שערי ישר חלק א רכט

משום שמתערב בקומץ סולת אחר, אין מקום כלל לקושית רש"י כאן דליהוי ריבה סלתה דהרי הכי מיירי שיכול לקמוץ בפ"ע בלא תערובות, וכמש"כ בשטמ"ק כאן, ובע"כ דברי רש"י כאן אזלי בתר האי טעמא דגזיה"כ הוא, ואם נאמר כהטעם שכתבנו יהי' לשון שלישי בשיטת רש"י, והתוס' דנקטו שדברי רש"י סותרים זא"ז, נראה שכונו ברש"י כונה אחרת, היינו דהבטל כמאן דליתא דמי, כלומר דהבטל אינו מגרע את המבטל כלום. רק נמשך אחרי' ומועיל לו או גם מצטרף עמו, אבל לגרע את דין הרוב ע"י מה שנתבטל לגבי' זה אי אפשר ומשו"ה הקשו דגם בריבה שמנה נאמר כן. כן נראה לי בכונת דבריהם:

ולענין דין לצאת, י"ח בפסח בתערובות שאר מינים היכא דאיכא רוב דגן שהבאנו לעיל בפט"ו חוות דעת האחרונים דיוצא באכילת כזית מן הלחם כפי שהוא, וכן משמע פשטות הברייתא שהובא בירושלמי דתניא עירב בה שאר מינים עד שיהא בה רובא דגן וטעמא דגן, דהברייתא סתמא קתני משמע דעל כל האמור במשנה בין לדין חיוב חלה ובין לענין לצאת י"ח בפסח, וכמו דבאורז המעורב יוצא בכל כזית, כ"כ בתערובות שאר מינים ברוב דגן, ולפי המתבאר לעיל קשה עכ"פ לשיטת התוס' דזבחים דסברי דמיעוט הבטל אינו מצטרף לכזית עם איסור אחר, דלשיטתם נראה דלא עדיף לענין צירוף מצות מצה מצירוף לענין עונשים:

פרק יט ובמס' סוכה בהא דתנן שם ד' ט' ע"ב העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית, אמר רבא לא שנו אלא באילן שצילתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצילתו כשרה וכו' וכי חמתו מרובה מצילתו מאי הוי הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב פפא בשחבטן, ופירש"י בשחבטן השפיל ענפי' למטה מעורבים עם סכך כשר ואין נראים בעין וסכך כשר רבה עלי' ומבטלה דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' לקמן ד' י"א. אם הי' סכך מרובה מהן כשר עכ"ל וכן כתב רש"י שם במשנה ואם הי' סיכוך הרבה מהן וז"ל ומבטלן ברוב וכן הוא שיטת תוס' ד' ט"ו ע"ב ד"ה והא דהיכא דהם מעורבים ואינו ניכר הי נהו כשר והי ניהו פסול אם איכא רוב כשר בטל הפסול ברוב הכשר יעוש"ה. וכן הוא שיטת המרדכי והאגודה הובא בב"ח סוף סי' תרכ"ו דכתב שם להקשות מהא דקיי"ל אין מבטלים איסור לכתחילה ומשני דרק באיסור אסור לבטלו אבל מצות לאו ליהנות ניתנו יעו"ש בשם אבי"ה וכן כתבו בשם הסמ"ג, וכן הוא בשלטי הגבורים בשם ריא"ז וכן הוא בס' אור זרוע ומוכח משיטת ראשונים אלו דמהני ביטול לסכך פסול שיתהפך לכשר להצטרף לשיעור הכשר סוכה וכן כתב הרא"ש וז"ל אמר רב פפא כשחבטן פירש"י השפיל ענפי' למטה על הסכך והרי הם מעורבים עם סכך כשר ואין נראה בעין וסכך כשר רבה עלי' ומבטלו דמדאורייתא כל מילי ברובא בטיל א"ה מאי למימרא מהיכי תיתי למפסל משום שני סככים ליכא דהא חד סככא הוא ולא משום מחובר איכא דהא בטיל לי' ברובא וכו' ומיירי שאין הסוכה צלתה מרובה מחמתה אלא מחמת אילן הפסול שמשלימו, דאי צלתה מרובה מחמתה בלא אילן לא מיפסלא מחמת צירוף סכך פסול כיון דאי שקלת לי' לפסול אכתי צלתה מרובה וכן משמע לשון צירוף להשלים השיעור עכ"ל. והה"מ ה' סוכה פ"ה הביא דברי הרמב"ן ז"ל בזה"ל, וכתב הרמב"ן ז"ל ג' דינים הם, הי' סכך אחד פסל וסכך אחד כשר זה למעלה וזה למטה וזו שאמרו והא קא מצטרף ופסול לעולם, אבל נ"ל דכל שאילו ינטל מן הכשר מה שתחת הפסול ועדיין צלתו מרובה כשר וכו' חבטן ועשאן סכך אחד כשר ופסול מעורבים אם הי' הפסול בעצמו חמתו מרובה מצלתו והכשר צלתו מרובה מחמתו הרי הכשר רבה על הפסול ומבטלו נמצא זה אינו פוסל ואינו מצטרף וזהו דין ב', עשה סכך אחד בכשר ופסול ולא הי' מעורבים יחד אלא זה בפ"ע וזה בפ"ע אם הי' כשר כפסול כשרה, וזה משנתנו דהמקרה סוכתו בשפודין ומאי דאיתמר בה בגמ' עכ"ל:

והנה לא נתבאר כלום בדברי הה"מ מאיזה סברא סובר הרמב"ן ז"ל דלא מהני צירוף סכך פסול אף אם רבה הכשר על הפסול, ובחי' הרשב"א למס' סוכה בפ"ק ד' ט' המיוחס להריטב"א ז"ל כתוב בזה"ל, אמר רבא לא שני אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו וכו' והנכון כפירש"י ז"ל שהוא מלשון חבוט כלומר שהשפיל לענפי אילן וערבן עם סכך הכשר שאין הסכך הפסול מבטל כלום מן הכשר ולפי' כשרה ובלבד שירבה סכך הכשר על הפסול וכדתנן ואם הי' הסיכוך הרבה מהן כשרה וכו' וק"ל מ"ש הכא דבעינן רובא ולא סגי לן בפלגא ופלגא ואילו לקמן תנן המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן מסכך כשר כשרה וכו' וא"ל דבשלימא התם דקאי כל חד וחד באפי נפשי' מכיון שהסוכה בכללה צלתה מרובה מחמתה ואין בשום מקום מן הסוכה שלא יהא צל הסכך כשר מציל על האדם כשיעור הסכך הפסול ולעולם עומד תחת סכך כשר על חציו בהכי סגי, דלא אמר ר"ח דליעבד צלתה מרובה מחמתה מסכך כשר, אלא שתהא צלתה מרובה מחמתה כשר, ולא יהא בה אויר בסכך, ולא יסכך ברוב סכך פסול אלא שבכל מקום יהא מקצת הצל מסכך כשר, אבל כשהסכך הכשר והפסול מעורבים ונתונים בגג הסוכה בערבוביא אם הם שוים בשיעורים אפשר שיהי' מקום בסוכה שיהי' כל צל שעל האדם או רובו מסכך הפסול ולפיכך צריך כדי שיהי' סכך כשר רבה על הפסול ומבטלה כאיסור המתבטל ברוב ואע"ג דבאיסור [שאפשר להתברר] אינו מתבטל מכיון דמדינא כי מצמצינן לי' לא בעינן רובא אלא דחיישינן לסכך פסול שיהא עומד במקום אחד מכיון דמעורב ברובא סמכינן שמתערב בכל כאיסור הנופל לח בלח