שערי ישר חלק א רצה

אמנם במרדכי בשבועות הובא בב"י כתב וז"ל ראבי"ה הקשה האיך טובלים בנהר והלא קטפרס דרך ירידתם, וי"ל דהא דאמרינן קטפרס אינו חיבור היינו לטבול למעלה מן הקטפרס, אבל למטה ש"ד כדאמרינן פ' אין דורשים ג' גממיות וכו' וכתב הב"י לדחות דברי' עפ"י ההלכה, וכתב לתרץ קושית הראבי"ה בדרכים אחרים ולבסוף מסיק די"ל שאין אותו שיפוע נקרא קטפרס אלא כשהוא משופע ביותר. יעו"ש. והנה נראה דגם קושית הראבי"ה והשקלא וטריא דב"י הוא ג"כ לענין טבילת אדם דבעינן מ' סאה גם במי מעין, דאל"ה פשיטא דאין טובלים במי גשמים כשהם זוחלים, ומזה מוכח דס"ל כהגר"א דגם במי מעין לא הוי קטפרס חיבור לצירוף מ' סאה ובד"מ סימן זה סק"ו כתב אחרי שהביא דברי הב"י האלו וז"ל ודברי' צ"ע והם בהיפוך ממ"ש ריש סימן זה דהמעין מצרף מתחילתו לסופו מ' סאה והביא מן התוספתא ראי' לדברי' וכמו שכתבתי לעיל וא"כ מוכרח הוא כדברי ראבי"ה ומיהו אפשר לומר הא דמעין דמצרף היינו דוקא במקום שאינו משופע וצ"ע. עכ"ל. וז"ל הב"י בריש הסימן ומשמע שאם המים משוכים כגון מעין שהוא זוחל ואין בשום מקום ממנו מ' סאה, אבל כשתצרף כל המים שמתחילה ועד סוף הם מ' סאה טובלים בכל מקום ממנו שגוף הנטבל מכסה בו בין שיהא אדם בין שיהא כלי לדברי הכל וראי' מדתניא בתוספתא ומייתי לי' ר"ש בפ"ה דמס' מקוואות, איזהו חרדלית מי גשמים הבאים מדרון רואים אותם אם יש מתחילתן ועד סופן מ' סאה מטבילים בהם ואם לאו אין מטבילים בהם דברי ב"ש, ב"ה אומרים אין מטבילים בהם עד שיהא לפני' עוגל מ' סאה הרי שאעפ"י שאין בה מ' סאה אלא בצירוף מתחילתן ועד סופן מטבילים בה לב"ש, וע"כ לא פליגי ב"ה עלייהו אלא משום דקטפרס לא הוו חבור או משום דאין הנוטפים מטהרים אלא באשבורן, וכ"נ ממ"ש רבינו שמשון בפ"ה דמקוואות משנה שנית דאיכא לאוקמי הך דתלמי לאדם וכגון שאין מ' סאה ממקום מוצא המים עד התלמי אלא עד הבריכה יש מ' סאה. עכ"ל. והנה מדברי הב"י אלו מוכח דבמעין לא איכפת לן מה שהוא קטפרס דלעולם מצטרף מה שמתחילה עד לבסוף לשיעור מ' סאה ומותר לטבול בו בכל מקום שמתכסה גופו לכו"ע, וזה סותר למה ששקיל וטרי בקושית רבי"ה, ומה שרצה הד"מ להוכיח מדברי הב"י בריש הסי' שסובר כתירוץ ראבי"ה, לענ"ד אינו כן, דכל הרואה יראה דמדברי' אלו מוכח להיפוך דהרי כתב מפורש דמותר לטבול בכ"מ שגופו מכסה בו, וע"כ קושית הד"מ על הב"י מה שדברי', סותרים זא"ז היא קושיא גדולה, ובעיקר הענין אף שאינני כדאי להכריע בין הקדושים אלו אבל תורה היא וללמוד אנו צריכים, והדרך הישרה בזה לענ"ד כמש"כ, וכמו שמוכרחים דברי הב"י בריש הסי' וכמו שכתב שמותר לטבול בכל מקום שגופו מכסה בו, שהדברים מורים להדיא דלענין שיעור מ' סאה במעין מהני לכו"ע לצרף כל המעין אף שיהי' בקטפרס וממילא מתורץ קושית הראבי"ה בפשטות:

ובעיקר הדבר שכתב הגר"א בס"ק הנ"ל ובס"ק צ"א בז"ל וזהו הטעם דמעין מטהר בזוחלים ומקוה באשבורן דוקא, דזוחלים אינם מצטרפים למ' סאה משא"כ מעין דמטהר בכ"ש וכמש"כ הריב"ש, וע"ש בסי' רצ"ב. עכ"ל. ודברי' מרפסין איגרי לענ"ד, דמדברי' משמע להדיא דמה שאין נוטפים מטהרים בזוחלים הוא רק מה"ט דליכא צירוף מ' סאה, דזוחלים הם כקטפרס דאינו חבור, וזה סותר כל דברי הראשונים ז"ל, דהרי הר"ש והרמב"ם והרא"ש מפרשים במעלה הד' בפ"ק דמקוואות במעין שריבה עלי' מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן, ולמעין בכל שהוא, בחד מקום שדין משותף בזה, לענין אשבורן שוה למקוה, ולענין כ"ש שוה למעין, הרי אף שמטהר בכ"ש אינו מטהר בזוחלים, והוא ודאי משום דגזיה"כ הוא דאין מים נוטפים מטהרים רק באשבורן וכמש"כ המרדכי בשבועות דלא נקרא מקוה מים אלא באשבורן שהם נקווים ועומדים, וכן מוכח להדיא מדברי תוס' חולין ד' ל"א ע"ב ד"ה גזירה. יעו"ש. וכן מוכח להדיא מדברי הב"י שהבאנו שכ' דע"כ לא פליגי ב"ה אלא משום דקטפרס לא הוי חיבור או משום דאין הנוטפים מטהרים אלא באשבורן, הרי דמלבד חסרון הצטרפות מ' סאה אין נוטפים מטהרים בזוחלים וכן מוכח להדיא מלשון התורת כהנים, דיליף שני הדינים מהכתוב, דמתחילה תני אי מה מעין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא, ת"ל אך מעין המעין מטהר בכ"ש והמקוה במ' סאה, וכו' אי מה מעין מטהר בזוחלים אף מקוה מטהר בזוחלים תלמוד לומר אך מעין מעין מטהר בזוחלים והמקוה באשבורן, ואם נאמר דגם מקוה מטהר בזוחלים אלא דהחסרון בזה רק דליכא מ' סאה משום דקטפרס אינו חיבור למה לנו למילף מקרא, וזה דוחק לומר דזה גופא ילפינן מקרא דקטפרס אינו חיבור או שזוחלים הוו כקטפרס, ובריב"ש סי' רצ"ב לא מצאתי ענין זה שיהי' פסול זוחלים משום חסרון חיבור לשיעור מ' סאה רק שכתב שם דכל זוחלים הוו קטפרס, ואדרבה מדברי' שם מוכח ג"כ דמה שאין מקוה מטהר בזוחלים הוא פסול אחר שלא מטעם חסרון מ' סאה, שדן שם לענין מקוה שהיא אמה על אמה ברום ג' אמות שבשעה שאדם טובל המים מתחסרים שמתפזרים חוץ למקוה שאסור לטבול במקוה כזו בזה"ל, שהרי בשעת טבילה שזהו כשכל גופו יחד מתכסה במים אז המקוה חסרה ואין המים שחוצה לה מצטרפים ואף אם יהי' עובי המים יותר מכדי שיעור ערוב מקוואות שהרי זוחלים הם ואינם כאשבורן וידוע שאין המקוה מטהר בזוחלים אלא באשבורן, וגם שערוב מקוואות צריך שהמים המערבים שני המקוואות הם מערבים אותם בהשקט בעומדם במקומם הטבעי שזהו אשבורן לא בהיותם זוחלים שזהו נקרא קטפרס. עכ"ל הצ"ל, ואף דלכאורה גם לדברי הריב"ש קשה כיון דמ"מ כל זוחלים הם קטפרס, א"כ לעולם ליכא בזוחלים שיעור מ' סאה דהרי אינם חיבור, א"כ למה לי קרא למעט שאין