"י וסברי דגם אחית לא אמרינן כמש"כ הריב"ש שם בשיטת הרמב"ם. אבל באמת בשיטת הרמב"ם קשה טובא, דהרי פסק שם בפרק זה כהך משנה דמטהרים את העליון מן התחתון, ומוכח להדיא מדברי' דמפרש לענין עירוב מקוואות כמו דמיירי שם באותו הפרק בדין עירוב מקוואות וכמו דמסיק בדין זה דעל ידי הסילון שביניהם הם נעשים כמקוה אחת, יעיין שם, וכן קשה ממה שפסק שם בסגוס, עבה שהטבילו במקוה שיש בה מ' סאה מכוונות אם הי' מקצתו נוגע במים מי שטבל אח"כ הוא טהור, ובריב"ש עמד ג"כ בקושיא זו ותירץ דשאני סגוס שהמים בלועים בו והוו כמעורבים, וזה אינו מובן, ועי' בכ"מ שם שהקשה על דברי' מ"ש מאדם שרגלי' נוגעות במים, ועיי"ש שכתב דלענין קטפרס שמא אינו חשוב כקטפרס:

ועפ"י דברי הכ"מ הנ"ל נלענ"ד דשיטת הרמב"ם אינו כן, אלא דמה שכתב שאין הזוחלים מערבים אינו משום דין קטפרס, די"ל דהרמב"ם סובר דגוד אחית אמרינן דהוא כשיטת תוס' וכהראבי"ה שהביא המרדכי שהבאנו דלענין לטבול בתחתונה חשוב המים כמעורבים, ורק באדם סובר דלא מהני כמש"כ הכ"מ דמה שעל בשרו אינו מצטרף, ומשו"ה פסק כהך משנה דסגוס עבה, והא דפסק דאין טובלים בתחתונה בג' גומות, הוא מטעם שכתב שאין זוחלים מערבים, היינו כיון שהחיבור הוא ע"י השטף מים שעובר ביניהם וכיון דזוחלים פסולים לטהרה, אין מים פסולים מחברים את המקוואות להחשיבם למקוה אחת, כיון שהמים המחברים אינם חשובים כמקוה, וכן מוכח מדברי הש"ך ס"ק קכ"ט שכתב על דברי המחבר שכ' אין זוחלים מערבים שהוא דוקא במי גשמים, אבל מעין מערב אף בזוחלים, ומה דפסק כהך משנה דמטהרים העליון מן התחתון ע"י סילון שמשיקו כחוט השערה, נלענ"ד דמפרש מה דקתני במשנה כיצד מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידי' תחתי' עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו שאין מסלק ידיו מן הסילון לגמרי עד שיהי' המים יוצאים מן הסילון אלא מסלק קצת שיהי' נוגעים המים שבסילון להמים שבתחתון וכן למעלה, ובהאי נקב קטן כשיעור נגיעת המים לא יהי' עי"ז זוחלים ולא קטפרס, ומשו"ה חשוב הכל כמקוה אחת, ולשיטת הריב"ש קשה טובא דאם נימא דכל מים זוחלים אינם חשובים מחוברים לעולם דלדברי' לא יטהרו לעולם מים טמאים ע"י השקה למי הנהר שהוא זוחל, וכן יקשה מה שהקשינו לעיל מהך דמעלה הרביעית דמהני השקה למים שאובים שיקבלו כח טהרה של מעין לטהר בכל שהוא, דהרי ענין השקה הוא זריעה וחיבור, וכיון שזחילה אינה מחברת את המים לא הוי השקה:

והנה זה כמה שנים נסתפקתי הלכה למעשה בהנך מקוואות הנעשים ברוב מקומות, שחופרים מקוה תחתונה שיהי' מעין נובע ושופכים בה מים שאובים הרבה שעולה המים עד מקוה בנוי' למעלה והמים נשפכים דרך חור בנוי לתוך המקוה העליונה ובה טובלים, עפ"י הכללים המסורים לנו להלכה שהמים שאובים נכשרים ע"י השקה, ועפ"י רוב דרך טבע המים הנשאבים על מי המעין הזה אינם עומדים בה רק לפי שעה ומיד הם שבים ומתפשטים לתוך הארץ עד שעומדים על מדת המים הטבעיים שהי' בה מעיקרא, ולפימש"כ בסעי' נ' ונ"א דאם ניכר זחילתם פסול אף אם ישאר מ' סאה לטבול למעלה מהסדק, ואם ניכר זחילתם פסול גם אם הי' התמעטות המים ע"י בליעה בקרקע, ע"כ יש לדון אם המים שאובים הבאים בתוכה מתכשרים כיון שנעשו זוחלים וזוחלים הם