שערי ישר חלק א כז

ברוב לא בטיל משום דבע"ח לא בטיל מובא ביו"ד סי' נ"ז. ולא אמרינן כיון דמה"ת בטל ליכא כאן רק ספק דרבנן יעו"ש. וקשה מה דאיתא במשנה דתרומות פ"ג בתרם יין ונמצא חומץ וספק אם קודם שנתרם נחמץ או אחר שנתרם אינה מדמעת יעו"ש והטעם הוא מפני שדין דמוע הוא דרבנן דמה"ת ברובא בטיל וכן פירש שם בתפארת ישראל והכא ג"כ הספק הוא בדאורייתא ונתגלגל בדרבנן כספק דרוסה שנתערב וקושיא זו כתובה ביו"ד ד' וילנא בהגהת צבי לצדיק סי' ס"ו יעו"ש. ועפ"י מש"כ דבכל ספק איסור איכא איסור ודאי ואיסור זה הוא איסור נוסף בלי שם לווי, דבספק טריפה האיסור הודאי המתחדש ע"י התילדות הספק אינו ודאי טריפה רק ודאי איסור וכן בספק תרומה האיסור הנוסף ע"י הספק הוא איסור סתמי ומשו"ה י"ל דהא דנקטינן דנתגלגל בדרבנן לא אזלינן לקולא הוא משום דמחמת הספק נתחדש איסור ודאי וכיון דבכל איסור איזה שיהי' כשאנו רוצים להתירו ע"י ביטול ברוב קיי"ל דבע"ח ודבר חשוב אינו בטל משו"ה מה לי איסור זה שבא ע"י ספק משאר איסורין בין איסור תורה ובין איסור דרבנן לעולם אינו בטל אם המתערב הוא מהדברים שאינם בטלים עפ"י דין חכמים ולא שייך בזה ספק דרבנן לקולא דליכא כאן ספק דרבנן דבלא ביטול איכא כאן ודאי איסור מחמת הספק ואנו באים להתיר מחמת ביטול ברוב וכיון דליכא בזה דין ביטול מחמת שהוא בע"ח משו"ה אסור וכ"ז לא שייך אלא אם יש במתערב חסרון לדיני הביטול מחמת איכותו בעצם כמו בע"ח ודבר חשוב, אבל בתרומה דמניעת ביטול ברוב בתרומת הוא מחמת חשיבות דין תרומה ובספק תרומה הרי איכא ספק על חסרון דין הביטול והא דנעשה ע"י הספק כאיסור ודאי איסור זה הנוסף אינו רק איסור סתם ודין איסור זה ככל האיסורין דבטלי ברוב וחשיבות התרומה הוא בספק ודומה כמו אם נתעכב ספק דבר חשוב דקיי"ל דאזלינן לקולא כמבואר ביו"ד סי' ק"א משו"ה מה שתרומה צריך אחד ומאה להתבטל זה דוקא בתרומה ודאית אבל בספק תרומה הוי כספק דבר חשוב דהאיסור הודאי הוא איסור סתמי ככל האיסורין ונכון הוא בעזהי"ת:

ולכאורה נסתרין דברינו ממש"כ הר"ן בתשובה הובא לעיל בפ"ב דבספק אם כבר חל הנדר דלשיטת הסוברים ספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא יכול להתיר הנדר דהוי כמו שחל כבר יעו"ש. ואם נאמר דאיסור זה איסור אחר הוא ולא איסור נדר מה ענין זה להחשיב כאילו חל הנדר, אכן באמת גם הר"ן שם אינו מחליט סברא זו וכתב שם דיש לפקפק בזה אם חשיב כחל הנדר ודאי יעו"ש ומה שנוטה דעתו יותר להחשיבו כאלו חל הנדר כבר הוא דכיון דיש עלי' דין אזהרת ספק מה"ת מחמת נדרו חשוב כאילו עצם הנדר חל, ול"ד לאם אסור מחמת שאסרו חכמים אף דאיכא לא תסור דלאו זה אינו מחמת נדרו כלל אלא אמירת חכמים גרם לזה. ודו"ק:

וכן יש לפרש שיטת הרי"ף והרמב"ם הובא בשו"ע או"ח סי' תס"ז בתבשיל שנמצא בו שעורין או חטים שלא נתבקעו ממש שהתבשיל מותר יעו"ש. משום דבגמרא איכא פלוגתא אי בעינן נתבקעו ממש ונקטינן לחומרא ולענין דין משהו דרבנן אזלינן לקולא אף דהוי כמתגלגל בדרבנן, משום דדין משהו איסור חמץ גורם ובספק חמץ איכא ספק בחומר זה והוי כספק דבר חשוב ומה שהדבר כשהוא בעינו אסור ודאי הוא איסור נוסף שדינו כשאר איסורין, רק אנו מחמירין בזה משום מנה"ג עי' ברמ"א שם ובאחרונים וכן מוכח שיטת האו"ה שהביא הפמ"ג סי' ק' ס"ק י"א בשפ"ד בגיד ספק מן הכל או משאר הירך דבטל ברוב דהוי ספק דבר חשוב יעו"ש אף דהוי ספק ד"ת ונתגלגל בדרבנן כיון דהספק הוא בחשיבותו. אמנם לכאורה בכה"ג יש לדון שיהי' כודאי דהטעם דגיד חשוב ברי' משום דאיסורו תלוי בשלמות האבר שאם יחלק לחתיכות יאבד שמו וכיון דבספק גיד ג"כ אסור כודאי ואיסורו תלוי בשלימותו שאם יתחלק בטל שמו מטעם זה לכאורה ראוי להיות גם ספק גה"כ כודאי גם לענין חשיבות של דין ברי', אכן אם נאמר דחשיבות דין מלקות בכל שהוא גורם להחשיבו ברי', עי' באו"ה כלל כ"ה סק"ב ובפמ"ג משבצות סק"א ד"ה ויש לחקור, יעו"ש. הנה בספק דליכא מלקות מחמת איסור הנוסף ע"י התילדות הספק ובעצם איסור גיד איכא ספק ראוי להתבטל ככל ספק דבר חשיב. אבל באמת הכריע שם בפמ"ג דאין תלוי חשיבות ברי' במלקות וכן הביא בשם הכו"פ דגם גיד שהוא מדרבנן אינו בטל מטעם ברי', אמנם נלענ"ד כיון דלדין ברי' צריך שיהי' בו ג' דברים, ברית נשמה, נוצר באיסורו ושיחלק ואין שמו עלי' ובספק גיד חסר פרט נוצר באיסורו דלא מיבעיא אם סבת הספק הוא במקרה שלא מתחילת יצירתו הרי לא נוצר באיסורו ואף אם יהי' ספק מתחילת יצירתו וכספק חסרון ידיעה לכל העולם, מ"מ כיון שדין איסורו בא מחמת חסרון ידיעה אין זה נקרא נוצר באיסורו שאין היצירה גרמה לו איסורו רק חסרון ידיעתנו ומשו"ה לכו"ע ספק אם הוא על הכף בטל ברובא ככל ספק דבר חשוב כנלענ"ד:

ועוד נלענ"ד להמתיק ביאור הענין דכל ספק איסור שנתערב ליכא דין ביטול ברוב על עצם האיסור עפ"י מש"כ בפ"א בביאור תשו' הרשב"א דעיקר דין ביטול הוא רק בנוגע לדין הנהגה לגבי דידן אבל בנוגע לעצם האיסור לפי שגלוי קמי שמיא אין ביטול ברוב מועיל כלום דגם לגבי דידן אין ביטול ברוב מועיל רק בלא ניכר האיסור, וכלפי שמיא ליכא תערובות. ולפי"ז בספק טריפה המעורב דלגבי דידן אין עצם דין טריפה נוגע כלום דהרי אצלינו על כל צד שיהי' אסור לנו מספק בין אם באמת היא טריפה ובין אם היא כשירה, וכיון שהדין טריפות שיש על הבהמה המעורבת אינו גורם אצלנו שום הוספת איסור דהרי אף אם היא כשירה לגמרי אסורה לנו מחמת ספק, ע"כ אינו מועיל ביטול רק שיותר האיסור הודאי שנתחדש אצלינו אבל עצם דין איסור אם היא טריפה