שערי ישר חלק א רא

ידיעת ספק אינה כידיעה לא עלתה ומצטרפים שתי הסאין לאסור, והנה אף דבכה"ג מותרת היתה הקופה גם בלא מדידה מעיקרא קודם נפילת הסאה השני', כיון דיש לתלות דלא נפלה כלל לתוכה, הוא ספק דרבנן דמותר כמו שמפורש במשנה פ"ז דתרומות הנ"ל, דע"י מדידה לא יבורר שום צד לאיסור, דהרי אם ימצא פחות מר' ג"כ יהי' מותר ואם נבוא מטעם יש לו מתירים כשימצא מאתים וא' דעי"ז יתברר הדבר להיתר ודאי, דבכה"ג לא חשוב יש לו מתירין דאין המתיר עתיד להיות בודאי כמבואר ביו"ד סי' ק"ב לענין תרנגולת ספק טריפה יעו"ש. אבל מ"מ בכה"ג שהי' מותר קודם המדידה בלא דין ביטול במאתים אלא משום דתלינן שנפלה למקום אחר, א"כ כשאנו דנים לדין דרבנן יש לדון דהוי כמו קודם ידיעת התערובות, כן נראה לי ליישב עפ"י הגירסא שהעתקנו ומה דנראה לשונות סותרים זא"ז מש"כ מעיקרא שהסאה ערלה נפלה בתוכה ואח"כ אמר שאינו ידוע אם נפלה או לא, י"ל דהכונה הוא דכפי שנודע באמת אחר המדידה נפלה הסאה ערלה לתוכה רק בשעת נפילה לא ידע, כנלענ"ד בישוב דברי הירושלמי. ועפי"ז יהי' הנפ"מ משתי הבבות דבבבא א' צייר שלא הועיל הביטול מחמת שעדיין אסור קודם הבירור ובבבא ב' צייר שלא הועיל הביטול דבלא"ה מותר ודו"ק:

פרק יב ועפ"י דרכנו יש לפרש גם דברי הרשב"א ז"ל בתשו' סי' ער"ב הובא בחי' רעק"א יו"ד סי' ק"ה סעי' ט' הבאנו לעיל ש"א פ"א דכתב דבחתיכה אחת משתי חתיכות חייב אשם תלוי אף שאכל את הקטנה ולא אמרינן ממ"נ אם היא ההיתר ודאי מותר ואם היא האסורה הרי היא בטלה ברוב נגד הגדולה המותרת, וכתב בזה"ל כיון שאינן ניכרות שמא הגדולה היא היתה של איסור וכשאכל את הראשונה שמא היא היתה של איסור בין שאכל את הגדולה בין שאכל את הקטנה וכו' אלא לא אמרו רק בשאין האיסור ניכר ואיכא ודאי רוב בהיתר וביבש, ולא משכחת בפחות מג' חתיכות אחת של איסור שנתערבה בב' היתר עכ"ל. - העתקתי מחי' רע"ק - והגאון רע"ק קבל זה כדין חוקי דספק רוב לא מהני כלום אף להצטרף לספק אחר שיהי' עי"ז ספק ספיקא יעו"ש, ולעיל בש"א פ"א הבאנו מהש"ך יו"ד סי' ס"ו דכתב להלכה בדם ביצים בספק רוב משום ס"ס וכתבנו שם לבאר דברי הרשב"א באופן שלא יסתרו דברי הש"ך לנידון של הרשב"א יעו"ש. עפימש"כ בזה לפרש דברי הירושלמי מובנים דברי הרשב"א ז"ל בטעם וסברא בלי חוק, דכיון דעיקר יסוד הביטול הוא כשהמיעוט גורם דין לגרע את דין הרוב אז הרוב מבטלו משום אחרי רבים להטות שישאר דינו של הרוב על מכונו, ולפי"ז בשתי חתיכות א' גדולה וא' קטנה ואין ידוע איזו האסורה, דהגדולה עכ"פ אסורה מחמת ספק, א"כ לו יהא דהגדולה היא המותרת אין בזה תורת ביטול להתיר את הקטנה כיון שדינה של הגדולה לא יתוקן כלום לענין היתר אכילה בפועל, ובנוגע למציאות האמתית ליכא כלל דין ביטול ברוב, דמשו"ה קודם ידיעת התערובות לא חל היתר הביטול, ועפי"ד מדויק היטב מש"כ הרשב"א והוסיף "וביבש" הוא לומר דכלל זה דספק רוב אינו מועיל הוא רק בכה"ג דהגדולה היא בפ"ע, אבל בלח שיהי' ספק איסור מעורב בהיתר ואיכא ספק אם איכא רוב, יש לדון דמהני ספק רוב משום ס"ס דאז יהני כח היתירא של הביטול להתיר את הכל וכמו שנקט הש"ך באמת כן להלכה, וגם בתערובות לח באיסור ודאי לתוך היתר ואין ידוע אם ההיתר רוב נראה לי דיהי' דין תערובות זה רק ספק איסור, דהרי יועיל דין הביטול לעשות התערובות לספק איסור ובלא דין ביטול כל משהו ומשהו שטועם אוכל איסור ודאי והבדל גדול הוא בין ספק איסור לודאי איסור לכמה דינים שבתורה, כמו לחולה שיש בו סכנה וכדומה, אבל בתערובות יבש ביבש דאפשר לאכול כ"א בפ"ע, והמיעוט איסור המעורב גורם ספק על כל חתיכה שעי"ז מתחדש ספק איסור על רוב ההיתר, ומפני זה אמרה תורה כיון שהמיעוט מנגד להרוב הרוב מבטלו שעי"ז יהי' דין הרוב קיים, אלא כיון שאי אפשר שיוסר הספק איסור מן הרוב אם לא יותר לגמרי האיסור של החתיכה האסורה, ומשו"ה אמרינן דנהפך האיסור להיתר, אף דבמציאות האמתית אין האיסור מתנגד אל ההיתר, אבל המציאות עכ"פ מתנגד להוליד איסור ספק על הרוב, וע"י דין הביטול יתוקן זה, ובגדולה וקטנה דגם אם יוסר האיסור של הקטנה, הגדולה עדיין באיסור ספק עומדת וכיון דאין ההיתר מועיל כלום לתקן את דין הרוב, וההתנגדות של המיעוט גם אחר הביטול במקומה עומדת, בכה"ג לא אמרה תורה אחרי רבים להטות. והנה אף דבירושלמי הנ"ל בבבא א' מספקא לי' היכא דאיכא ידיעת ספק ולא יועיל הביטול עכשי' למעשה אם חל בכה"ג היתר הביטול או לא כמו שביארנו, ולהרשב"א ז"ל פשיטא לי' דלא מהני ביטול היכא דהרוב אינו מתוקן, ההבדל בין שני ענינים הוא, דבנידון של הירושלמי הותחלה ידיעה שסופה להתודע הכל, ואחר הידיעה אפשר שיתוקן, אם המדידה תברר שהסאה ערלה נפלה לתוך המאתים יתוקן הכל להתיר את כל התערובות, ומשו"ה הוי עכשי' קצת ידיעה, ובכה"ג מיבעיא לי' להירושלמי, אבל בנידון של הרשב"א לעולם לא יתוקן ההיתר ע"י הביטול, דאם יתברר שהגדולה הוא היתר תהי' מותרת בלא"ה, ואם יתברר להיפוך שהיא אסורה לא יועיל כלום והרי זה לעולם כמו קודם הידיעה דאינו מועיל כלום למעשה ובכה"ג פשיטא לי' להרשב"א ז"ל דלא מהני בזה ביטול כלום. כנלענ"ד:

אמנם לכאורה קשה ע"ז מהא דנקטינן בתערובות שאינם מתבטלים מחמת חשיבות שאם נחתכה חתיכה אחת ובטלה מחשיבותה שאותה חתיכה מותרת בממ"נ, אם היא המותרת אינה צריכה