שערי ישר חלק א רצא

בתשו' הרא"ש כלל ל' סי' ג' וז"ל הבנתי במכתבך שהמקוה היא מים חיים נובע ממקורו הילכך אינו נפסל במים שאובים כי מעין שאין בו מ' סאה לכתחילה יכול למלאות במים שאובים ולטבול בתוכו, כדתנן בפ"ק דמקוואות למעלה מהם מי מעין שמימיו מועטים שרבו עלי' מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין לטהר בכל שהוא, וכן בפ"ה דמקוואות מעין שהעבירו וכו' עד חוצה לפי שהמעין מטהר בכל שהוא, אלמא דהמעין והמחובר לו אינו נפסל בשאיבה, ואפילו בתוך השוקת מותר להטביל ואינו פסול אלא מדרבנן משום גזירה כדפירש רבינו שמשון וכן פסק רבינו ז"ל. עכ"ל. ומזה העתיק הטור לפסק הלכה, ומזה נבין שאין הדבר פשוט כ"כ כמו שנראה מהד"מ, רק שמלשונו כאן מוכח דאזיל בתר שיטת הרא"ש בזה. עוד מצאתי בב"ח שכתב לדיק מלשון הטור שכונתו רק על דין מעין שיטהר בכל שהוא מדנקט בלשונו ומעין כל שהוא ולא נקט מעין סתם, לומר אף שהי' בו כל שהוא יכול להוסיף מים שאובים לשיעור טבילה שהמעין מטהר בכל שהוא. יעו"ש. מכל זה מוכח דהטור מיירי רק לענין כל שהוא אבל רק באשבורן ולא בזוחלים:

אמנם דברי הטור הקודמים שהעתיק דין המשנה במעין שהמשיכו צריכים ביאור דז"ל מעין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקוים ועומדים יש לה כל דין מעין ואם הפסיק ראש הקילוח חזר להיות לה דין מקוה שאינה מטהרת אלא במ' סאה ובאשבורן, ואם חזר והמשיך קילוח המעין לתוכה חזרה לדין מעין. עכ"ל. הנה מלשונו שכתב יש לה דין מעין משמע ודאי דלכל דין מעין הוא אף לטהר בזוחלים, וכן מדכתב בהפסיק הקילוח שאינה מטהרת אלא באשבורן, משמע להדיא דבלא הפסיק הקילוח מטהרת גם בזוחלים. ועי' בפרישה שם שדקדק מלשון הראש בפ' תינוקת הלכות מקוואות סי' ט' שכתב בזה"ל העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה ומטהר באשבורן וצריך מ' סאה, חזר והמשיכו פסול לזבים וכו' אבל דין מעין יש להם לטהר בכל שהוא עכ"ל וכן במעדני יו"ט שם על הרא"ש דקדק מלשון הרא"ש הנ"ל דמשמע דלא כהב"י שכתב דדין מעין לכל דבר בין לזוחלים ובין לכל שהוא. יעו"ש ונלענ"ד עפ"י מש"כ הרא"ש בפי' לנדרים הבאנו דברי' לעיל דמהאי טעמא אין טובלים כשרבו נוטפים על הזוחלים משום דהנוטפים מבטלים את הזוחלים והוי כאילו כולו נוטפים, דאל"ה הי' מותר לטבול דלו יהא שאין הנוטפים מטהרים בזוחלים דלא מהני ע"ז דין השקה שיקבלו הנוטפים כח טהרה של המעין, אבל כיון דמי המעין עצמם לא נתבטלו אם יש בהם מ' סאה יטהרו את האדם הטובל דאין הנוטפים חוצצים לטבילה, לפי"ז יש לדון בנידון זה שמי המעין מתערבים במי הבריכה אם גם רבו מימי הבריכה על מימי המעין השוטף לתוך הבריכה, דמי המעין אינם בטלים ברוב המים של הבריכה, דכיון דכל המים מחוברים למעין אי אפשר שיתבטלו, דהיכא הנוטפים כולם בנהר ורבים על מי המעין מתבטלים כולם, אבל הכא שהמעין שמחוץ לבריכה ודאי לא שייך שיתבטל דהרי הוא ניכר בפ"ע שאין הבריכה שוטפת למעלה מהמעין, משו"ה גם מי המעין המעורב ברוב מימי הבריכה ג"כ אינם בטלים כיון שהם גוף אחד עם מי המעין שמחוץ לבריכה וכיון שכל הגוף אי אפשר להתבטל משום שהוא ניכר כ"כ אין החלק ממנו מתבטל כיון שאינו בנפרד מן כל הגוף שהוא כל המעין, ועוד טעם אחר בזה דהרי בכל דבר שעומד ליגדל ולהתרבות לא אמרינן קמא קמא בטיל כמש"כ בפי' הרא"ש כאן דמשו"ה ברבו הנוטפים לא אמרינן קמא קמא בטיל, וכן כתבו התוספות בב"ק ד' ק' ועוד בכמה מקומות והכא שהמעין שוטף ועומד והוא מעין נובע שאי אפשר לשער כמה ירבו מי המעין ברבות השנים ומשו"ה אין מי המעין המעורבים במימי הבריכה מתבטלים ברוב דהרי עומד תמיד להתרבות יותר ויותר, ולפי"ז הרי למי בריכה זו דין מעין לכל דבר, כלומר כמי המעין עצמם אף לטהר בזוחלים, אכן אם בהצטרף מי המעין לבד בלא מי הבריכה לא יהי' בהם שיעור טבילה, לא ישלימו מי הבריכה לכדי השיעור, דרק כשרבו זוחלים על הנוטפים שמתבטלים מי הנוטפים בזוחלים אז משלימים הנוטפים לשיעור כמש"כ הר"ש והרא"ש שזהו עדותו של ר' צדוק, אבל בכה"ג לו יהא שמי המעין הם כמו שהי' אבל מי הבריכה לא ישלימו אם יטבול בהם כשהם זוחלים, ולפי"ז י"ל דמש"כ הרא"ש על ענין דין זה שכשהמשיך את המעין לתוך הבריכה הרי הוא כמעין לטהר בכל שהוא, מילתא דפסיקא נקט. דלענין לטהר בזוחלים תלוי הדבר אם יש ארבעים סאה במי המעין לחוד, דלענין זה אין מי הבריכה משלימים, וכן דברי הטור אמת דמי המעין עצמם הם כמעין לכל דבר גם לענין זוחלים כמש"כ, אח"ז ראיתי גם בש"ך סקל"ב שהביא דברי מע"מ הנ"ל וז"ל בס' מע"מ תמה אמאי בסעיף י' בהומשך המעין מטהר בזוחלים, ול"נ דהתם מיירי בשלא רבו הנוטפים. וק"ל ולפימש"כ א"צ לזה דבפשטות קשה איך סתם המחבר והפוסקים ולא חילק בין רבו או לא, וכתב להלכה של הבריכה יש לה דין מעין, ולפימש"כ הוא מבואר:

אמנם כ"ז הוא רק מה שמי המעין אינם בטלים ברוב מי הבריכה אבל עדיין קשה טובא דהלא לשיטת הר"ש והרא"ש מי מעין עצמם אינם מטהרים בזוחלים רק במקום זחילתם כשיטת מהרי"ק, וכמו שכתב הש"ך בשמם בסקי"א, וא"כ הכא שהמשיך את המעין לתוך הבריכה הרי במקום הבריכה אינו במקום שהי' מהלך בתחילה, ובכה"ג גם כשרבו זוחלים על הנוטפים אינם מטהרים בזוחלים, ולפלא בעני על הש"ך שכתב בס"ק כ"ט שמי הבריכה מטהרים בזוחלים ולא העיר כלום משיטת המהרי"ק הר"ש והרא"ש שהעתיק דבריהם בסקי"א, וכן הט"ז בסק"כ שהעיר מדברי המשנה מעין שהמשיכו, ומתרץ דכאן שהי' מעין משוך שהוסיף המשכתו להבריכה משו"ה מטהר אף בזוחלים ולא זכר כלום משיטת הפוסקים הנ"ל דסברי דמעין